נושא האפוד תרנה

בסי' קכ"ט ס"ק קכ"ח חלק על המבי"ט והביא דברי מוהראנ"ח ז"ל. ופשוט דכונת מוהרלב"ח היא דנדון מוהרא"י היה דשמו היה ירחמיאל דכן היו קורין אותו העם ונסתפקו דהוא הפך הכתוב וע"ז פסק הרב דאין לנו אלא השם שהחזיק לעצמו וכיון שכך עולה לתורה מה אנו אם לא נמצא בכתוב שם זה אבל כשיהיה האופן דשמו היה ירחמאל וכתבו בגט ירחמיאל בזה לא דבר מוהרא"י וא"כ נדון שלו שהיה כתוב בכתובה גזלה וכתבו בגט גזול אע"ג שהיו מכירין אותה בשם זה אין ראיה מכאן לא לפסל ולא להכשיר והיינו דקאמר מוהרלב"ח בסו"סי קל"ג דאין הנדון דומה לראיה ומ"ש מוהראנ"ח ז"ל דמאותה תשו' מוכח להפך היינו מדיהיב טעם מוהרא"י דהוחזק שמו לכך דמשמע דאם לא הוחזק הוי טעות והגט בטל. ואחר גלגול מחיל' מכבודו הפריז על המדה שאם נאמר כן מה יענה לאותה תשו' דהתה"ד דגרשון דמבואר דאם לא היה שכתוב בתורה בב' שמות אמרינן דאין זה טעות וחשבינן למה שכתב גרשון במקום גרשם דהוי כנוי רק דהתה"ד בהך דירחמאל כתב שלא לפסל. והוא גופא קשייא על ה' ג"פ דבסי' קכ"ט ס"ק קכ"ח הבין מדברי מוהרא"י כן ואילו בסי' קכ"ח סק"ג הוציא מדברי מוהרא"י בעצמו בההיא דגרשון להפך ודוק

ומ"מ נקטינן מהאמור דדעת מוהר"ם מיטראני ז"ל בדעת מוהרא"י וכן דעתו דאינו נכנס בסוג שנוי השם כל דליכא שם אחר כשם שנכתב ומוהרלב"ח ז"ל לא גילה לנו דעתו. וע"ז ק"ל מתשו' המבי"ט ח"א סי' ק"ך בגט שכתבו שם האשה כיראנה בכף במקום שהיה צ"ל בק' וחכם אחד אמר שהגט פסול משום שינוי השם ותלה עצמו בההוא דהוו קרו לה נפאתו וכתבו טפאתו דהגט פסול וכתב הרב ז"ל דיכולים אנחנו לחלק דאפשר דטפאתו הוא גם כן שם נשים אחרות או יש לה משמעות אחר אבל ביראנה וקיראנה שם אחד הוא ולא הוי שנוי השם והגט כשר דהיינו כמו שחילק בתשו' הנז' ושוב כתב דיען שלא חילקו חילוק זה המפר' לא יסמך על חילוק זה לבדו וכו' עי"ד ולמה לא סמך על חילוק זה מאחר דיש לו אילן גדול לסמך הוא הקדוש מוהרא"י ז"ל. ואיפשר דבאותו פרק עדיין לא נתגלה לו תשו' מוהרא"י הלזו ולכן לא סמך על חילוקו ומ"מ לפי דעתו חילוקו אמת. אך דא עקא מה שראיתי עוד לה' המביט בח"א סי' ר"ט על גט שבמקום שם העיר שהיה ראוי לכתב סיניס כתב סיני השיב וז"ל דהוי שינוי השם ופסול דל"ד שינה שם העיר מטבריה לציפורי אלא אפי' שינוי בשם שאינו שם העיר הוי שינוי לפסל כמו שכתב במקום אברהם אברם או ארם. ירושלים יושעם או יושלם וכיוצא בשינוי זה אע"פ שלא יהיה שם כלל ולא כנוי שם כיצחק חקין אפ"ה הו"ל שינוי השם דהו"ל כאילו לא נכתב כלל כיון דאינו נודע בשם זה מי הוא המגרש דאע"ג דידוע דבטעות נכתב סיני במקום סיניס הוי ככתב אברם במקום אברהם דפשיטא דאינו גט אע"ג שהוא ידוע שעל אברהם נכתב בטעות כיון שלא נכתב השם ממש והוי כנפאתא וכו' ואם יש עיר אחרת ששמה סיני כ"ש דהוי פסול וכו' א"ד ז"ל הרי בהדייא דדן בק"ו לנ"ד שיש עיר אחרת ששמה כך דמבואר דתחי' דבריו הוא אפילו בכגון דלא היה עיר אחרת בשם זה ועכ"ז פסול וזה אפי' בשמות העיר כ"ש בשמות המגרש והמתגרשת. והרי זה סותר לההיא תשובה שבאה במוהרלב"ח ואע"ג דהתם נרגש השינוי הרבה בין גזלה לגזול עכ"ז הכשיר וע"כ לומר דנדון דתשובת מוהרלב"ח שוייא מהנהו נדוני דהתם הא מיהא קרו לה בשם גזול וכמו דקאמר אע"פ שנודה שאין שם גזול בעולם אלא גזלה כיון שהיא נקראת בפי הכל גזול וכו' אינו שנוי השם ומשו"ה הכשירו מה שא"כ היכא דשינו השם לשם שאינה נקראת כן דהתם אע"ג שאין אשה אחרת בשם זה עכ"ז ס"ל דפסול. אך מלבד שהמשך הלשון אינו מוכיח כן אף גם זו דמה שהוכיח מדברי מוהרא"י ז"ל דאע"ג דקי"ל ירחמאל בלתי יוד וכתבו בגט ביוד דאינו מפסל בעבור שלא יש שם זה בעולם יוצא להכשיר בנ"ד שכתב סיני במקום סינים אילו לא היה עיר אחרת ששמה כך וכן יוצא מההיא תשובה דגרשון וצ"י. והדב"ש בסי' צ"ט הביא תשובה המבי"ט הכתובה כמוהרלב"ח ותפסה לעיקר וכתב דלדעתם כל שניכר בו האשה בין ודעיה בקיצור זה לא נקרא שינוי לפסל י"ש. אך אנן בדידן אין בידינו להחליט מה היא ס' המבי"ט ונשארנו כעת כס' מוהרא"י לחוד

אולם דעת מוהרשד"ם הלא היא להכשיר ממש"כ בחאה"ע סי' רמ"ד גבי אישקופייא שנכתב בלי יוד אחר האלף וכתב (דכשר ונ"ט שלא נשמע עיר אחרת ששמה אישקופייא אלא זו ובין מלא ובין חסר נודע לכל על מה נאמר החשש רחוק מאד לומר דלמא אישקופייא אחריתי י"ש. ואע"ג דהתם קאי לשם עיר ה"ה לשם המגרש והמגרשת וכמ"ש בס' דברי אמת קונט' י"א סי' טז"ב. ואם כנים אנחנו בזה הרוחנו דגם דעת מוהר"א בין חסון ז"ל כן דבחתימתו על פסק מוהר"י הלוי בסי' ח' למד מדברי מוהרשד"ם הללו לנ"ד דחיסר יוד דעיר ליפאנטו וכתב דכיון דליכא עיר אחרת דמת' לאפאנטו אין לחוש י"ש וה"ד הפ"ת בסי' קכ"ח סק"ג. וכ"כ עוד מוהרשד"ם בסי' מ"ט על שם סול דל"ש אם נכתב בשין או בסמך כ"ע ידעי דעל אשה זאת נכתב הל"ד למי שיש לו שמות מחולקים עי"ד. גם מוהרא"ש ז"ל בסי' ל' הביא תשו' מוהריב"ל דכלל ד' במה שדקדק מתשו' מוהרא"י וגם הוא קאי בשיטה זאת בדעת מוהר"אי וכי היכי דלא תקשי למוהרא"י