נושא האפוד תרמז

הזאת אסורה ובפרט תגדל התימה על ראשיהם מפי רב רחומאי רחו"ם בעל טעם כי ידעתיו אשר הוא מתון ומסיק איך פה החליט הדבר לאיסור ולא זכר שר כי זה קרוב לי"ב שנה עבר שם במח"ק ענין כזה וסרח העודף ואז מע' הב"ד ובראשם הרב הנז' עליון למעלה נר"ו היו רוצים לאסר אשה לבעלה ופנו אל האזוב למען דעת דעתי המעט וסדרתי פסק ע"ז להתיר הנה זה עומד בסה"ק אבני האפד אה"ע סי' ז' ואילו היו עיניהם נשואות שם על דברתי היו ממהרים להסכים כי האשה הזאת ע"פ הדין מותרת לבעלה ואינו רשאי לגרשה שלא מרצונה כי רוב הספקות אשר עלו ובאו בנד"ז הם מבוארים שם באר היטב והדבר פלא: איכו השתא ההכרח אלצני לעמד פעם אחרת על הענין ואבא היום ע"פ ס' קונטריסם ולדוד בשנותו בדרך קצרה הדברים הנאמרים שם דשייכי לנ"ד

, ב תחלת דבר כתבו וז"ל נחנא ב"ד דח"ל ישבנו לעיין בדינא אחר קבלת העדייות בפני הבעל ובפני האשה באייום וגיזום כדחזי ובדרישה וחקי' ממש כד"ן ע"כ ולי מה יקרו דבריהם דהגם דנחלקו הפוס' איבעינן דו"ח לאסר אשה על בעלה מ"מ רוב הפוס' הסכימו דצריך דו"ח ואנכי הרואה כי חכמים הוזהרו לקיים דברי מרן הקדוש דקבלנו הוראותיו ובאה"ע סי' י"א ס"ד פסק דבעינן דו"ח כד"ן ויעו' בסה"ק אבני האפד בתשו' רסי' ג' הגם דכפי הקב"ע המוצע לפנינו בשאלות שעשו הב"ד לעדים אינו כתוב בהם ששאלו אותם באיזה יום ובאיזה חדש ובאיזו שעה: וכיוצא דהוא מענין החקירות מ"מ כיון שהם אמרו שעשו דו"ח נאמנים הם רק שלא נכתבו בקב"ע וכמו שכ"כ ה' ישמח לב גאגין באה"ע סי' י"א ורמזתיו בסה"ק הנ"ל באה"ע סי' מ"ג אות י"ט דאם כתוב בקב"ע אחר דו"ח כדחזי אין לומר שלא עשו דו"ח ואפי' אם יש עדים שלא עשו דו"ח אין להאמינם ע"ע אך זוהי שק' דמאחר דעשו דו"ח והיינו כדעת מרן ודע' דסברי דאיסור אשה לבעלה הוא כמו ד"ן איך לא השגיחו שהב' עדים הגוי והמשרתת הוכחשו בבדיקות דהגוי העיד כי אחי הנואף שהיה בדירה העליונה ירד עם כלי תותח בידו והיה רוצה להכותם מכת מות לשניהם והאשה הצילה אותם מידה ואילו המשרתת אמרה שהנואף עלה למעלה בדירה העליונה ולקח כלי התותח והכה אותם לשניהם יחד הרי כאן ב' הכחשות אחת בלקיחת כלי התותח השנית שכפי דברי הגוי האשה הצילה אותם והמשרתת לא אמרה כן רק שהכו אותם מכה גדולה והאשה בקשה מאתו שלא יודיע הדבר לאחרים וכל שהעדות מוכחש אינו מועיל למאומה אפי' שהוכחשו בבדיקות ע' פ"ת סי' י"א ס"ק ט"ז שכתב משם הנו"ב וז"ל בעדות שא"א זנתה בלא התראה והוא רק לאסר אשה לבעלה וכו' החקירות והבדיקות שוין והדיין צריך לחקור ולדרש ואם מצא בדבריהם הכחשה העדות בטלה עכ"ד

ג כתבו עוד וז"ל והנה עדות שתי הנשים (לא נזכרו בשאלה) הן הן עדי יחוד ואין האשה נאסרת על בעלה כמ"ש מוהרי"ב סוס"י פ"ו דיחוד לא הוי רגל"ד שאין האשה נאסרת על בעלה אלא בב' עדי טומאה ע"כ אנכי לא ידעתי מי הכניסו שתצא דלא ראיתי כאן בקב"ע מהשתי נשים שהיה כאן יחוד דכפי הכתוב בקב"ע הוא ששאלו מהב' נשים השנית והשלישית אם היו לבדן בחדר אחד האשה עם הגוי והן השיבו כי לא היו לבדן רק היו אחרים עמהם ומה יחוד שייך פה ואם נלך אחר דברי המשרתת דיש בדבריה שנתיחדה איזה פעמים עם האופיסייר והאיכא ס' מוהריט"ץ בסי' קצ"ב דהיכא דנתיחדה עם גוי יש מקום לאסר כבר הושג ממוהרי"ב סמיכה לחיים בדמ"א ע"א שהוא הפך כל הפוס' ואיהו גופיה אין ולאו ורפייא בידיה ע' שערי רחמים ח"ב סי' י"ב דל"ב ע"ד ועוד דיש גדולה מזאת בדברי' שאם האמת איתה יש ויש מקום לאסר

ד האמנם היסוד אשר עליו בנו אדני האיסור הלא הוא לעדות הגוי והמשרתת וז"ל אולם עדות הגוי והמשרתת הם עדי טומאה אע"פ שלא ראו אותם כמכחול בשפופרת מאחר שהיו דבוקים כמ"ש מרן סי' קע"ח סט"ז עכ"ד ואני אומר כי לדבר הזה יסלחו הצדיקים והוא יסוד נופל ונעלם מהם תשובה שלמה לה' ידי דוד סי' ק"ו דקי"א ע"ג ואביא אתכם דברי ה' באורך וז"ל ובנ"ד לא אמר שאשתו זנתה אלא שראה אותם שוכבים זה על זה ולא אמר שראה אותם בקירוב בשר וכיון שכן א"ל דהיו שוכבים ולא היה אלא גפוף ונשוק וחבוק אבל גוף המעשה לא עשו ול"מ לס' הבה"ג דבעינן כמכחל בשפופרת וכו' אלא אפי' לס' ר"ח והריף והרא"ש שהביא הטור ז"ל שם מ"מ בעינן שיהיו דבוקים זע"ז בקירוב בשר וכמ"ש רש"י במכות ד"ו וכו' וכ"כ מוהר"ם הובא בתשו' הרשב"א סי' תתקל"ג וכו' ומכח זה פסקו רש"ל ומור"ם בתשו' על ב' עדים שהעידו ששכב עליה החשוד כדרך המנאפים כתבו דאינה נאסרת דבעינן שיראו בקירוב בשר וכו' וה"ט דבעינן שכיבה הראויה להערה וכו' וכ"כ התה"ד בפסקים סי' רכ"ג על אחד שהודה שזינה והיא גם היא אמרה אמת בא אצלי ושכב עמי כתב ע"ז ונוכל לפרש ולומר דבא עליה דרך אברים וגפפה וכו' אבל גוף המעשה לא עשו וע' ג"ך שפת הים אה"ע סי' א' על מי שראה שוכבים זע"ז כתב דלא נאסרה וכו' באופן דמכל זה נראה דבנ"ד לא נאסרה כיון שלא אמר שראה אותם בקירוב בשר שראוי להערה א"ד ורמזתיו בספרי דק"ן ע"ד דכוותא נמי בנ"ד המצרי והנערה הם העידו שראו אותם שוכבים זע"ז ולא העידו שהיו ערומים בקירוב בשר ואדרבא אמרו כשראו אותם היא היתה בחלוקה והוא לבוש במכנסים וזה מודה שגם במטה היו כן וכל שלא תרי בפירוש