נושא האפוד תרצה

עיניך וראה לה"ג מוהרא"ם ז"ל בח"א סי' ס"ו שכתב וז"ל אפילו נפישי המתיר' מהאוסרים עדיין הו"ל להחמיר טפי ולפסל הגט באיסור חמור דא"א וכו' עי"ד

ותבט עיני לה' שד"ח שם בסוף אות ט"ו שכתב וז"ל ובשו"ת שו"מ מהדו' ג' ח"א סי' ר"א כתב דיש לסמך על ה' עה"ג בשעה"ד גדול והעיד על הג' ישועות יעקב דאף דבספרו כתב דאין לסמך עליו אבל קרה מעשה והיה עיגון גדול וסמך על ה' עה"ג ורמז עוד תשו' ה' שו"מ. ולדאבון נפש אין הספרים האלו תחת ידי לראות הדברים בשרשן ולרוות צמאוני. ויותר מזה ק"ל על אשר ראיתי בתשו' הגאון מוהרש"ם הנ"ל בסי' צ"ח שאחר שהביא דעת רב שבימיו שהורה להקל כתב וז"ל והוה בשינה שם האב האריכו האחרו' להתיר בשעה"ד כדעת העה"ג ויש לנו עמודים גדולים לסמך עליהם וכו' א"ד ומי יתן ידעתי מי המה אלו האחרונים. (אחז"ר בס' פאת השדה ע' גט סי' כ"א דרב א' אסף בזה כמה גאונים שהקלו) באופן דאחר שהחרדנו את כל החרדה הנ"ל לאסר זאת מצאנו גאונים אחרונים דנקטי להלכה להקל בשינוי שם האבות כל שהוא שעה"ד ועיגון ולפ"ז נפתחו לנו פתח כחודה של מחט להכשיר הגט הנצב לפנינו שנסדר בטעות ונכתב שם אבי האשה יוסף אברהם ואין שמו כי אם יוסף וכן שם אבי יוסף הוא אברהם דלפי האמור כיון שהוא מקום עיגון גדול כי זה שבע שנים שהיה עגונה ובאלף צרות הושג הגט אע"פ שעדיין לא ניתן נוכל לתתו דאם הנדון הוא מקום עיגון מה לי אם ניתן או לא ניתן עדיין הלא מטעם עיגון יש להכשיר אם נרצה לסמך על הוראת הגאונים האחרים שהתירו במקו"ע

(ז) הגם הלום ראיתי אחרי רואי לה' מוהר"ב נבון ז"ל בס' בני בנימין ח"א סי' י"א על אודות גט שנקרא עליו ערער דשינו שם אבי המגרש והעלה להכשירו וכתב שם בדט"ז ע"א וז"ל ועוד נלע"ד לחלק דלא אמר הרא"ש דבשינה שם אביו פסול אלא מטעמא דשמא הרואה הגט יאמר אין זה המגרש אלא אחר כיון דאיכא שינוי בשמות והוי לעז כמבו' בדברי הרא"ש למעיין בדבריו וכו' הוא לפי מנהגם שנותנים הגט ביד האשה לעדות בידה כדי שתהיה ראויה להנשא אמנם למנהגנו שאנו לוקחים הגט מיד האשה ותכף קורעים אותו קב"ד ונשאר הגט ביד ב"ד קרוע א"כ מה לעז איכא שיאמרו אחר הוא מאחר שכל הרואים נתינת הגט יכירו וידעו את האיש ואת האשה הזאת וליכא לעז וכו' עי"ד ובסי' י"ב די"ז הרב המגיה ז"ל כתב דה' בית אהרון בדכ"ה ע"א ערער עליו דמאחר דמנהג זה הוא מימי קדם היה לו לחוש לדעת הרא"ש ולהכשיר משום דליכא לעז ומני"ר נדחק ליישב דברי רבו דלא קאמר הכי רק בנ"ד דהיה צירוף עוד טעם אחר דלא היה בעיר מי שמכיר שם אבי המגרש בשם אחר כי אם בשם הכתוב בגט יעו"ש. ואהמ"ר כדחזי נדחק ליישב דברי רבו בדברים אשר לא עלה על שפתיו דלא יש רמז מזה בדבריו רק החילוק כתבו מבלי שום טעם עוד לדבריו. והאמת דבחילוק זה כבר קדמו ה' ג"מ בסי' פ"ה אות מ"ט והרה"ג חק"ל ז"ל באה"ע סי' מ"ט דקי"ו ע"ב כתב עליו דדברים של טעם הם והוא סניף גדול להקל עי"ד ויעו' בסה"ק אבני האפד ס' קכ"ה אות וי"ו שעפ"ז ישבתי דברי מי שגדול הרב מוהר"א מוטל ז"ל. וע"ע לה' המגיה שם בס' בני בנימין שרמז למ"ש בס' ישרי לב אה"ע או"ג ומי שיש בידו הספר ישים עיניו בו. ודע כי בעת שבא לידי בתורת שאלה לרגעים תשובות מוהרש"ם ח"ג ראיתי לו בסי' רו"ם שכתב וז"ל כתב הטו"ז בסי' קכ"ה סקי"ז דבזה"ז שהב"ד קורעין הגט יש להקל לענין חשש לעז במקו"ע ושראה סברא זו בתה"ד ומבואר דאף שנותנים מעב"ד לאשה אין בהן חשש וכ"ה בס' הקובץ פ"ד מגירושין בשם הגאון מוהר"ם בנעט דבזה"ז יש להקל בכמה חומרות שהחמירו חז"ל מחשש לעז וכו' ואף דבתשו' נח"א סי' כ"א דחה דברי השואל בסברא זו דכ"מ שאסרו חז"ל מפני מראית העין אפי' בח"ח אסור לא ראה דברי הטו"ז וגם אין לו ענין לחשש מקום עיגון. ושו"ר בשו"ת חא"ש סי' קמ"ח שהעיר בסברא זו ורמז לדברי הטו"ז אלא דלהלכה אין לסמך ע"ז וכמ"ש הפ"מ סי' י"ז סכ"ח אבל בשו"ת עין יצחק סי' י"ט צירף דבר זה להקל וכו' עי"ד. עיניך תראנה דחילוק זה נפתח בראשונים ונסתייע באחרונים. וכפ"ז איכא למימר דהא נמי שייכא בנ"ד דהגט ימסרנו השליח ביד האשה והאב"ד יקחנו מידה ויצניענו ובמקום הנתינה כ"ע ידעי כי זאת היא האשה אשר היתה נשואה לאיש הזה וליכא לעז ולא אכחד דיש לצדד דאי מהא לא אירייא בנ"ד דע"כ לא כתבו הפוס' דעתה דגונזין הגט ליכא לעז היינו בכגון שהגט נכתב וניתן בפני ב"ד ונגנז דהשתא ליכא לעז משא"כ בנד"ז דהגט עדיין לא ניתן ביד השליח וכשיקחנו השליח וימסרהו בב"ד אחר למאי דביני ביני עיניהם של הדיינים תלוייות בו וידים ממשמשות בו ועד שיגנז איכא לעז. ועדיין הדבר צ"ע דמסתמייות דברי הפוס' שחילקו בזה נראה דלא שנא וחשש לעז לא נאמר בזה"ז

(ח) תו איכא טעמא אחריתי בפיסול שינוי שם האבות דחיישינן שמא כיון הבעל לקלקלה וכמ"ש הרא"ם ז"ל בח"א סי' ס"ו משם הפוס' דמטע"ז כתבו הראשונים שלא יכתבנו הבעל וע"י כתיבת הסופר ליכא למיחש לקלקול ומיהו ה"ד בשאר הטופס אבל בכתיבת השמות כיון שנכתבים מפי הבעל שהוא מצוה לסופר כתב גט זה לשם אשתי פב"פ חיישינן ששינה השמות כדי לקלקלה ולכן פסלו בשינוי