נושא האפוד תש

שוב נזכרתי דבדבר הזה נחלקו רבני זמננו חלקם בחיים ה"ה הרב מוהרי"ץ אבועלאפייא ז"ל עם מוהר"א אלחאדיף וכמו שעיניך תראנה בס' מפי אהרן הנד"מ בחאה"ע סי' כ"א דק"ב ורמזתים בקונט' מילואים לאפד סי' ד' אות ה' והנה שם בדק"ב ע"ב הביא דברי מוהרי"ץ אבועלאפייא ז"ל בספרו פני יצחק ח"ו אשר אמ"א שעשה ס"ס עם הספק הראשון שהוא ספק ממזר ונרגש מהך דהאו"ה ויישבו דהכא שאני דבעיקר האיסור הם אמרו שהוא ס' ממזר וא"כ שפיר נוכל לצרף הספק בהדי ספקא אחרינא ול"ד לגבינות העכו"ם שאמרו סתם גבינות העכום אסורות ונסתייע בחילוק זה מדברי אדוננו הג' שער אשר באה"ע סי' כ"ה דע"ב עי"ש (וכבר א"ה שם בכללי הס"ס הבאתי דברי השע"א הנ"ז ושעשיתי עזר על גבור מתשו' מוהרח"ש ז"ל ע"ש) וע"ז ה' מפי אהרן ז"ל דרך קסת"ו וכתב דמכח ההיא דהוא"ה לא נוכל עשות ס"ס זה דגם פה עשו לס' ממזר בודאי ושכן הוא בפשיטות דעת מרן וגם ממ"ש הרמב"ם דאיסור ס' ממזר הוא משום מעלת יוחסין דוקא וא"כ הווי איסורו ברור שעשאוהו חכמים בודאי ופשיטא דאין לצרפו עם ספק אחר וגם הג' מוהרא"ק ז"ל יודה בזה את"ד. ולי הצעיר אהמ"ר לא מצאתי דבר סתר בדבריו והראיות שהביא הנה הנם חלושי' שבה' זאת בריתי אקים את יצחק דמ"ש שכן הוא בפשיטות דעת מרן דאיסור זה חכמים עשאוהו כודאי לא ידעתי אנא מצא דבר כזה בדברי מרן אין זה כי אם לשיטתיה אזיל במ"ש שם בדל"ט ע"ד דהרב"י בסוס"י ד' הביא תשו' הרר"ש שהקראים אסור להתחתן בהם שנשותיהן מקודשת להם בכסף ובביאה אה ומגרשין נשותיהן שלא כדת וכו' והבנים ממזרים מא"א. ומור"ם פסקה ואף שמרן ז"ל לא פסקה בש"ע מ"מ מדסיימה שם כב"י נר' דס"ל כוותיה להלכה וכו' ואם מור"ם מביא הדין בב"י נראה שכן דעת מרן וכו' עי"ד. ועל הראשונים אנו מצטערים דרצה לצרף דעת מרן עם מור"ם ואילו מור"ם כתב להדייא דכולם הם ספק ממזרים לך נא ראה ועוד בה דגם אילו היה כותב שהם ממזרים ודאים הדין עמו לפי מה שהשרישנו דהקידושין הם ודאים והגט כאפס וכאין. ומה שהביא ראיה ממש"כ הרמב"ם דמעלה עשו ביוחסין ומזה הוא ברור שעשאוהו כודאי אנא מצא זה והאמת דהרב נקיט להלכה דכיון דבש"ס אמרו מעלת יוחסין אזי אפי' בס"ס אינו ניתר ואהמ"ר זה אינו לך נא ראה בסה"ק סי' ד' או"ד שאספתי מפי סופרים ומפי ספרים דלא נאמר מעלת יוחסין רק ביחוסי כהונה אבל לא בפסולי קהל שכן היא הסכמת האחרונים דלא כהפ"מ וסיעתיה עיש"ב. והנה בעת"ה ראיתי למוהריק"ו ז"ל בס' כוכב מיעקב אה"ע סי' א' שהביא דגם דעת ה"ה כן דבתרי ספקי לא גזרו כי אם ביחוסי כהונה אבל לא בפיס' קהל ושכ"ד הנו"ב ח"א אה"ע סי' ז' וכיון דאנן קימינן בפיסו' קהל אה"ן דהוי איסור דרבנן ואין כאן מעלת יוחסין כדי שנאמר דעשאוהו כודאי ושפיר מצטרף הס' הא'

ולדידי חזי לי דנעלם מעיני ה' מפי אהרן ז"ל דברי מוהרש"ל והטו"ז ופו"ד והב"ש באה"ע סי' ב' ס"ק ט"ז דמבואר מדבריהם דספק ממזר מצרפינן עם הספק השני דעמ"ש מרן ז"ל בס"ה משפחה שנתערב בה ס' חלל כל אשה כשרה שנשאת באותה המשפחה ונתאלמנה אסו' לכהן לכתחילה ואם נשאת לא תצא מפני שהם ב' ספקות שמא אינה אלמנתו של אותו חלל ואם נאמר שהיא אלמנתו שמא אינו חלל וכו' וה"ה אם נתערב בה ס' ממזר (כלומר אם נשאת לא תצא) וכתב הרב"ש שם דלא החמיר אלא דוקא לכהונה אבל בכה"ג לישראל שנתערב ס' ממזר אפי' ר"ג מודה דכשרה דהא הוי ס"ס ושכן דעת מוהרש"ל והטו"ז והדרישה שאם נתערב ס' ממזר במשפחה מותר ישראל לישא מהמשפחה אף לכתחילה יעו"ש. והס"ס היינו כמו ס' חלל דהיינו ספק אם אלמנה זו היא אשת הממזר ואת"ל דהיא היא דלמא לא היה ממזר. והפך בה שמא אינו ממזר ואת"ל שהיה ממזר דלמא לא היתה אשתו זאת. הרי לך דצרפו הס' ממזר להתיר וע' עדות ביהוסף ח"ב סי' ך' ד"ן ע"א ודנ"א מה שהאריך בזה ולבסוף אסיק כדברי מוהרש"ל והדרישה דבישראל כשר לכתחילה ושם כתב דהס"ס באלמנת ממזר הוא כמ"ש דספק אם היא אלמנתו וס' אם היה ממזר. וגם לס' החולקים דס"ל דגם אלמנת ס' ממזר אסור לישראל לאו משום דס"ל דאינו נקרא ס"ס בעבור דהספק האחד הוא אם הוא ממזר או"ל רק דס"ל דמעלת יוחסין נאמר גם בישראל ולא שרינן לכתחילה וזהו סוג בפ"ע וכבר כתבנו דרבני האחרונים הסכימו דבישראל לא נאמר. וע"ע להרב עדוב"י שם בדמ"ט ע"ד שכתב דהא דאסיקו בש"ס דשתוקי' אסור משום מעלת יוחסין היינו משום דהס"ס דש"ס אינו מתהפך והו"ל כספק אחד בזה שייך למגזר שפיר משום מעלת יוחסין ולא בתרי ספקי דמתהפכי ובד"ן ע"א הביא שכ"כ מוהרימ"ט ביו"ד סי' א"ך דהך דשתוקי הו"ל חד ספקא לחוד

אשתכח השתא דרוב הפוסקים ראשונים ואחרונים העלו להלכה דכל דאיכא ספקא חדא בספק ממזר מצרפינן עם הספק הזה גם הספק ממזר ושרינן בישראל לכתחילה והבנים הבאים אחריהם הם כשרים גמורים וכמו שפירש בזה מוה"ר בס' כוכב מיעקב שם ד"ט ע"א. ומעתה ותצא דינא ביד רמה דהולד דנ"ד הוא כשר גמור בס"ס דאמרן ספק אם כשנבעלה אתתא דא היה בעלה חי דלמא היה מת ואת"ל דהביאה וההריון הן היתה בעודנו חי איכא תו ספקא אחריתי שמא מגוי ועבד נתעברה כיון שאין האם לפנינו לבדקה והנואף לא אמר