נושא האפוד תרפב

אמרינן כמו בעדים עדות שנמצא אחד מהם קו"פ עדותן בטלה דהכא כל הועד בטל אלא אפי' למ"ד דבדיינים לא נאמר זה מ"מ הסר מכאן אחד הרי כאן ב' דיינים וכבר פסק מרן בסי' כ"ח דאין ב' ראויים לקב"ע ואם קבלו לא עשו ולא כלום. וכיון שעיקר קבלת העדות הנה בטל גם העדות בטל וכל שעדיין לא נתקבל עדות ראוי על זה הרי יש לה דין פנויה ומותרת להנשא למי שתרצה עד שיתברר הדבר זה היה נראה לכאורה

הא' (ב) השב נשיב דכל זה איננו שוה לבטל הקב"ע וכאשר אבאר בס"ד. ובטרם תחיל האר"ש הנה ארשי דכדי שיהיה האיש הזה נוגע בעדות הקולות יחדלון וצריך ראיה ברורה דל"מ אם כת המתקדשת טוענין כך שהוא היה היועץ וקבל סך מעות ע"ז והדיין מכחישו דאינם נאמנים. אלא אפי' הדיין מודה שלקח סך פ' בעבור העצה עכ"ז אינו נאמן כיון שכבר נתקבל העדות והו"ל כאילו הוא היה העד דאינו נאמן לומר נוגע בעדות הייתי לאחר שכבר נעשה המעשה וכמו שפסק מרן בסי' ל"ז ס"ג וז"ל עדים שהודו שיש להם חלק באותו החוב שהעידו כבר עליו אין באותה הודאה ממש וכתב הסמ"ע דכיון שהעידו שוב אינם יכולים לחזור ולומר דבר שמקלקל בו העדות הראשון. והוא מוסכם ובתראה שלים ה' עבודת השם באה"ע סי' ט"ו דקט"ו עג"ד האריך להוציא דין זה מדברי התוס' ובהגהותי שם אנכי העירותיהו דהוא דין פשוט בש"ע. ועוד כתב ה' עבודת השם שם דגם מטעם אחר אין העד נאמן לומר אחר שהעיד נו"ב הייתי אי למ"ד דטעם פיסול נו"ב הוי מטעם קורבה דאדם קרוב אצל עצמו והרי פסק מרן בסי' מ"ה סל"ז דאחר כדי דיבור אינו נאמן לומר קרוב הייתי עי"ד נמצא דבשום אופן בלתי עדות ברור שהדיין הוא נו"ב אין לפוסלו מצד נו"ב אפי' עפ"י דבורו

והיה (ג) בהניח דיש כאן עדות ברור דמעידים שהוא היה היועץ ובא בשכרו ונרצה להחשיבו נו"ב (מה שיש לעמד בזה ואבארהו לקמן בס"ד) עכ"ז אין לפסל כל הועד בעבור זה. יען דאיכא הכא כמה פלוגתי דרבוואתא האחד הונהו' דנחלקו הפוס' אי נאמר דין זה בדיינים עי' כנה"ג ח"מ סי' ז' הגה"ט סקל"ג. מט"ש שם הגה"ט ס"ק כ"ח. ארח משפט ס"ק כ"ד שהביאו מש' תשובות הגאונים דבדיעבד דיניהם דין עד שכתב האר"מ שם דאילו לפי"ד מוהרח"ש ומוהרש"ך ז"ל דס"ל דבעל הועד אם המצא תמצא אחד פסול ביניהם רואים דברי הגאו' שכתבו להפך הוו הדרי בהו ורמזתי הפוס' המדברים בזה בסה"ק חושן האפד סי' ז' סק"ג ועוד אחרן ה' עבודת השם באה"ע סי' מ"ה דפ"ה ע"א דנפק דק ואשכח לרשי' והנ"י והרב"י והמרדכי דס"ל דבדיינים אם נמצא א' מהם קו"פ דל"מ דנתבטל הועד. וע' בהגהותי מ"ש שם ורמזתי דברי מי שגדול מוהרא"א בס' בני בנימן ח"א סי' ג"ל דנ"ח ע"א שכתב דדעת הרי"ף ומרן דלא איתמר בדיינים. ואת השני דיש מחלו' אי פיסול נו"ב הוי דאורייתא או דרבנן ע' ערך השלחן וירים משה סי' ל"ז עבודת השם דקט"ז ע"א דברי חכמים סי' ע"ג ובסה"ק חושן האפד סי' ל"ז דאי הוי דרבנן ל"א נמצא א' מהם קו"פ עדותן בטלה ע' עבודת השם שם דק"ד ע"ב מ"ש א"ה שם ובס' דברי חכמים סי' ע"ב. ועד השלשה דכמה מהראשונים כתבו דפיסול נו"ב הוי מטעם דהוי כבע"ד ולא מקרי עד כלל אשר מטע"ז כתבו דל"א עדות שבעלה מקצתה בטלה כולה אלא דוקא היכא דנמצא אחד מהם קו"פ בעברה ועפ"ז מקרי עד ולא מקרי בע"ד. אבל אם נמצא שהיה אחד מהם נו"ב אין שאר העדות בטלה כיון דנו"ב בע"ד מקרי ולא עד ובמקיימי דבר הכתוב מדבר וזה דעת הראב"ד והרמב"ן והריטב"א בחידו' למכות בספ"ק וכ"ד הר' בן מיגאש ז"ל וכמ"ש כל זה ה' עה"ש רס"י ז"ל וכ"ד הריב"ש סי' קל"ח וקס"ג וכ"ד הר"ן בחידו' לסוכה ד"כ ע"א וכ"כ בפשיטות המש"ל פ"ה דעדות דין ד' ואע"ג דיש מן הראשונים שחלקו ע"ז מ"מ מידי ספקא ל"ן וכמו שאסף וקבץ כ"ז גדול הדור האחרון בס' עבודת השם עי"ד באורך ובהערותי שם שרמזתי לה' פנים במשפט שכתב דגם הרא"ש יודה להריב"ש י"ש (וכעת אמ"א) ובס' דברי חכמים סי' ע"ג באופן דבדין זה האחרון רבים הם האומ' דאינו נחשב נו"ב

איכו השתא אתה תדין דיש כאן ג' ספקי להכשיר את שאר הדיינים ספק אי נאמר דין זה בדיינים ואת"ל דגם בדיינים נאמר דין זה דלמא ה"ד היכא דהוי פיסול דאורייתא לא בפיסול דרבנן ושמא הלכה כמא דאמר דפיסול נו"ב הוי מדרבנן ואת"ל דהוי דאורייתא דלמא הלכא כרובא דרובא דפוס' ראשונים דסברי דלא נאמר דין זה דקו"פ כ"א בקורבה ובפיסול עברה לא בנגיעת דבר דחשיב בע"ד ובמקיימי דבר הכתוב מדבר. ונהפך הוא כמובן. ואישור' נוסף דיש מחלוקת אחר אי בענייני גטין וקידושין נאמר הך דינא דנמצא אחד מהם קו"פ דיש מן הפוס' ראשונים ואחרונים דס"ל דבענייני קדושין דהוו מילתא דאיסורא לא נאמר זה נקבצו באו בס' דברי חכמים סי' ע"ד ובסוס"י ע"ג הביא משם הרא"ם ח"א סי' ס"ט דמתבאר דבמידי דאו"ה נאמן להעיד ושכ"כ ה' קהלת יאודה בסו' סי' קכ"ז עי"ד. אשתכח דאיכא עוד ספק ד' דשמא הלכתא כוותייהו דהוא עצמו נאמן כ"ש שאינו פוסל השאר

וכי תאמר בלבבך מה עזרת ללא כח דכל כמינך דלא נפסל כל הועד זה יהיה אם היו כאן ארבעה מקבלי עדות דדל מהכא הפסול הרי נשאר שלש אבל בנדון זה דאיכא הכא רק שלשה ובהסיר הפסול נשארו שנים הרי