נושא האפוד תרצד

עד שיהיה א' כשר. ואף שכבר נמסר הגט ביד השליח כבר העלה בתשו' ב"י חא"ה סי' ב' והובא גם בתשו' ב"א אה"ע סוס"י צ"ט להקל וגם בתשו' כת"כ סוס"י ס"א ותשו' מוהר"י מסמאילה אה"ע סי' ד' דגם בכה"ג יש להתיר בשעה"ד וע' בשו"ת בני ציון סימן קמ"ב ותשו' מראה יחזקאל סי' פ"א שלא ידעו מזה לכן כה יעשה והנני מצטרף להתיר האשה מכבלי העיגון ע"ש ושם במפתחות האריך עוד בזה וכתב דהשליח הא' יחזר ויעשה שליח למסר הגט לאשה כיון שלא עשו שליחותן שהגט הא' נפסל. ואף שהבעל אמר בתחילה הולך גט זה. והגם דבס' מראה יחזקאל חולק דאם הגט הא' נפסל רק מדרבנן אין להקל אלא כשלא נמסר הגט הא' ביד האשה י"ל כיון דבכל ציווי הבעל אומר שיעשה עד שיוכשר לדעת הרב והרי הוא פסלו יש להקל יש"ב ועוד לו בסי' רנ"א זהו מה שמועתק אצלי ודברים ככתבן הנה הנם היפך דעת הרשב"א ומור"ם וכל האחרונים הנז' דאין תקנה בכה"ג לחזר ולכתב גט אחר ולמסרו לשליח בלתי ידיעת הבעל כיון דאעיקרא נעשה שליח מפי המגרש ואיך יעשה שליח שליח מחדש בלתי ידיעתו. ובפרט לפי מנהגנו שאומר המגרש לשליח הולך גט זה. ומה מאד עגמה נפשי כי אין הספר כעת בידי לראות הדברים בגופן שלהן ובקונט' כתוב שעוד דבר כזה מוהר"שם בסי' ר"ז ומי יתן ידעתי וגם אין שום אחד מהספרים שרמז נמצאים אצלי לראות טעמייהו דרבנן ואיך יוכל אפל שפל כמוני לעשות מעשה הפך כל הראשונים והאחרונים הנ"ל

(ה) תו איכא טעמא אחריתי שלא יוכלו לחזר ולכתב גט מחדש ע"פ ציווי הראשון מבלי ידיעתו אף אם לא היה כאן יד שליח כי אם מיד הבעל ליד המגרש ע"פ מ"ש הג"פ בסס"ק ס"א דהא דאם נמצא הגט פסול או בטל דיכולין לכתב גט אחר היינו היכא שהטעות היה מחמת הסופר והעדים אמנם אם הבעל שינה שמו או שם אביו ולבסוף נמצא דהבעל יש לו שם אחר והגט הראשון הוא פסול אינם יכולים לכתב גט ב' דלא עשאם שלוחים כי אם על אותו שם ורצה לשחק באשתו שלא לגרשה בגט כשר עי"ד והסכים עמו מוהרי"ן ז"ל בג"מ דמ"ד וכתב גדולה מזאת דאפי' דדברי הבעל לא היו אלא בטעות ולא לשחק עכ"ז אינם יכולים לכתב גט אחר ע"פ ציווי הראשון כיון דלא נעשו שלוחים לשם זה. והיינו נ"ד ממש דאפי' תימא דעל ידי טעות עשה הבעל כן ולא לקלקל מ"מ לא עשאם שלוחים לכתב גט לבת יוסף כי אם לבת יוסף אברהם ואיך יכתבו לבת יוסף

קושטא קאי דנראה דדבר זה מידי מחלוקת לא יצאנו דנדון ה' פנ"י הנ"ל היה שהיה טעות בשם אבי האשה והתיר לכתב אחר ע"פ ציווי הראשון. גם נדון מוהרש"ם הנ"ל היה הטעות בשם הבעל עצמו שבמקום אברהם כתבו שמו ושם אביו אברהם שמשונוס והתיר לכתב אחר בשם אברהם לבד עפ"י ציווי הראשון. והגם: דלא התיר אלא בשעה"ד לא ראינו בזה חילוק בין שעה"ד ללא שעה"ד. ומן התימא על מוהרש"ם ז"ל שלא הרגיש בזה מדברי הג"פ מ"מ כיון דלרוב הפוס' גט שנכתב בלתי ציווי הבעל הוא פסול מה"ת ע' ב"ש סי' קכ"ג סק"א ויד"א שם ובקונט' שבת אחים שבס' בני אברהם ס' ז"ה ובס' ישמח לב ח"ב סי' ח' ד"ד ע"ג מטה לחם סי' ל"ד א"כ הו"ל ספק במידי דאורייתא ויש לנו לילך לחומרא דכל היכא דהטעות הוי בשמות ל"מ ציווי הראשון ואין תקנה בנ"ד לחזר ולכתב גט אחר בלתי רשות הבעל. ובכן חובה עלינו לתור ולדרש ולחפש בספרים אם יש להכשיר הגט הלזה

(ו) ועתה נלכה נא דרך אר"ש על השנות שם אבי האשה בגט וכבר בשינה שם האבות מבואר בדברי מרן סי' קכ"ט סיו"ד דפסול וכן העלו האחרונים רבו מהרבה כולם נקבצו באו בס' פ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"א ובס' שדי חמד מער' גט סי' ג' אות א' ואות ט"ו והמה היו תמהים על ה' עבודת הגרשוני סי' נ"ה וה' תולדות יצחק שרצו להכשיר במקום עיגון בשינה שם אבי המגורשת עי"ד. ולפום ריהטא נראה דדינא קבעו לפסל אפי' בשעה"ד ואפי' במקו"ע דהנה אמת דאיכא מרבוואתא דס"ל וחד מן קמאייא ה' בעה"ע הוא המכשיר ואתו עמו הרבה מן הפוס' וכמו שערך בזה מערכה לקראת מערכה הג"מ בולא בסי' נ"ד דקמ"ו מ"מ יש ג"ך מן הפוס' דס"ל דמעולם לא הכשיר אפי' הבעה"ע בשינוי כי אם רק כשלא נכתב שם האב. ותו איכא דבשינוי שם האבות אע"ג דרבים מהפוס' ס"ל דהוי דרבנן מ"מ לא פלט מהמחלוקת דאיכא מאן דס"ל דהוי פסול מדאורייתא וכאשר רמזתי בזה בסה"ק אבני האפד ס' קכ"ט או"ד וא"כ איכא הכא ס"ס להחמיר ס' אי אעיקרא ס"ל להבעה"ע ודעי' להכשיר בשינוי שם האבות דדלמא גם הם יודו דאע"ג דאינו צריך לכתב עכ"ז כנכתב בשינוי פסול וליכא מאן דמכשיר ואת"ל דהבעה"ע ודעימיה חולקים וס"ל להכשיר מאן יימר דהלכתא כוותייהו דלמא הלכתא כהסוברים דפסול וכיון דעיקר הדין מידי פלוגתא ל"ן ודלמא הלכה כהאומ' דפיסול שינוי שם האבות הוי דאורייתא וספקא דאורייתא לחומ' ואפי' תימא דבשינוי שם אבי המתגרשת לא נאמר זה וכמ"ש מוהרנא"ח ח"א סי' י"א והסכים עמו הג"פ בס"ק מ"ג והג' חת"ס בח"ב סי' ט"ז. גם זה מידי פלוגתא ל"ן דהא נדון הצ"ץ בסי' פ"ג והעה"ג והכנס"י ודעי' הוי בשינוי שם אבי המתגרשת עכ"ז נחלקו ופסלו הגט לך נא ראה בדבריהם דרבנן. וכיון דאיכא הכא ס"ס להחמי' הו"ל רובא לאיסור ושפיר קאזדי רבנן לחומ' ושא נא