נושא האפוד תרצב

הבעל ממעות שהכניסה לו נוטלתן משום שב"א וכן הסכים להלכה מוהרש"ג ז"ל בתשו' כי באה בס' צל הכסף ח"ב סי' ל"ב והביא ראיה לדבר אך מ"מ צריך לשומו בשער של עכשיו דבכתובות שלנו כתוב אם פחתו פיח"ל ואם הותירו הותירו לו והיתרון הוא לבעל

אלא דלא פירש בשאלה באיזה מקום נעשו הנישו' אם בשלוניקי או בניצרוקופי. דאם הנישו' נעשו בשלוניקי התם נהיגי האידנא דיוקרא וזולא הוא של האשה וכמ"ש בסה"ק אבני האפד בסי' ס"ו או' ט"ז ובהגהותי לס' יאודה יעלה אה"ע סוס"י ו'. ופה סופיאה נהיגי דיוקרא וזולא הוא לבעל וכמ"ש שם והאשה באה לגבות כתובתה בניברוקופ שהן עתה היא תחת ממשלת בולגאריאה ועיר הבירה היא העיר הזאת סופיאה ואם כן היא נגררת אחר מנהגנו והיוקר הוא לבעל ולכן אם הנישו' היא בשלוניקי דינא הוי דאזלינן בתר מקום השעבוד וכמ"ש מרן בחה"מ סי' מ"ב סי"ד דמי שהוציא שט"ח ע"ח אזלינן אחר המקום שנעשה בו השעבוד ויעו' במוהרש"ך ח"ב סי' ק"ן ויד"א סי' ק' הגה"ט סק"ל אך אם היו בניברוקופ היוקר הוא של הבעל. יהיה מטעם שהיא נגררת אחרינו או מטעם דכיון דאין שם מנהג ברור אזלינן בתר הדין וכמ"ש בענין זה בסה"ק אבני האפד שם משם הפוסקים ע"ש

ומיהו אפי' אם נלך בתר מקום הנישואין דהתם נהיגי דהיוקר הוא שלה היינו אם כתוב בכתובה כל כלי בפרטות ושיווייו בצד אבל היכא דכתוב בכללות הכלים ולא ידענו סיכום הכלי אזי היוקר והפחת הוא של הבעל וכמ"ש מרן בסי' פ"ח ס"ב ויעו' בסה"ק הנ"ל שם אות ז'. ובנד"ז כיון דאין הכתובה בעין שנשרפה ולא ידענו היאך היה כתוב שם בכה"ג לכ"ע היוקר הוא של הבעל. מה גם דכפי האמור בשאלה היורש טוען שאביו הוסיף איזה סך על הך' א"כ אין כאן טענה דיוקרא וזולא לבד כי אם גם טענה אחרת דבהא ודאי על האשה לברר אם הבעל קנאו באותו סך ולא הוסיף מאומה וכל שאינה מבררת הגם שהיא יכולה ליטול החפץ עצמו משום שב"א אך חייבת היא לקבלו בשומא של עכשיו. כנלע"ד החותם פה בערב ר"ה שנכנס בה לשמחה ולששון (לפ"ג לעשות רצון קונו. והוא הצעיר

דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט סימן כז טבת התרפ"א

שאלה גט שנכתב שם אבי האשה יוסף אברהם ושמו הוא רק יוסף אך שם אביו דהיינו זקנה, של האשה הוא אברהם והטעות בא מחמת שהמו"ץ שבמקום האשה כתב לב"ד דבמקום האיש על האשה שהיא פ' בת יוסף אברהם פאפו כמו שרגילין אנחנו בני ספרד במקומות אלו שאנו קורין שם האדם ושם אביו בבת אחת למשל אם שמו יצחק ושם אביו אברהם וכנוייו קמחי אנחנו קורין אותו יצחק אברהם קמחי ואין אנחנו מפסיקין בתיבת בן בין יצחק לאברהם. והמסדר בחשבו שהכל הוא שם אביה כתב פ' בת יוסף אברהם פאפו וניתן ביד השליח על דעת לעשות שליח ב'. ויען שהמסדר שלח לשאל מאת המורה שבמקום האשה שם השליח הב' נודע הטעות ששם אבי האשה הוא רק יוסף ולכן המסדר פסל הגט ולא אבה לשלח'. והמגרש הוא איש רע ובליעל שזה חמש שנים שעזבה בירכתי ביתה בלי משען ומשענה ונסע אל ארץ אחרת באלף צרות נתפייס לגרש ושוב אינו רוצה לכתב גט אחר ותשאר האשה אסורה בזיקים. וע"ז שואלים הלכו אם יש אופן להציל אותה מכבלי העיגון. ראשית דבר אי מחמת טעות זה נפסל הגט. ב' הגם שנחשב זה לטעות אי יש להכשיר מחמת שהטעות בשם אביה. ג' אי אין אופן להכשירו אי כייפינן ליה לכתב גט אחר ולא חיישינן לגט מעושה. ד' אם אין בידינו לכופו אם יוכל הב"ד לסדר גט מחדש בלתי ציווייו מאחר דהגט הוא פסול א"כ לא עשו שליחותן לא הסופר ולא העדים על הכל ישאלוני משפטי צדק מה לעשות

תשובה (למודעי אני צריך כי השאלה לא באה מסודרת משום אחד מהצדדין לא מהמורה ולא מהרב המסדר הגט כי אם מצד אבי האשה אשר אין אנחנו יכולין לתקוע יתד על דבריו. ומ"מ כתבתי להרב המסדר כי יודעיני הענין לאמתו וביני ביני אמרתי לעיין בגוף הדין ע"פ השאלה המוצגת לפנינו עד עת בא השאלה ערוכה מפי החכמים בעלי דבר ואז נשיב לדבר הלכה בעהי"ת)

(א) ואומר דאם איפשר להשיג גט אחר מהבעל אפי' שיהיה על ידי כפייה ובשוטים יכולין אנחנו לכפותו ואין כאן לתא דגט מעושה וכמ"ש מור"ם ז"ל בסי' קנ"ד סכ"א דמי שגירש אשתו בגט כשר ויצא קצת לעז על הגט דמותר לכופו לתת גט אחר והם דברי ההגהמ"ר בגטין סי' תס"ח בשם ר"ת שעשה מעשה ויעו' בתשובות מוהרש"ך ח"ב סוס"י ק"ל (וע' בחידו' על אה"ע מ"ב בסי' קנ"ד מ"ש ע"ז אחר זמן) אמנם אם המגרש יהיה כל כך תקיף ואלם שאינם יכולים לכופו מצד הממשלה או דאיתיה באפשרות שיברח ותשאר עגונה כל ימיה באופן זה הוא מה שנפלפל אם יש להכשיר הגט או לכתב אחר בלי

ציווייו

(ב) ואבא להשיב על אחרון ראשון דמה שטוענים דכיון דלפי דעת המסדר הגט פסול א"כ מאחר דמנהגנו הוא דבשעה שמצוה לסופר לכתב וגם לעדים לחתם אומר להם שהוא נותן להם רשות לכתב ולחתם