נושא האפוד תרלט

אבני האפד אות ס"ה שכן היא הסכמת האחרונים. ג' דהשתי מקומות הנ"ז אע"ג שהם רחוקים יכולים אנו להשוות דברי ב' העדים דהא' שאמר כי בעודם שבויים בסארגון מתו מחמת חולי ג' אנשים מתושבי סופיאה לא אמר שמתו שם בסארגון ויכולים אנו לפרש דבריהם כי בעודם שבויים הוא עם אחרים שכבר פרש שמותם שהיו בסארגון מתו ג' אנשים והיינו שמעו שמתו בליש והוא בא להודיע שהוא ואחרים שעמו נשאום והוליכום למקום המתים והיינו שהלכו לליש ולקחום ואין כאן הכחשה. גם למה שהעיד העד הא' שהוא היה מדפיס והב' העיד שהוא היה כורך ספרים אין כאן הכחשה דנתברר לנו שהנעלם היה עושה שתי מלאכות מדפיס וכורך ספרי' וכשלא היה מוצא מלאכה אחת היה עושה מלאכה אחרת ולפ"ז עדות זה האחרון מגן ומושיע להאשה בכל

אך דא עקא שכפי הנראה עדות זה בא על ידי שאלה שאמר העד לערלים אה ליאון נינייו לו איסטו ביינדו שפי' הדברים לליאון נינייו איני רואה והם השיבוהו שכבר מת. ויש לעמד בזה דלפום ריהטא ה"ז דומה לההיא דשלהי יבמות דשאלו לגויה איה חברנו והשיבה להם מת וקברתיו ואמרו בש"ס דזה מקרי ע"י שאלה ולולא דכיון דחזיתיניהו בכייא או דהוציאה להם מקלו ותרמילו לא היתה נאמנת או נאמר דל"ד לאיה חברנו דלשון איה הוא לשון שאלה אבל באמרו לפ' איני רואהו אינו לשון שאלה ולע"ד אין כאן הכרע והדבר ספק ובספק מסל"ת אזלינן לחומ' וכמ"ש הפוס' יעו' במור"ם סט"ו והגם דא"ה בסה"ק אבני האפד סי' טו"ב אות קס"ו הנה הבאתי מרבני האחרו' דהסכימו להתיר בס' שאלה מ"מ לא מלאני לבי להתיר ומה גם דשם באות קמ"ח וקמ"ט הבאתי ס' הפוסקי' דמדבריהם מוכח דכל כה"ג דנ"ד מקרי שאלה ואין רצוני להכנס עצמי בס' א"א כל כמה דרווחא אשכחנא בנד"ז בעדות האחר ואולי אוכל נק"ה בו ונקתה האשה לגמרי

ובכן עלה נעלה לעדות הלוי העד הראשון שמעיד על מיתתו והוא העיד שהוליכוהו ממקום למקום המתים כי בכללם היו ג' אנשים מתושבי סופיאה שמתו מחמת חולי וא' מהם הוא בנו של גיליבון נינייו המדפיס ואיכא הכא שם עירו ושם אביו. והגם דחסר שמו הנה במעיד על בן פ' שמת או חתן פ' מצינו דעות מחולקות בפוס' דלס' ה' בעי חיי בס' ז' כל שמעיד כן הו"ל כמזכיר שמו וש"א ואע"פ שלא הזכיר שם עירו לס' האו' דבהזכרת ב' שמות מהני ה"ה בנד"ז אע"פ שלא הזכיר שמו בפי' ולס' ה' בני יעקב סי' ז' כל שאמר בן פ' מהני דוקא לשם אביו ובאחד עלתה לו ואה"ן אי איכא שם עירו בהדיה סגי למאן דמתיר בהזכרת ב' שמות ולדעת ה' בארות המים סי' כ"ט הוא דאפי' למ"ד דבתרי סגי ה"ד במזכיר שמו או שמו וש"א או שמו וש"ע אבל בלתי שמו ל"מ לכ"ע ויעו' בס' אביר יעקב אה"ע סי' ד' דמ"ד וסי' ה' וסי' י"ג דע"ח. עבודת השם סי' ח' דס"ח ע"ג וסי' י"א דפ"ד עג"ד (רמזתים בסה"ק אות ז"ר) וכיון דמידי פלוגתא ל"ן ורובא הם האומ' דדוקא על שם אחד עולה לו ולא לב' וא"כ לכאורה דלתי ההיתר ננעלין תנן

אולם זכר אל תשכח דבדברי העד הזה בא ג"ך שם אומנותו שהיה מדפיס וזה יהיה עולה לשמו מאחר דאין בעיר הזו עוד מדפיס כמשפחה זו וידעתי דגם זה במחלו' הוא שנוי ואיכא כמה פוסקים דס"ל דשם אומנות ל"מ להשלים שמו מ"מ כבר גדול הדור האחרון מו"ה מוהרא"ג ז"ל בס' צל הכסף ח"א סי' ז' דמ"ג האריך להוכיח דשם אומנות חשיב כשמו ומר הוא דקאמר דבסברא זו קיימי שלמים וכן רבים י"ש ובסה"ק הנ"ל אות ר"ג ואפי' תימא דאכתי מידי פלוגתא ל"ן מ"מ איכא הכא ס"ס ס' אי הלכה כהאומ' דבאמירת בן פ' מהני בעד שמו ואת"ל דל"מ דלמא הל' כהאומ' דשם אומנותו מהני להשלים שמו ומתהפך שפיר ואם יקחך לבך דס"ס זה לא מהני דסברת האומרים דבן פ' מהני בעד שמו הם מיעוטא דמיעוטא ואין לעשות ס"ס בזה זיל לאידך גיסא וכה תעשה ספק אי אמירת בן פ' מהני לשמו וש"ח ואת"ל דל"מ רק לשם אחד דלמא הלכה כמ"ד דשם אומנותו מהני להשלים שמו ואיכא הכא תלתא ואת"ל דהלכה כהאומ' דגם שם אומנותו ל"מ להשלים דלמא הלכה כהאומ' דבב' סגי והאיכא הכא שם אביו ושם עירו. והגם דאינו מתהפך לית לן בה ואם עד אלה לא תשמעו לי אלכה נא דרך זו במה שראיתי לה' בארות המים בסי' כ"ט שם דהגם שהוא מן המחמירים דבאמרו בן פ' ולא הזכיר שמו ל"מ אע"פ שהזכיר שם אביו ושם עירו מ"מ פתח לה פתחא דהיתרא לנ"ד שאם יתברר הדבר שלא יצא מן העיר בן אחר מאותו פ' ולא נחסר ממנו אלא זה לבד ושנשתמד אמרינן בודאי כי הוא זה אשר מת וכו' וכן הוא האמת כי חפשנו כי לא נחסר מפ' הנז' אלא בנו זה וע"י חיפוש כבר כתב מוהרח"ש סי' כ"ג דכל דאפשר לידע ע"י חיפוש א"ץ שמו וש"ע וכ"כ הפוס' יעו"ש ועוד לו בסי' ך' שכתב דאע"פ שהיה לאבי הנעלם עוד בנים אחרים מ"מ כיון שהם קטנים והיו בבית רבם בודאי הגמור כי לא על שום א' מהם אמרו זה כי אם על הנעלם כי מה להם עם שאר הבנים מאחר שלא יצאו מפתח ביתם ויליף לה מתשו' מוהרשד"ם סי' ס"א עי"ד וכ"כ בפירוש ה' עבודת השם באה"ע סי' ח' דס"ח עי"ש וגם אתה תדין לנ"ד דכיון דהב' בנים שיש לו הם חיים וקיימים וגם אינם מדפיסים א"כ באומר העד שבן פ' מת בודאי שהוא על ליאון בעל האשה הנז' והרי כאן תלתא בחד קיד"א שמו וש"א וש"ע.