נושא האפוד תרפה

שמבורר הדבר שאם יתבטל הזיווג לא יטול שכר כלל פשיטא ודאי דנו"ב הוי ופסול לעדות הקידו' וה' עה"ש בד' קי"ז ע"ד חלק עליו וכתב דלפי דברי מוהרח"ש והב"כ הנז' כל היכא דלא הוי נו"ב בגוף הענין כמו שדה של שני שותפין אינו פסול מדאורייתא י"ש הרי לך תרי תנאי דפליגי בהכי אי נד"ז דאם יתבטל הענין יפסיד השכר אי מקרי נו"ב לפסלו מראורי' או לא הוי אלא כפועל שנוטל שכרו

וכשאני לעצמי אם שאינני ראוי להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים מלאים זיו החכמה ולהכריע ביניהם עכ"ז שפתי לא אכלא מלהגיד דעתי הפחותה בזה דמדברי מוהרח"ש ז"ל בעצמו שם מתבאר כדברי מוה"ר דבכה"ג נו"ב מקרי. דעל ספקו של מוהריב"ל בח"א סוס"י י"ט ד"ה נדרשתי על מעשה באיש א' ששלחוהו לחפש אם ימצא עדות להתיר אשת עגונה ועשו תנאי עמו שאם יביא עדות מספיק להתיר את האשה יתנו לו אלפים לבנים ואם לא יביא עדות מספיק יתנו לו רק אלף לבנים אי זה מקרי נו"ב ולפניו ב' דרכים בפיסול נוטל שכר להעיד מאיזה טעם נפסל דאי טעם נו"ב אינו משום דמשקר רק גזה"כ דהוי כמו קרוב אז נוטל שכר להעיד פסול מדרבנן בעבור שעבר אקרא דראה למדתי אתכם מה אני בחינם וכו' אך אי טעם פיסול נו"ב הוי משום דלמא משקר בעבור הנאתו נוטל שכר להעיד יותר מדאי חיישינן דלמא משקר כדי להרויח אותו שכר והניחו בספק י"ש והק' עליו מוהרח"ש דבנוטל שכר לילך ולחפש עדוייות לא מקרי נוטל שכר להעיד כיון דעדיין אינו יודע מאומה ויישב דטעם הרב היינו שנוטל שכר הרבה עי"ד ואי איתא דבכל כה"ג ל"מ נוב"ע כיון דהנאתו מבחוץ מה לו למוהריב"ל להסתפק דהוי נו"ב דבכל כה"ג דאין לו חלק בגוף המעשה ל"מ נו"ב לפי דעתו וחילוקו ולמה ישקר א"ו דכיון דאם אינו מביא עדות מספיק אינו נוטל ב' אלפים רק אלף כיש לו חלק בגוף העדות מקרי. וה"ה היכא דאם מתבטל הזיווג אינו נוטל שכר דכל כי האי יש לו חלק בגוף העדות מקרי ופסול. וכן מתבאר מדברי ה' משאת בנימן סי' צ"ח והנוב"י מ"ק חאה"ע סי' כ"ב ואם כנים אנחנו נשאר ה' עבו"הש יחיד בדעתו ולפי דעת רוה"פ הנ"ל דהוי נו"ב ואם היה היועץ הזה דנ"ד עד היה פסול א"כ פסול להיות דיין והקב"ע בטלה ותבטל. (ובעיקר תשו' מוהריב"ל עמ"ש בסה"ק אבני האפד סי' טו"ב אות)

ועדיין (י) לא הטהרנו לגמרי לדון אותה כפנויה בעבור הקבלת שכר מהיועץ והוא א' ממקבלי העדות דכפי מה שמתבאר מדברי מוה"ר בשע"א שם שבתו"ד שכתב לפסל את העד שעל ידו נעשה השידוך והקידו' וקצב לו שכרו ועדיין לא נטל השכר וכו' בדבריו אלה הטמין ברמז דאם כבר נטל שכרו אע"ג שהתנאי היה שאם יתבטל הזיווג לא יטול שכרו עכ"ז לא מקרי תו נו"ב כיון שכבר נטל השכר. והאמת שכן מפרש ה' דב"מ שם בסי' כ"ה תשו' הפ"מ דלא פסל את העד כ"א כשלא נטל השכר עדיין עש"ה וכן ראיתי לה' ארח משפט בסו' סי' ל"ז הגה"ט שכתב בפי' דכל שהשדכן כבר נטל השכר אליבא דכ"ע כשר להעיד אפי' במקום שאם יתבטל הזיווג לא היה לוקח שכר עש"ה. וא"כ הכא בנ"ד צריך לחקור אם היועץ כבר לקח השכר שוב ל"מ נוג"ב והוא כשר להעיד ולדון והקדו' הן קידו' גמו'. ואת זה ק"ל במה שראיתי לה' משכנות הרועים מע' הע' אות ס' שכתב וז"ל נראה פשוט דהסרסור כל עוד שלא גבה שכר סרסירותו או אפי' אם גבה כבר אלא שהלוקח או המוכר בא לבטל המקח באיזו טענות והוכחשו ביניהם ובעדות הסירסור מתקיים המקח אין מקבלים עדותו דאין לך מטי הנאה יותר מזה שוב מצאתי בכנה"ג סי' ל"ז אות מ"ה שכ' שבתשו' כ"כ וכו' י"ש. ולא ידעתי אנא מצא דהיכא שכבר גבה שכרו שיהיה פסול ודברי הכנה"ג הם סתמייות והיינו בשלא גבה שכרו ונעלם ממנו תשו' הדב"מ דהביא דברי הכנה"ג הנ"ז ולא כתב שחולק אמ"ש קודם דבגבה שכרו כשר להעיד אפי' אם יתבטל הזיווג דבהכי מוקי תשו' הפ"מ דהיינו בשלא גבה שכרו

העולה מן המקובץ דאם יתברר הדבר בעדים שהיועץ דנ"ד התנה עם המקדש על עצתו דאם יועיל ויצליח ישלם לו שכרו ואם לא יועיל לא ישלם לו ולא גבה שכרו עדיין הוא פסול להעיד וכיון שפסול להעיד פסול לקבל העדות ול"מ מה שנשארו ב' הכשרים ואין קב"ע וצריך לעשות קב"ע מחדש כדי להחזיקה כמקודשת אבל אם כבר נטל שכרו. או אפי' שלא נטל אך אינם יכולים לברר בעדים היאך היה התנאי וכ"ש אם אינם יכולים לברר כלל אם בא בשכרו או"ל אין כאן נגיעת עדות והקב"ע מאושרת וה"ז מקודשת גמורה וצריכה ממנו גט להנשא לאחר וכמ"ש בסי' הקודם וה' אלוקים יעמידנו על האמת להעמיד הדבר על מכונו נאם הגבר אשר לקט היום בצקלונו והיא הצעיר

דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט, סימן כ"ד אייר הפר"ת

מעשה היה באשה גויה שבאה להתגייר בעודה מעוברת והיא לא רצתה להגיד למי הרה והטבלנוה כדת. ושוב אח"ך נודע שמישראל היא הרה והוא כהן והיא היתה יושבת עמו יחד בבית אחד. והאיש הזה היה