נושא האפוד תרעו

ואז חייב לתת לו עשרה נאפו' כשעת הגבייה דהכי כתיב בגויה אם פחתו פחתו לו. ואילו היה שהנאפו' הוזלו דאז נתרבו הנאפו' הכתובים בכתובה וד"מ שוה הנאפו' ח"י ליבוס נוכל ליקח במאתיים ליבוס שהיו בשעת הנישו' אחד עשר נאפו' ויותר אז היתרון הוא לבעל. והגם דמוהרש"ג ז"ל פקפק ע"ד מוהרש"ך דמשמע מדבריו דאפי' אם העלייה והירידה הוא מפני גרעון המעות שנכרתו ממה שהיו בשעת הנישו' עכ"ז הדין הוא כן ואין כן דעתו דכל שנפחתו מחמת שנשתנו לגריעותא שהם פחותים מהמשקל לא הוי דינא הכי זה אינו ענין לנ"ד. ואף דמוהרש"ג חלק אדברי מוהרש"ק דלדעתו תנאי זה דפחתו או הותירו לא קאי לענין המעות אלא לאיזו תכשיט ונדונייא שהכניסה לו ושמו אותם בסך מה ובשעת הגבייה פחת או הותיר וכו' ע"ע מ"מ כבר פירש דעתו דבמעות מה שהכניסה יתנו לה אם לבנים לבנים ואם גסים גסים דלאותם מעות שעבד עצמו עי"ד. נמצא דבנ"ד חייבים היורשים לפרוע לאלמנה הנאפו' מזהב כפי מה ששוה עכשיו ואם יתנו לה ליבוס חייבים ליתן לה אלף ות"ק נגד עשרה נאפו' זהב הכתו' בכתובה

זאת (ט"ו) שנית שכתוב בכתובה שאם תבא שעכ"ז לידי גבייה שתגבה ותפרע כל סכי כתובתה משלם עספ"א וכתב מוהרש"ג ז"ל שם דהיכא שכתוב בכתובה בלשון הזה שלא היה צורך בדבר לכתב משלם עספ"א. ולא כתבו כן אלא שאם יפרע לה ממעות פחותים ממה שהכניסה לה א"כ אינם יפים וטובים וגם אין פורעים לה עספ"א רק פורעים לה פחות עי"ד וכונת דבריו דאילו היה כתוב תיבת משלם לבד לא היה די דעדיין יכולין היינו לומר דזה מקרי משלם אך כיון שהוסיף וכתב גם תיבות עספ"א הלשון הזה לטפויי אתא דאם יוקרו המעות שהכניסה וירצה לתת לה כפי ערך שעת הנישו' אין זה פרעון עספ"א דחסר לה מהסך שהכניסה וכן אם הוזלו וירצו לפרוע לה כשעת הגבייה אין זה פרעון עספ"א. וכן מדברי מוהרש"ך ז"ל בח"ב סי' ק"ן שכתב שם וז"ל אמנם מצד אחר יראה לי לזכות להאשה מטעם דכיון שכתוב בשטר התנאי שהיא תגבה כל כתובתה משלם ושוב הוסיף ופירש שהם אלף ומאתיים אישקו' מה שלא היה צריך דודאי יראה שהכונה לומר שתגבה אותם האישקודוס ממש על הערך שהם שוים בשעת הפרעון ע"כ. מבואר דכתיבת משלם לחוד לא הוה סגי לחייבו בזה כי אם על אשר הוסיף עוד תיבות שהם סך פ' והיינו כהך דמוהרש"ג ז"ל שהוסיף עוד תיבות עספ"א. וכפי זה איכא בכתובה תנאים דסתרי אהדדי ואחר איזה מהם נלך. וכדי ליישבם דלא לסתרו אהדדי ע"כ לומר דדוקא בהשבון דהוי מצד התקנה עשו כזאת לחייבו בערך שקבלן רק אם הוזלו. אבל אם הוקרו ועל ידי זה חסר מהמספר לא כיון דאעיקרא אינו אלא נגד הדין אבל בכתובה שהיא חוב גמור רצו להעדיף כח האשה שאף אם הוקרו יפרע לה כמו שהוקרו הגם שהוא מפסיד להשלים החסרון דכתובה שאני

ואם כנים אנחנו בזה סלקא בידן דחייבים הבעל או היורשין לתת לה נאפוליאוניס זהב במספרם לכ"ע אע"פ שעתה שוין יותר מכח התנאי שהתנו ביניהם דכל תנאי שבממון קיים. והא מה שלקטתי היום מפי ספרים דבר הלמד מעניינו. וה' ינחני במעגלי צדק דבר אמת לאיתנו נאם המקוה רחמי ה' ממעונו

ובהיותי עסוק בזה אמרתי לקבוע פה שאלה אשר נשאלתי זה כמשלש חדשים יען שהיה מתאמת ומסוכסכת עם כל הפלפול הנ"ל ותורה אחת ומשפט אחד להם וזה נסחה. ראובן לקח משמעון סך ליראס טורקאס בתו"ע וכתוב בשטר שראובן קבל מש' סך ליראס בתוע"ס. ואחר איזה ימים בראות ראובן כי צר לו המקום וביש ליה בהאי מתא נסע מארצו וילך לו אל ארץ אחרת לתור לו מנוחה להביא טרף לביתו (וזאת מן המודיעית כי ליראס זהב אינם נמצאים בעת הזאת כי אם בסך עצום למעלה עקרבים על רבעים ממה שהיו שוין בעת ההלואה וחמושים עלו. והמלכות הוציא באנקא נוטא נירוח ונקראות בשם ליראס ועכ"ז הן שוות כפליים ועל שלשים ממה שהיו שוות הליראס זהב) ונפלו הפרשייות בין רו"ש דראובן המתעסק רוצה לפרוע לו עתה ליראש החדשות מנייר. וש' טוען שרוצה להפרע ליראס מזהב או לנגדן מעות אחרות כשעה ששוין עתה הליראס זהב כי בשטר כתוב ליראס טורקאס. והגם שעולה עתה לחשבון גדול מזל של המתעסק גרם. והמתעסק ממאן לקיים דבר בעל המעות ומסייע עצמו גם מצד המלכות דגזרת מלך היא דמי שחייב לחברו ליר' טור' זהב חק ומשפט לפרוע באנקא נוטא שהיה ג"ך נקראת ליר' טור' הגם דכנגד הלירא זהב אינו עולה למחצה לשליש ולרביע ממה שהיה שוה עכ"ז אינו יכול לטעון עליו מאומה אם לא שכתוב בשטר זהב איפיטיבו שר"ל זהב ממש שאם יפילהו ארצה ישמע קולו. וש' טוען דאף אם האמת יהיה כן מ"מ ההלואה נעשית במלכות אחרת כי שם לא יש גזרה זו והוא שוכן שם. והגם שהמתעסק נמצא בארץ אחרת אשר שם הזהב והבאנקא נוטא שוין לענין הפרעון מ"מ עבד לוה לאיש מלוה כתיב וחייב לפרוע לו במקום השעבוד וע"ז שואלים הלכה מי הזוכה בטענתו

ואומר כי לפי דברי הפוס' הניתנין למעלן באות ג"ד מבואר יוצא דכיון דהמתעסק הוא מוחזק עליו להרים דגל הקי"ל ולתת לבעה"מ הסך שהיו עולין הליראס בשעת השעבוד בבאנקא נוטא של עכשיו רק דכיון דיש הסכמת הרבנים די בכל אתר ואתר לפשר ביניהם מ"ט ומ"ן לפשר ביניהם ותהיה הפשרה קרובה