נושא האפוד תרנג

בטרם תחיל הארש' אקדים איזה מחלוקייות שיש בגט שיש בו שנוי השם ואחר נבא לנ"ד הנה בגט שלא נכתבו בו שמות האיש והאשה אי פסול מה"ת או מדרבנן נחלקו הפוס'. ע' ב"י בסי' קכ"ט סי"א. ג"פ סי' קכ"ח סקיו"ד וסי' קפ"ט סק"א. גט מקושר כולי סי' מ"ד אות א' נ"מ נבון סי' קכ"ח ד"ץ אמרות טהורות ר"ש סי' קכ"ט ורובא הם הפוס' הפוסלים מדאורייתא ומיעוטא הם המכשי' רק דבדברי התוס' דגטין ד"ך ע"א ד"ה והא בעינן יש מפרשים דקיימי בשיטת הפוסלי' ויש מפרשים דקימי בשיטת המכשי' ולכן העלו דהוייא ספק מגורשת מה"ת עי"ד ובפ"ת ס"ק ל"א

והיה נראה לכאורה דבשינה השם לגמרי דבמקום ראובן כתב שמעון אפי' המכשי' בלא כתבו כלל יודו דבכה"ג פסול מדאורייתא דגרע טפי בטעות מכשלא נכתב כלל וראיה להא דהתוס' בעצמם להמפרשים דדעתם להכשיר כשלא נכתב כלל עכ"ז כשכתב ביהודה שם דגליל כתבו דפסול מדרבנן אע"פ שנכתב מקצת שמו ומוכיח קצת מתוכו א"כ בשינה לגמרי אסיק דרגא דיהיה פסול מדאורייתא ואתייא ככ"ע ואין לצדד דכיון דלסב' האומרים שאם לא נכתב לגמרי כשר מדאורייתא בכה"ג שנכתב בטעות נאמר דהו"ל כמאן דליתיה וכמ"ש התוס' בגטין ד"ף ע"א ע"ב ושם עירו דלגבי שינה שם עיר הלידה דכתבו ר"י ור"ת דכיון שאין לכותבו כלל אף אם שינה כשר י"ש וחזינן לה"ג הרא"ם ז"ל ח"א סי' ס"ו דקי"ו וקי"ז שכתב דה' בעה"ע וסמ"ג קיימי בהך שיטתו דכל דבר שא"צ לכותבו אם שינה בכתיבתו אפי' שיש בו משום לעז אינו נפסל עי"ד וע' ג"מ סי' ד"ן דקו"ם ע"ב שהביא אמבוהא דרבנן דקיימי בשיטה זו דלפי מה שחילק לנו הג' הרא"ם ז"ל שם בדקי"ז ע"ב דגם ר"י וסיע' לא אמרוהו אלא לשינה מקום הלידה דאעיקרא א"צ לכותבו אבל כל היכא דלכתחילה צריך לכותבו רק דאם לא נכתב כשר ה"ז נפסל בשינוי והכריע הדבר מדברי ר"י בעצמו דהוא הסובר שאם לא כתב שם עירו ושם עירה אינו נפסל בכך וכמ"ש המרדכי בשמו פ' השולח ועכ"ז סובר דאם שינה שם עירו ושם עירה פסול וכדמשמע מדבריו פ' הזורק ע"ש וכן הכריע עוד מדברי הבעה"ע בעצמו דאף דסבירא ליה דאם לא כתב שם עירו ושם עירה הגט כשר כתב בפירוש דאם שינה בהם פסול עי"ד ובס' מכתב מאליהו ש"ד סי' ז"ך. ומכל מקום אין פיסולו אלא מדרבנן וכמו שכ"כ ה' ב"ש בסי' קכ"ט סק"ה דאם שינה שם המגרש או המתגרשת בשינוי גמור לדעת התוס' בגטין ד"ך אין פסולו רק מדרבנן ורמז למוהרש"א בח'. ואם היו דברי התוס' לבדן היה מקום להסתפק אי סמכינן על סברא זו מאחר דרבים ונכבדים פליגי ע"ז וס"ל דאם שינה הוי פסול מדאורייתא דדוקא בכתב שם דיהודה בגליל הוא דפסול מדרבנן. וגם בדעת התו' בעצמם כמה דייות נשתפכו ויש כמה פוסקים דלא פירשו כן דעת התוס' ואדרבא לדעתם אם שינה פסול מדאורייתא וכמבו' בפוס' שרמזנו בראש דברינו. האמנם מצאנו לה' הלבוש בריש סי' קכ"ט שכתב וז"ל אע"פ שאם כתב הגט סתם שלא הוזכר בו לא שמו ולא שמה אלא כתב לה הרי את מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם והיה כותבו לה בפני ע"מ היתה מגורשת מה"ת לפי דעת קצת פוס' וכו' מ"מ תקנו חז"ל וכו' לכתב תוך הגט שם האיש והאשה כדי שיהיה מבורר מתוך הגט ממש מי המה ואם לא כתב השמות הגט פסול אפי' נשאת והבנים ממזרים ואע"ג שהוא מדרבנן וכו' דאלמוה רבנן לתקנה זו שיהא הולד ממזר מדבריהם אם לא כתבו או שינה שמם כמו שיתבאר ובס"ד כתב שינה שמו או שמה וכו' אע"ג שכתב וכל שום אינו גט דכיון ששינה יאמרו אחר הוא המגרש או המתגרשת ע"כ. הרי בהדייא דה' הלבוש סובר דדעת קצת פוס' דאפי' שינה שינוי גמור לגמרי עכ"ז אין פיסולה כי אם מדרבנן וראיתי לה' שדי חמד במע' גט סי' ל"ז אות"א שכתב וז"ל ודע דבשינוי שמו ושמה נראה פשוט דהגט בטל מה"ת דהוי חספא בעלמא ובשינוי שם האבות נחלקו הפוס' אי הוי מדאורייתא או מדרבנן אבל בשינוי שמו ושמה נראה דלכ"ע בטל מדאורייתא אך הגיע לידי ס' בנין ציון בחדשות ואגב ריהטי ראיתי בסו"סי כ"א שכתב בתו"ד דהטעם ששינה שמו או שם פסול הוא דאינו ניכר מתוך הגט מי הוא המגרש ויאמרו אחר הוא וכו' נראה ממרוצת דבריו דהוא מדרבנן משום חשש שמא יאמרו אחר הוא וכו' א"ד וס' בנין ציון שרמז אינו מצוי אצלי ודבריו הן הנה דברי ה' הלבוש בס"ה וכנז' ונעלם מעיני ה' מוהר"ח מדיני ז"ל דברי הב"ש וה' הלבוש הנז' והוא פלא. וכבר בסה"ק אבני האפד בריש סי' קכ"ט רמזתי המחלוקת הנז' בקצ"ר אמיץ ועתה שהוא הל"ל רחב פי. באופן דבשינה לגמרי אי פיסולה הויי מדאורייתא או מדרבנן מידי מחלוקת לא יצאנו ואיכא מרבואתא דס"ל דהוי מדרבנן

תו איכא פלוגתא אחריתי לדידן דכתבינן וכל שום שיש לה אי בשינה מהני לשון זה דאיברא דמרן ז"ל פסק כסי' סמ"ג דאם שינה שמו ושמה דאע"ג שכתב וכל שום שיש לה דאינו גט ורבים קיימי בסברא זו מכל מקום מידי פלוגתא לא נפקו דמרן בתשו' אה"ע סי' י"א הביא דמקצת הגאונים ס"ל דשינה שמו וש"א בלי שום חזקה אי כתיב בגויה וכל שום אחרן וכו' נראה לשון זה אפי' היכא דשינה שמו ממש ובשיטה זו קאי ג"ך מוהרשד"ם בסי' רמ"ד ואסף מחלו' זה ה' מוהרש"מ ז"ל בס' עבודת השם אה"ע סי' ל"ז דקפו' ע"ג והביא לנו דהר"ן בפ'