נושא האפוד תרצו

שם האבות. וטעם זה לא שייך בנ"ד דהא שמות האשה ואביה המה באו כתובים מהמו"ץ שברוסגוק להמו"ץ דעיר וויין והמו"ץ דוויין אמר להמגרש אמר לסופר שיכתב גט לשם אשתך פב"פ כפי הרשום בכתב המו"ץ דרוסגוק. ואיך נאמר שכיון לקלקלה מאחר דלא מפיו אנו חיין דע"כ לא כתבו הפוס' טעם זה אלא בעבור דהדרך היה דשם אביה נכתב ג"כ ע"פ המגרש וכמ"ש הג"פ סי' ק"ך סקי"ב וכיון דעליו אנו סומכין וחזינן דאיכא שינוי השם אמרינן בודאי שכיון לקלקלה אך אם אנחנו לא כתבנו השמות ע"פ הבעל כי אם ע"פ מה שידוע לנו או ע"י הכר או ע"י כתב היאך נאמר שכיון לקלקלה. וחילוק זה הוא מוסבר ושכליי שנראה שאין הדבר צריך לראיה

כי מן האמור לא זכיתי להבין דברי הצ"ץ בסי' פ"ה בנדון שנכתב שם אביה יצחק והוא היה נקרא נתן והתם קאי בענין שהמגרש לא היה יודע שם אבי האשה רק איש אחר מהמדינה הגיד ששם אביה היה יצחק והיו סומכין עליו ועכ"ז פסל הגט מטעם זה דחיישינן שמא כיון לקלקלה. ומי יתן ידעתי היאך נוכל לומר שכיון לקלקלה מאחר דנתברר לנו שהוא לא היה יודע שם אבי האשה ולא נכתב כי אם ע"פ המגיד ומאחר דהנך תרי טעמי הנאמרים באמת בפסלות שינוי השמות לא שייכי בנ"ד איפשר דאף החולקים על ה' עה"ג ודע"י יודו דבכגו"ד יש להכשיר הגט

(ט) לא נשאר בלתי הפקפוק שחידש לנו הצ"ץ שם דיש לחלק היכא דהגירושין היו ע"י שליח לכשהגירושין הם ע"י הבעל עצמו דכל שהם ע"י הבעל דאומר לה הרי את מגורשת בו ממני הרי נתגרשה באמת מבעלה אלא דאיכא למטעי וכו' השתא מיהא ידעינן דאשה זו נתגרשה מבעלה אבל היכא דהגירושין הם ע"י שליח ועושה שליח לגרש בו את האשה פ' בת יצחק היאך ישנה השליח וימסר הגט ליד בת נתן מה שלא ציוה הבעל וטובא איכא למיחש שלא נתכון לגרש לאשתו כלל וכו' עי"ד וחשש זה שייך ג"ך במאי דקמן דהוא ע"י שליח אמנם כבר הגאון בית מאיר בתשו' רע"ק סי' קט"ז והובא בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"א חלק עליו בכח וכתב דברין קשים דת דתינח אם היה אמירת הבעל לשליח הולך גט לאשה פ' בת יצחק אבל כיון שאמר לאשתי בת יצחק מה שינוי איכא בזה וכולי ואנן ידעינן שהיא אשתו וזולתה אין לו אשה בגבולנו שאין לשום אדם שתי נשים וגם ידענו שזו היא אשתו שמה שרה אטו משום שאמר בת יצחק וכו' עי"ד ומתשו' מוהרש"ם ח"ג הנ"ל שהנדון היה ע"י שליח ועכ"ז הורה להקל מוכח דלא חשו להא דהצ"ץ ז"ל

(י) ואני אגיד מה שראיתי לגדול האחרון ה' עבודת השם באהע"ז סי' ל"ז בעובדא דאיתשיל מקמיה אודות איש אחד שגירש את אשתו בשם אברהם יעקב הלוי ושוב נודע לו כי מעולם לא היה לוי רק ליב והי"ל לכתב אברהם יעקב לב באופן דאיכא הכא שינוי שם אבי המגרש ואחר שכתב להכשיר עפ"ד הפוס' הנ"ל דדבר דא"ץ לכותבו אם נכתב בשינוי אינו פוסל וסברת ה' בעל העיטור הנ"ל עשה לפותחת לפי מאי דנהגינן לכתב בגט וכל שום אחרן וחניכא ואע"ג דפסק מרן באה"ע סי' קכ"ט ס"ג דאם שינה שמו ושמה הגם דכתוב בגט וכל שום אינו גט מ"מ דבר זה אינו מוסכם דבתשו' מרן אה"ע סי' י"ג דע"ו ע"א תשובה לחכם אחד בשם קצת גאונים דס"ל דאפי' שינה שמו וש"א בלי שום חזקה אי כתיב בגט וכל שום אחרן וכו' הגט כשר נמצא ג"ך עוד סברות דקיימי בהך שיטתא ולכן העלה דטעם זה חזי לאיצטרופי עם סברת המתי' י"ש (וכבר כתבתי בזה בתשו' אייר התרע"ט) וכפ"ז איכא הכא ס"ס להקל ומתהפך שפיר ס' אי הלכה כהאומ' דכל שכתוב וכל שום אפי' איכא שינוי בשמות כשר ואת"ל דהלכה כס' הפוס' דאפי' כתיב כן לא מהני היכא דאיכא שינוי דלמא הלכה כהסוברים דכל שהטעות הוא בדבר שאין צורך בו כשר הדבר. והפוך בה. ס' אי הלכה כהסו' דכל היכא שהטעות הוא בשמות האבות כשר יען שאין צורך לכתב שם האבות ואת"ל דאפ"ה פסול דלמא הלכה כהאומ' דכל שכתב תיבות וכל שום כשר

(י"א) וכשאני לעצמי בעינא דאימא מלתא דבנ"ד אין כאן שינוי השם ולא שייכי כל המחלוקייות הנ"ז דבשלמא אם היה כתוב פ"ה שם אבי המגורשת יוסף שמואל או שם אחר שפיר הוה אמינא דזה שינוי השם גמור אך בכי האי דנ"ד דנכתב יוסף אברהם דשם אברהם הוא שם אבי אביה לדידן לא מקרי זה שינוי דאנן בני הספרדים לא נהגינן להניח תיבת בן בין שם האדם לשם אביו וכל ששם האדם נקרא אברהם ושם אביו יצחק אנן נהגינן לקרותו אברהם יצחק עם כינוי המשפחה שלו. ובין בחתימה ובין בקריאת ס"ת קורין אותו כן וגם האיש הזה הוא חותם יוסף אברהם פאפו וכן קורין אותו לס"ת א"כ בבא הגט לפנינו וכתוב בו פ' בת יוסף אברהם כל אנשי העיר יביעו וידברו כי היא זאת האשה בת יוסף אברהם (פאפו ע"כ) נמצא דאין כאן שינוי השם דלא כתבו, לאביה שם שאין לו רק שהוסיפו עליו גם שם זקנו וכל כה"ג נ"ל דאינו נכנס זה בסוג שינוי השם ובפרט אם כנים הדברים מה שהוגד לי כי הרב המסדר הבין דפאפו הוא שם בפ"ע וכתב בת יוסף אברהם פאפו דאז קלקלתו תקנתו דידעו כל העולם מי היא האשה הזאת והוא דבר פשוט. ובהיותי נו"ן בדבר הלכה ומחכה לידע הדבר על בורייו בא אלי מכתב שכבר בא המגרש לפני ב"ד וכתבו גט אחר ע"פ ציווייו מחדש ונתגרשה האשה בגט כשר ומ"מ נשכ"ר הוזט. ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה וה' יאיר עינינו בתורתו. נאם הגבר מיחל חסדי ה' כחו ואונו. דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט