נושא האפוד תרסב

ולמאי איצטריך אמירה זו וע' בנח"ש שבנוסח שלו לא כתב אלא ואמר חתנא דנא והנה אמת דאנן בדידן כתבינן בכתו' ואמר לנא אע"ג דאיכא קנין מפורש בסוף וכמו שהבאתי הנוסח בסה"ק שם מ"מ יכלינן מימר דאינו מן הצורך מרווח כתבינן הכי אבל לס' התשב"ץ הוא דאמירה זאת מעכבת וק' דמאחר דאיכא קנין למה צריך אמירה זו ולא ירדתי לסוף דעתו

ומ"מ במאי דהתם קאימנא דהנוסח הזה קנו אחרים מידי קגו"ש אע"ג דאין דבר סת"ר מדברי מוהרח"ש והרדב"ז ז"ל עכ"ז נראה דצריך שיאמר להם בפי' כתבו וחתמו ע"פ מ"ש הרשב"א בתשו' הביאה מ' ב"י בסי' ט"ל ופסקה בש"ע ס"ה דהא דאמרינן סתם קנין לכתי' עומד ויכו' לכתב לו שטר בלתי ציווייו ה"ד היכא דיחדום ועשאן שלוחים אבל אם לא הזמינם לעדות אינם יכולים לכתב לו שטר בלי ציווייו ע"ש וע"כ בנוסח זה שכתוב קנו אחרים מידי שם אינו מפרש דהם העדים הח"מ ואיפשר לפרש דעדים אחרים קנו מידו וכשבא לטרף יכול' הלוקחים לטעון דמי זה אמר דהם היו העדים בקנין ואיפשר דהיו עדים אחרים שלא הוזמנו לכך ולא היו יכול' לכתב בלתי ציווי ועדיין דין כתיב על הכתובה הלזו שאינו יכול לטרף ממשעבדי ואין לו תיקון אם לא שיגלה בתוך השטר שהעדים הללו הוזמנו להעיד וכגון שכתב קנו ממני בפני העדים הח"מ. ולכן בעצת המליץ שלנו אנוכי תקנתי לכתב הנוסח שהחתן מדבר עם הכלה ואומר לו אנא פב"פ וכו' ודלגתי תיבת ואמר לנא רק כתבנו לבסוף קנו ממני בפני העדים הח"מ והרשתי אותם לכתב על שכ"ד קגומ"ך וכו'

ואחר שערכתי סדר הנוסח הכתובה אבא נא למה ששאלו על חתימת העדים שרוצים שיחתמו זה תחת זה ולא זה אצל זה כמו שהיו נוהגים עד עתה דליכא קפידא: כלל. דלענין גט פסק מרן באה"ע סי' ק"ל ס"ס וז"ל צריך שיחתמו ב' עדים כשרים זה תחת זה וכו' ותיבות אלו האחרונות הגם שהם באותייות דקות הם דברי מרן וכמו שראינו לו בסדה"ג שבסי' קנ"ד סנ"ז שכ"כ והכי נקטי רבני ספרד מסדרי הגט. אך מוהר"ר מיכאל ז"ל בסה"ג שלו לא כתבן. ויסוד הדין הנה זה בא בב"י סוס"י ק"ל משם הקונדיריסין ולא פורש הטעם אך בש"ע בא לציון מרדכי ה' גטין ושם כתב הטעם דאי חתמי זה אחר זה יהא רווח חלק בגליון לכתב לוה פ' מפ' מנה והו"ל שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת ויחתוך כל מה שלמעלה ע"כ. ולפי טעם זה למה לא הזהירו ג"ך בשטרות דהתם נמי שייך חששא זו וכמו שכן ראיתי בס' שבט בנימן דפ"ה אות רכ"ה ש"ע הביא ג' הרדב"ז בח"ה סי' כ"א רל"ו שנשאל על שטר שחתמו העדים זה בתחילת השיטה וזה בסוף השיטה אי כשר דניחוש שמא היה בו מאה ומחק וכתב מאתים וכתב בין ב' העדים אנחנו חתמנו על המחק והשיב דהשטר כשר ואין לחוש לזה כלל שכתיבה זו שבין ב' החתימות צריך מכתי' ידי העדים עי"ש ולפי האמור עדיין יש לחוש שיכתוב שם לפנינו לוה פ' מ"פ ק' ויחתך מה שלמעלה וע' בש"ע סי' מ"ה ס"ט ויו"ד שלא הזהירו לעדים רק שלא יניחו חלק לפני חתימתם אבל לא בין החתימות הן זו תחת זו וכעת לא מצאתי טעם נכון לחלק ביניהם. ומ"מ נקוט מיהא דגם בשטרות אי בעו עדים לחתם זה תחת זה מלבד דליכא קפידא יותר נכון לעשות כן ואפי' לס' הר"ר חזקיה שהובא במר' פ' גט פשוט סי' תרמ"ב דרצה לפסל שטר כתובה שהחתן חתום תחילה והב' עדים חתומים תחתיו זה אח"ז מלבד דסברתו לא עיילוה לבי מדרשא וכמ"ש יא"ה בתשו' ח"מ סי' ו' והנה הנם בסה"ק חושן האפד די"ח עוד: בה דגם הרב חזקיה לא אמרו כי אם היכא שחתום תחילה והעדים חתומים תחתיו משום דאיכא למימר דחתי' העדים היינו ששם מעידים כי זהו החתן אבל כל שהעדים לבדם חתו"מ תחת השטר זה תחת זה ליכא למיחש למידי

ועל דבר שרוצים שהעדים יכתבו בצד שמם עד גם זה הוא פשוט. הנה הרשב"ש ז"ל בתשו' סי' ט"ו חקר למה בגט כותבים העדים תיבת עד ובשאר שטרות אינם: כותבים והעלו דגם בגט אין צורך שיכתבו עד ומה שכותבין הוא לרווחה דמילתא וה"ד ה' שבט בנימן סי' ק"פ גם הביא לנו דברי הגאון בנו של התשב"ץ בקונ' תיקון סופרים שנ"ט לזה דבגט כיון שהכל הוא לשון: הבעל צריך שיכתב למטה שהוא היה עד בדבר הזה וכן בכתובה חותמין פב"פ עד וכו' לפי שלא נכתב בכתובה יודעין אנחנו עדים הח"מ וכו' אבל בשטרות שכותבין יודעים אנחנו הח"מ וכו' (וקנינא וכו' ויהיב טעמא אחרינא) אין צ"ל פב"פ עד וכו' ופלפל בדבריו דגם בכתו' העדים מדברים ואמר לנא וכו' ויהיב טעמא אחרינא למה שהיו כותבין בכתו' תיבת עד עש"ב דבר הלמד דבזמן הקודם היו כותבין גם בכתיבות תיבת עד וגם למדנו דכל היכא דהלשון הוא הוא המדבר שפיר כותבין תיבת עד וגם אתה תדין לנ"ד

ועל אודות התוספת שמפני סיבה רוצים שלא יזכר יותר ולכן אינם רוצים לכתב כמה היא התוספת. תקנוהו שבדף הב' שהוא דף התנאים יכתבו שם והתנו שנתחייב החתן הנז' בחגמו"ך כתחז"ל להוסיף על הנדונייא והמדודין התוספת הנהוג כפי הסכמת עירנו יע"א. והמנהג הלא הוא כתוב בסה"ק אבני האפד בביאור הכתוב אות י"ב רק ששם נפל ט"ס בדפוס והרי הוא מתוקן בחידו' אשר לי על הש"ע אה"ע ה' יזכני להוציאה לאורה. נאם הגבר מיחל לתשועות ה' כי הוא ראשית אונו והוא הצעיר דוד ב" אברהם פיפאנו.