עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנושא האפוד

נושא האפוד תרלח

Nosei Ha-Ephod 638 · נושא האפוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמא הל' כהאומרים דלא בעינן עדות מיוחדת בקידושין והעדות כשר ואת"ל דבעינן עדות מיוחדת וכל שלא העידו שניהם כאחד עדותן ל"מ זהו דוקא היכא דבעינן עדות שניהם אבל כל היכא דיכולין אנו לומר דל מהכא עדות האחד הרי איכא כאן ע"א המעיד דאשה זו נתקדשה ואיכא כמה פוס' דס"ל דחוששין לקידושין בע"א שלא לפוטרה בלא גט ואת"ל דאין הלכה כוותייהו כ"א הל' כרוב הפוס' דאין חוששין לקידושי ע"א כלל דלמא היכא דאומר דבפניו ובפני חברו נתקדשה אע"ג דחברו מכחישו הקידושין הן קיימים וכסברת רבוואתא גדול הראשונים דסל"ה וכמ"ש הח"ץ. ואת"ל דלית הלכתא הכי אלא הלכה כחזרתו של התה"ד ורובם אשר אתו דכל דאיכא מכחיש אינו נאמן הלא בנ"ד ליכא מכחיש וכל דליכא מכחיש והאחר הוא חי הלכתא אזלא כרוב הפוס' דס"ל דנאמן העד והרי הוא כשנים ודלא כהחולקים על זה. והנה נהפך באופן זה ספק אם באומר ע"א דהיו שם ב' לא מהני דדלמא מהני כב' ואת"ל דאפ"ה ל"מ כב' היינו בדאיכא מכחיש אך בדליכא מכחיש מהני ואת"ל דאפ"ה ל"מ כשנים מ"מ לע"א מיהא מהני והל' כהאומ' דהמקדש בע"א חוששין לקידושיו ואת"ל דהל' כהאומ' דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו דלמא הל' כהאומ' דלא בעינן עדות מיוחדת ויש כאן ב' עדים שנתקדשה

ומאחר עלות דאיכא הכא כמה ספקות וס"ס להחמיר ולהצריכה גט מאן ספין ומאן רקיע לפוטרה בלא גט וכיון דהבליעל הזה אינו חפץ לגרשה ומה שיעצנו אותו שיגרשנה כמו פתן חרש יאטם אזנו. אין אנחנו יכולין לכופו דהו"ל גט מעושה שלא לרצונו. אז יאכל בדי עורו ונשא עונו. והשטן עומד על ימינו. ולא תהיה זאת לנו לפוקה ולמכשל במה שאנחנו מצוין לסדר להם הקידושין ולכתב לה כתובה דכיון שרוצה לעכבה תחתיו וע"פ הדת צריך לקדשה קי"ג וכמ"ש הש"ע בסי' מ"ב וחובה עלינו להצילו מספק איסור קדשה ושאר איסורין המסתעפין כשאין נשואים כדרך כל הארץ כל עורב למינו. ואיש לא גוע בעונו. ואנחנו נקיים ה' משמים ינחנו בדרך אמת וצדקה תהיה לנו צדקות פרזונו. ויתן לנו עוז וחייל להקים דגל התורה על כנו נאם הצעיר. דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט סימן י"ד אייר התרע"ח

שאלה במותב תלתא כחדא הוינא נחנא ב"ד כד אתא קדמנא מ' ד' הלוי ואחר האייום והגיזום כדחזי לפו"ד העיד בזה"ל אין איסטאנדו איסיריס אין סארגון מוריירון די חאזינורה 3 פירסונאס מוראדוריס די סופיאה קי סון אונו ג. מ' דוד הלוי מורייו אל 16 דיקימברי 1915 .2 איל איזו די גיליבון נינייו פיגאטאר (מדפיס) מורייו 17 דיקימ' 1915 .3 אי רחמים כהן קארטוב מורייו אל 20 דיקימברי 1915 אי לייו קון אוטרוס מאנסיבוס לוס טומימוס דיספואיס קי מוריירון אי לוס לייבימוס אנדי איסטאן טודוס לוס מואירטוס כה"ד ביום ח' ל"ח אדר ב' מ"ש התרע"ו. וזאת מן המודיעית כי לגיליבון נינייו הנ"ל יש לו עוד ב' בנים חיים וקיימים האחד עומד פה עמנו היום כי לא יצא בצבא ועוד ב' עודנו עומד במלחמה יעמד חי וכבר יודעים ממנו בכל יום משלומו. והנה בעתה באה האשה אשת ליאון נינייו הנעלם לתבוע מיבמה חליצה כי הנעלם לא זכה להבנות והביאה עוד ע"א ושמו משה המ' בכור בן אברהם והעיד ע"ן וע"י בזה"ל לייו מי טופאבה אין לה חאסטאני די ליש איגאדו חאזינו אלאדו די מי אביאה און אוטרו חאזינו רחמים ב' כהן. אין איל איטאז די אבאשו איגאדו חאזינו ליאון גיליבון נינייו די סופיאה אינקאגאדור (כורך ספרים) אי מורייו איל חאזינו קי טיניאה אלאדו אין איסטאנדו לייו חאזינו דיספואיס די דוס או טריס דיאס קי מי סאני אבאשי אבאשו אה בירלו אה ליאון אי דימאנדי אלוס בורגאליס אה ליאון נון לו איסטו ביינדו? מי דישירון קי איי א דיאס קי מורייו טו קי ביבאס א"ד. וע"פ העדוייות הללו שאלה האשה שהיא רוצה להפטר מיבמה בחליצה או ביבום ושכמ"ה

תשובה לפי העדוייות הנצבים בשאלה ראשון גם שני נראה דה"ן פותר להאשה להתנסבא לאחר חליצה כפי מ"ש הפוס' בחילוקי דינים הללו כולם נקבצו באו בסה"ק אבני האפד סי' טו"ב ומשם באר"ה אך יען הוא הלכה למעשה אמרתי אעלה על אר"ש טעמי ההיתר ולא לדון בתורה שבע"פ לבעבור שיש פקפוק בעדוייות וכמו שיבא בעהי"ת. ואומר שים פניך לעדות הב' דנאספו שלשתן שם אביו ושמו ושם עירו ונוסף גם הוא אומנותו דבכה"ג היא מותרת לכ"ע ומלבד דכבר פשטה ההוראה דבמת על מטתו לא בעינן קברתיו עוד בה דנצרף בזה עדות הראשון שהעיד שנטלום לכל הג' אנשים וישאום למקום המתים דבכי ה"ג כל שטלטלו לא בעינן קברתיו וכנודע. ואע"ג דב' עדוייות הללו מכחישים זה את זה דלפי עדות הראשון הוא דמיתתם היתה בסארגון ולפי עדות הב' מיתתו היתה בליש והמקומות הגם שהם במחוז אחד אך רחוקים זה מזה כמהלך יום על כף הרגל הא לאו מילתא היא מתרי טעמי חדא דלפי דעת הרא"ש ופסקו מרן בסי' טו"ב ס"ט היכא דאיכא ב' עדים א' אומר מת וא' אומר נהרג כיון דלדברי שניהם מת לא מקרי הכחשה וה"ה בנ"ד. שנית דאפי' לפי דעת ריא"ז החולק על הרא"ש מ"מ הכחשת המקומות לא הוי הכחשה וכמ"ש בזה בסה"ק