נושא האפוד תשו

לשם אם לא הלך אבל היכא שהוא באופן דיכולין אנו לידע אם הלכו לאותו מקום שאמרו אם לאו ודאי שמתו הם וה' ראש משביר סי' ט"ו דל"ג החזיק במעוז סברא זו והכא בנ"ד כפי עדות הג' אנשים הוא שדעתו היה לילך מאזמיר לקושטא וקנה סחורות להוליכם שם וע"פ סברא זאת דן מינה ה' חוקי חיים סי' ל' דה"ה היכא דהוי דרך ים אלא דה' בע"ס שם חדש הו"ד שם בדל"א ע"ד כתב דיש חילוק בין ים ליבשה דבנדון ה' סם חיי דהוי דרך יבשה שפיר אבל דרך ים לא לאדם דרכו דשמו רוח סערה הטילו על אחד ההרים ומשם יצא י"ש

ומעתה צא וחשוב כמה ספקות וס"ס איכא הכא להתיר ספק אי אעיקרא נחלקו הרמב"ם והרא"ש אי חיישינן לשמא פירש דילמא הלכה כס' האומרים דלא נחלקו. ואת"ל דשמא פירש במחלוקת הוא שנוי דלסברת הרמב"ם חיישינן. דלמא כל שהוא בים לכ"ע ל"ח וכסברת מוהרש"י ודעימיה ואת"ל דגם בים ל"מ ועדיין לדעת הרמב"ם חיישינן דלמא אין הלכה כמותו רק כדעת הרא"ש וכמ"ד דאפי' בחששא אחת קאמר הרא"ש דל"ח ושו"ר לרד"ק האחרון בס' ידי דוד סי' ז' דנ"ד היה כנ"ד והעלה להתיר מחמת הספקי דאמרן עש"ה

(ה) איברא דנראה דאיכא הכא ס"ס להחמיר ג"ך כי הוא זה שמא הלכה כדעת הסוברים בעד הרמב"ם דחיישינן לשמא פירש ואת"ל דהלכה כהרא"ש דס"ל דלא חיישינן דלמא לא קאמר הרא"ש אלא היכא דאיכא תרי חששי דשמא פירש ושמא בא אחר אבל בחששה אחת וכנ"ד גם הרא"ש יודה וכמ"ש מוהרח"ש. ואת"ל דהלכתא אזלא כמוהרש"י דגם בחששא אחת ס"ל להרא"ש דלא חיישינן דלמא זה היה דוקא ביבשה אבל בים חיישי' וכס' מוהר"י פינצי הנ"ל דלחלק יצא בין ים ליבשה דים גריעא טפי וכיון דאיכא ג"ך ס"ס להחמיר הנ"ל ספקא בדאורייתא דאזלינן לחומרא וכהסכמת הפוס' דכל דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר בדאורייתא אזלינן לחומ'. ואחר ההשקפה נראה דליתא להא ועיניך תראנה דאיכא הכא תלתא צדדי לאיסורא וארבעה להיתרא וע"כ לא אמרו דהיכא דאיכא ס"ס להקל ולהחמיר אזלינן לחומ' אלא דוקא כשהם שקולים אבל כשצדדי ההיתר יותר מרובים אזלינן להקל דמאי דאזלינן לחומ' היינו דהו"ל כחדא ספקא ובדאורייתא בעינן שקול וכמ"ש הפוס' וקבצתים מירכתי אר"ש בהגהותי לס' יאודה יעלה יו"ד סי' י"א אות ב'. ע' להרב זרע אמת בחיו"ד סי' מ"ז ויעו' עבודת השם חאה"ע סי' י"ד דק"ט ע"א. כפי אהרון ח"א דל"ד יאודה יעלה שם אות וי"ו

(ו) הן עוד נביא מה שכתב ה' מוהר"א בן שאנגי ז"ל בתשו' כי באה בס' בני משה סי' ס"ד דקכ"ג ע"א וז"ל ע"כ לא חשו חז"ל לדעת הרמב"ם אלא כשהוא בדרך דהאדם בחירתו בידו וזה פינה לו לדרך א' וזה פינה לו לדרך אחר וע"כ חשו וכן בההיא דמוהרח"ש ומוה"ר (הוא הפ"מ בח"ב סי' ק"ל) דחששו אפי' בדרך אניה בלב ים היינו היכא דהולכים למקום רחוק לא ליום ולא ליומים דבודאי שקרבו ליבשה ואיפשר לומר דיצא זה וכו' וכאשר יראה המדקדק בדברי מוהרח"ש שכתב וז"ל ואיפשר שבתוך זמן רב כזה יצאו אלה ונכנסו אחרים: וכ"ן מדקדוק לשונו של מוה"ר שחתר הרבה להשיב אל היבשה ולתת פתחון פה לחשש חששות באופנים היותר קרובים לומר שיצא משם כאשר יראה הרואה אבל בנ"ד דכל הזמן כלו שעמדו בים משעה שנתפרדו מטופחאנה עד שנטבעו לא היה למרבה כי אם ה' או ו' שעות כמו שנראה מדקדוק לשון המעב"ד שניחוש שבאותו המעט שנחה הספינה במקום א' ויצא משם הר' מנשה וכו' לא יעלה על לב שום אדם כדי לעגן בת ישראל ואין לנו לענין עיגונא אלא מה שחשו חכמים ואדרבא כל טצדקי דאית לן למעבד כדי להצילה מרעתה ומה גם בזה"ז דרבו הפריצות עבדינן אפי' באופני דחיקי וכו' עי"ש והעתקתי רוב לשונו כי אין הספר מצוי ועזרנו ומגיננו הוא. ונגרר אחריו ה' חיים מודעי ז"ל בתשו' חו"ש שם בדמ"ט ע"ד והביא משם המבי"ט ח"ג סי' ק"ט דכיון שהעיד שנטבעה הספינה ונטבעו כולם מכלל היה בעלה ולא היה שהות שיצא מן הספינה כי ביום יצא ובלילה נטבע וכו' וע' לה' משא"מ סי' מ"ד דרל"ו שכתב דכיון דידיעתנו מכרעת דהוא הוא לא תלינן לומר שנפרד מחבורתו ויבא אחר תחתיו כיון דעינינו לא ראו אחזוקי ריעותא לא מחזקינן עי"ד שו"ר לה' ירים משה בחאה"ע סי' ב' די"ב ע"ד שהביא כל זה לנ"ד וגם הביא משם מוה"ר בשער אשר ס' כ"ד דע"ג ע"ד שכ"כ למהלך יום אחד. ובנדון שלנו כפי עדות הב' הוא שנסעה הספינה לעת ערב וביום נשמע באזמיר שנטבעה וכפי סיפור הגוי שבא במכתב הוא שבבקר בבקר נטבעה א"כ בזמן מועט כזה ובלילה אין לחוש שנסעה הספינה למקו"א ובודאי הגמור שנסים חזן הנעלם היה בתוכו ונטבע עם הספינה אמנם עדיין לא הועלנו כלום מאחר שחסר לנו עדיין הידיעה איך היתה הטביעה כדי להחזיקו כמת. והדבר הזה יתברר לנו מהמכתב אשר כתב חיים בארון לאוהבו מה ששמע מפי הגוי איש הצבא וכמו שנבאר. ולכן אקומה ואבואה

(ז) אל הספק השני דאין כאן עדות שלם על הנעלם שנטבע רק שעל ידי צירוף העדוייות יצא לנו שהנעלם נטבע דבעדות הג' אנשים הוא שהנעלם היה תוך הספינה וע"פ דברי הגוי או ע"פ תעודת שר הנמל נודע לנו שהספינה נטבעה וצריכין אנחנו לצירוף העדוייות וקרי כאן דבר ולא חצי דברי ונראה דשפיר מהני ומעלי העדות הזה אע"פ שעיקר המיתה מתברר מארבעתן שכן