נושא האפוד תרנו

מההיא דנפאתא כתב דשאני התם שמוציא הנון והמם נדגשת או דש"ה דאיפשר דהיה אשה אחרת ששמה כך והביא תשו' מוהרשד"ם הנ"ל דמהתם מתברר דס"ל למוהרשד"ם דכל שאינו משתנה לשם אשה אחרת לית לן בה ועכ"ז הכשיר הגט דנדון שלו רק דמצא מקום להכשירו גם לדעת המנגדים בחילוק זה וכן דעת מוהר"א מוטל ז"ל בס' תורת הנזיר בכמה שמות אשר קצרה היריעה מלהזכירם דדעתו דכל שאינו משתנה לשם אחר אע"ג דהענין משתנה לית לן בה גם הרד"א ז"ל בע"ס מגן גבורים כמזה"ג אשר לו בס' ירך אברהם ד"ט ע"א גם הוא דרך בדרך זה דדוקא כשאנחנו נטעה בשם אשה אחרת יש קפידא אבל אם אינו נוגע על אשה אחרת אפי' שמשתנה הענין על משמעות אחר דעלמה לית לן בה ע"כ ולא אכחד תחת לשוני לדבר מה שהרגשתי בדבר הרד"א שם שהביא סייוע לסברתו מתשו' מוהריב"ל בח"ג סי' ט' בההיא דפלומה דאע"ג דבלתי אלף יהיה נשמע פלומא מלשון אברה ונוצה עכ"ז כיון דאין הטעות באשה אחרת לית לן בה יעו"ש ואהמ"ר לא כן אבי' אמת דבתחילת דבריו כ"כ מוהריב"ל אמנם אח"ך כשהביא תשו' הרשב"ש הד"ר הוא וכמש"ל בשם ה' המכת"ם ויותר הי"ל להסתייע מתשובתו דח"א סי' ד' וק"ל

אשתכח השתא דאיתיה קמן ס' מוהרא"י ומוהרשד"ם ומוהר"א ששון ומוהר"א מוטל ומוהר"ד איסטרוסא ז"ל ששה משמותם דס"ל דכל שאין השם משנתה לשם אשה אחרת לית לן בה לבד ס' מוהריב"ל ב"ל דמצינו לו פעם כה ופעם כה ומוהרלב"ח דלא בירר דעתו לפסל ולהכשיר וכן בדעת המבי"ט שדבריו נראין כסותרין ממקום למקום וככל הנ"ל. ובס' טיב שמות הגטין במע' הטית אות א' כתב דיש לכתב טרנא ואם כתב טראנא כשר כיון שאין במדינות אלו טראנה שיהיה הריש בקמץ

לעומתם מצינו חולקים על זה. הראשון אדם הגאון הרא"ם ז"ל בח"א סי' ס"ז על עיר ששמה ליפאנטו וכתבו בגט ליאונט פסל הגט והביא ראיה מההיא דנפאטא וטפאתה דעם שאינו שם לאשה אחרת הלא היה ראוי לפסל הגט בכה"ג אפ"ה משום דאיכא מקצת מהרואים דחוששים דאולי יש אשה אחרת שנקראה בשם זה קחשיב ליה שנוי יש"ב וכן דעת מוהרימ"ט ז"ל בתשו' כי באה בתשו' מוהרח"ש אה"ע סי' ג' על גט ששמו בכנוי אבי האשה דבמקום טראנטו בחולם כתבו טרנטה בהא כתב בדפ"ה ע"ד וז"ל דבר ידוע שאביו נקרא בכנוי זה ואם שינה בו ראוי ליפסל אע"פ שאין הכנוי רומז על עיר אחרת ששמה כך מ"מ יאמרו אין זאת האשה אלא אחרת שאביו נקרא בכנוי זה ולא הכשיר רק בשעה"ד ונו"ט לדבר דבשלמא בשמות המגרש והמתגרשת צריך לכתבן כהלכתן אבל כיון שהכנוי הוא בכנוי שם אביה שלא היה צריך לכותבו כלל מאחר שאינו מצוי בעיר זו איש אחר שיש לו כנוי כנוסח זה אין זה שינוי עי"ד מבואר דעתו דבשמות האיש והאשה אפי' שאין אשה אחרת ששמה כן עכ"ז חיישי' ומקרי שינוי ולא הכשיר רק בכנוי האבות וגם זו לא הוכשר בעיני מוהרח"ש ז"ל דשם בד"ק ע"ג חלק עליו בכח דכיון דהא מילתא משום חשש הרואים אטו יש להם לילך אחר החקירה אם נמצאים אחרים בשמותם של אלו דכיון שרואים שינוי בשם ישפטו שאין זה המגרש כיון שאין שמו כך עי"ד

והנה היכא דהשינוי באותייות היה בשם העיר מצינו להרשב"ם ז"ל בתשו' הובאה בב"י סי' קכ"ח דאם במקום תונס כתב תנס דפסול. ומסתמא משמע אפי' שאין עיר אחרת ששמה כן אך מוהרח"ש ז"ל בסי' ג' דק"פ כתב דהתם שאני שהיה נודע דיש עיר אחרת דשמה תנס וכיון דאיהו קאי בשיטת האומרים דכל ששינה שם האיש והאשה אע"פ שאין אשה אחרת שנקראה כן עכ"ז מקרו שינוי וכנז"ל למה לו להדחק ולפרש בדברי הרשב"ש דהיה עיר אחרת ששמה כן מאחר דהתם דלא יהיה כן עכ"ז השינוי פוסל ומוכרח לומר דדעתו לחלק בין שמות האנשים לשם העירות דבשמות העיירות מקלינן וכן חילק הג"פ בסי' קכ"ח סק"ג ד"פ ע"א וע' לה' כנה"ג בסי' קכ"ט הגב"י ס"ק מ"ה מ"ש בדעת מוהרח"ש לא זכיתי לירד לסוף דעתו ודבריו צ"ע אצלי וזה דלא כמ"ש הדב"א בקונ' י"א סי' טו"ב משם מוהרד"ך דהדין הנוהג בשמות המגרשים נוהג ג"ך בשמות הערים והכין חזינא לה' המכת"ם בש"ג סי' ד' דכ"ו דעמד בזה והעלה דשמות המקומות ושמות המגורשים שוין לענין שנופל בהם איזה שינוי חסיר או חליף או יתיר ושמה תראה דגם הריצב"א קאי. טה זו ומני"ר צירף לזה גם אל ה' המבי"ט ולא זכר שר תשו' המבי"ט האחרת אשר באה בתשו' מוהרלב"ח עי"ה (וע"ש בדכ"ה ע"ד שכתב על מוהרשד"ם דרצה לפסל גט שנכתב אישקופייא בלתי יוד ואהמ"ר הם דברים שפלטתן הקולמוס שלא מדעת בעלים דמוהרשד"ם הוא מהמכשי' ודוק) וכפ"ז נאספו שמה לדעת ה' המכת"מ עם ס' הפוסקי' הרשב"ש וריצב"א והמבי"ט וה' המכת"מ בעצמו וכן דעת ה' שדה הארץ בח"ג אה"ע סי' יו"ד דס"ב ע"א עי"ש וע' מכתם לדוד אה"ע סי' ט' דגם הוא בא אל עמק שוה שם העיר עם שם המגרש

ובכן עלה נעלה לנדון הנצב לפנינו דלפי כל האמור אית כאן תלתא ספקי דיכלנן למעבד ס"ס להכשיר כי הוא זה ספק אי שנוי השם הוי פיסולה דאורייתא או דרבנן דדלמא הלכה כהסוב' דהוי דרבנן ואת"ל דהוי דאורייתא דלמא הלכה כהפוסקים דכל דכתיב בגויה וכל שום מהני להנצל מסוג שנוי השם ואת"ל דהלכה כהסו' דגם זה לא מהני דלמא הלכה כהסוב' דלא נאמר פקפוק זה דשינוי השם כי אם כשמשתנה לשם אשה או איש אחר