נושא האפוד תרנז

אבל כל דלא נודע לנו שם אחר לשם זה לא מקרי שינוי השם. ומתהפך שפיר דלמא הלכתא כהאו' דזה לא מקרי שינוי השם ואת"ל דהלכתא כהפוס' דלמא מעלה ארוכה מ"ש וכל שום ואת"ל דגם זה לא מהני דלמא הלכתא כהסוברים דפיסולו דרבנן ואיכא ספקא אי מקרי זה שינוי השם ואזלינן בספקו להקל וכס"ס דארינגאס הידוע. והגם דאין הספקות שקולים דבכל הספקות איכא רובא לצד אחד הפוסלים מ"מ כל דאיכא תלתא ספקי לא בעינן שקול וכמבואר כל זה בדברי הפוס'

ועלה על דעתי לומר מילתא דשרייותא כי לעד"ן דנדון זה דנכתב גולייא במקום גוייה אינו נכנס בסוג שינוי השם דאע"ג שכתוב בלמד דרך העולם דאין מרגישין הלמד ובקריאת השם אומרים גוייה דאפילו שם בלייא ואיסטרילייה דמה"ד צריכין להכתב בלמד עכ"ז בקריאת השם קורין השמות הנז' בלתי למד כי אם בייא אישטרייא כ"ש הכא דעיקר קריאתו הוא כן ואע"ג דכתוב בלמד כל העם אשר בשער יודעין שהשם הוא גוייא ומדברי מוהריב"ל דההיא דח"א סי' כ"ט יש לדקדק כן שכתבו וז"ל ואע"ג דאיכא בשאלוקי שהוא מקום הנתינה קצת אנשים שידעו לומר דבאותו הגט כתוב שם גוייא הוי מיעוטא דמיעיטא וכו' וקרוב אני לומר דכיון דליכא אפילו מיעוטא דמיעוטא דמקום הנתינה שידעי שאותו השם הכתוב בגט גייוייה הוא גוייה הו"ל שינה שמו וכו' עי"ש מבואר דאם היו כאן מחצה על מחצה וכ"ש רובא דידעי שהוא גוייא אע"ג שבגט כתוב גייוייא היה מכשיר כיון דידעי שעל אשה זאת נכתב הגט וה"ה בנ"ד דכל הרואה את הגט כתוב גולייא בלמד יודע כי היא האשה גוייא דלא מקרי שינוי. אך במעט קט החילוק הזה תשאנו רוח הפוס' ז"ל דמלבד דמתשו' מוהראנ"ח ח"א בההיא דאירינה מתבאר להדייא להפך עוד בה דגם ממוהריב"ל אין כאן ראיה דע"כ לא כתב מוהריב"ל ז"ל כן אלא היכא דבמקום הנתינה יודעים דבמקום הכתיבה כותבין כן ולכן קשרי כיון דהכתיבה נעשית כהוגן וכמו שהבין כן ה' המכת"מ בדמ"ב ע"ג עש"ה משא"כ בנ"ד דהכתיבה איננה כהוגן רק דאנו מתקנים אותה בקריאה בכגו"ד מי זה אמר דלא חשיב שינוי השם ולכן צריכין אנו למ"ש על ראש אמרתי' דהיינו הס"ס ובכגו"ד חזי לאיצטרופי ס' מוהר"ש ויטל ז"ל שהביא היכא דנסתפק אי צריך לכתב למד בנוייא וכנז'. וכבר כתב הג' מוה"ר בשע"א סוס"י מ"ג דבס"ס שרינן ליתן הגט לכתחילה עי"ד וכ"כ בס' מנחת משה חאה"ע סי' י"א וה' פורת יוסף אה"ע סי' ו' וע' במזה"ג סי' פ"ו אות ו' ופ"ז אות ג' וקנ"ג אות ו'

ובהיותי עוסק לסדר הפסק הזה עיני ראתה למוהרא"ח ז"ל בס' תע"ל ח"ג בקונט' אגרת שבוקין סי' כ"א במאי דקאי מר בשם גולדא דהי"ל לכתב באלף אחר הגימל כפי הברת לשון המדינה באשכנז וכתב בויו ורב אחד רצה לפוסלו כתב וז"ל אנכי לא ידעתי מה הוא השינוי השם הזה כל זמן שלא ישתנה לשם אחר ואם במדינתם היו נשים שנקראת גולדא בויו ונשים אחרות שנקראות גאלדא באלף הייתי מודה לו כיון שלא יודע מי האשה המתגרשת. וכן אם היה משתנה פירוש השם כשינוי כתיבתו בין נכתב בויו לנכתב באלף אז ודאי דלכ"ע הגט פסול כיון שיש שינוי השם גמור אבל כיון שבמדינתם כל הנשים הנקראות בשם זה נקראות גאלדא באלף ואין אשה אחרת שנקראת גולדא בויו א"כ הוא טעות הניכר ואין בו שינוי כלל. וגם בפירו' השם אינו משתנה הכונה וכו' יעו"ש. ואתה תראה דהרב נקיט למילתיה כהלכתא פסיקתא ולא זכר שר המחלוקת שיש בענין זה וכנ"ז. מ"מ הוא תנא דמסייע לן בזה סייוע שיש בו ממש. וגם הלום ראיתי אחרי רואי לה' שד"ח סי' ל"ב דרי"ז ע"א שכתב משם צ"ץ החדש שכתב וז"ל אף אם במקום כתיבה לא היה שמה אלא אידייא וכתב אידא אין זה שינוי גמור דאף דבשינוי אות הוי חספא בעלמא וכו' בשם זה מאידא לאידא י"ל דהוי שינוי קל אף שלא הוחזק שם אידא לכינוי לשם אידייא וכו' ועכ"פ לא הוי אלא חשש פיסול דרבנן לפי שאינו שינוי גמור עי"ד דגם הוא משלנו

גם ממקום אחר ישלח שלומיו הגט הזה שלום מן השבר דעתה נתפשט המנהג בין העם דלמי ששמה גולייא בלתי למד קורין אותה לגעגוע בלמד הגימל בשורוק ויש שקורין אותה בלשון לעז וולי נמצא דהטביעו הלמד תוך השם הזה. ואע"ג דלאשה הזאת לא קראוה גולייא בשורוק מעולם מ"מ כל הרואה הגט יאמר כי האשה הזאת עיקר שמה גוייא הן מצד כי עתה נעשית הלמד שרש: ואי מצד שיחשבו שקורין אותה גולייא בשורוק והיא היא האשה הזאת ולא גרע מחניכה מה גם למה שחידשו רבני האחרו' דעכשיו שנהגו לקרוע הגט ולגונזו ליכא למיחש ללעז אפי' בשינה שם המגרש וכמו שאספתי בזה בסה"ק אה"א סי' קכ"ט אות י"ב ובמזה"ג שלי סי' פ"ו אות ז' לך נא ראה זהו מה שעלתה מצודתי להכשיר הגט הזה אחר שכבר נכתב ולהחזיק כחי ואונו. ואם שגיתי את"מ והוא רחום יכפר עונו אחלי יכונו לפני שוכן מעונו הצעיר דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט סימן ח"י סיון התרע"ט

עובדא אתא לידן מעיר דובניצה יע"א ביבמה שנפלה לפני ב' או ג' יבמים וכולם פנויים מאשה ותובעת שיעשו כדת. וכפי מה ששמעה משום אחד מהם