עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנושא האפוד

נושא האפוד תרלו

Nosei Ha-Ephod 636 · נושא האפוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

עמו ואין כאן ספק דמקדשה לאחר דלא שביק דידיה ויהיב לאחריני וזה נראה פשוט בלתי ראיה. באופן. דאין כאן בית מיחוש על חסרון לי מכמה טעמי וס"ס להחמיר דאיכא הכא והגם דאלו הן דברי האחד אבל העד השני לא העיד רק שאמר הברכה ולא הגיד לנו איזו ברכה אמר גם בזה כבר כתבתי בנדפס בתשו' סי' ד' דבמקומות אלו נוהגין לומר כן על נוסח הקידושין ויגיד עליו רעו בנד"ז שגם העד הראשון אחר שהעיד שאמר הברכה ושאלו ממנו מה ברכה אמר והשיב הרי את מוכח להדייא שדרכם לקראת נוסח אמירת קידושין הברכה וכיון דהעד האחד העיד נוסח הדברי' גם העד הב' על נוסח זה היה מכוין והבאתי ראיה מתשו' מוהר"א ב"ן ז"ל והיא באה בתשו' מרן לאה"ע בדיני קידושין סי' יו"ד דכ"ד ע"ש והן עתה מצאתי להג' מוהרש"ם שנראה מדבריו כן. ואדרבא נוכל לומר שהאיש הזה שהעיד שאמר הברכה היינו בשלימות ובתיבת לי. ובכן דאין בלשון הקידושין שום פחת או גרעון והם קידושין שא"א להפטר ממנו בלא גט והוא אינו חפץ לגרשה ומוכרחין אנחנו לכופו וזה אם כן היא נשארת אצלו והיא שמלתו לעורו

ו אולם אשכחנא טענת ביטולין להנך קידושין בהביטי בנוסח השאלה היטב ואנכי הרואה דאשתכחת חסיר ואיכא הכא גרעון גדול בקב"ע הקידושין דהעדות האחד נתקבל בט"ו באייר והב' בעשרים לח' אייר ואע"ג דב' העדים העידו על המעשה שהיה ביום א' ושניהם ראו המעשה בבת אחת מ"מ העדות לא נתקבל בב"א. ומצינו להכנה"ג באה"ע סי' מ"ב הגהב"י ס"ק ל"ב שחקר אם עדי גטין וקידושין ולאסר אשה על בעלה צריך שיעידו כאחד בב"ד כד"ן וכתב דזה תלוי במה שנחלקו בעדות מיוחדת בקידושין דלמ"ד דכד"ן דמייא לענין עדות מיוחדת ה"ה הכא ולמ"ד דכד"מ דמייא ה"ה הכא ובחה"מ סי' ל' הגה"ט ס"ק נ"א כתב דכן מתבי מדברי מוהרח"ש באה"ע סי' מ"ב. ולך נא ראה במוהרח"ש שם בדקפ"ו דאחר שהוכיח מדברי הרשב"א דקידו' לאו כד"ן דיינינן להו כתב דאילו היה רואה ה"ר להרשב"א שסובר להפך הוה הדר ביה גם הביא מדברי הרב' בחה"מ סי' ל' בבד"ה שהסכים דכד"מ דיינינן להו וע' יד"א סי' כ"ט שהעתיק תשו' מוהר"ש הלוי דכ"ו דאחר שכתב דרוב הפוס' סוברים דכד"מ דמיין והעלה להתיר נ"ד בס"ס כתב וז"ל וסברא זו דקידושין דמיין לד"ן היכא דלא הוי כי אם לאסר אשה ולהתירה דלית בה כתובה כתב מוהרימ"ט דלד"ן דמייא לכ"ע והכריע כן מתשו' הרא"ם ז"ל ה"ד ה' בני משה סי' כ"ה ואע"פ שהוא חלק עליו וכתב שתשו' הרא"ש אינה מוכרחת מ"מ הוא ז"ל עשאה סניף להתיר ע"ש ועפ"ז ביטל מוהר"ש הלוי הקידו' בעבור שלא נתקבלה עדות בבת אחת עם ספק אחר שהיה בנדונו (וכבר רמזתי ענין זה בקצרה בסה"ק אבני האפד סי' מ"ב אות ס"א ושם נפל ט"ס שרמזתי ירך אברהם סי' כ"ט וצ"ל יד אהרן עי"ש) וע"פ הדברים האלה הקידושין דנ"ד בטלים ומבוטלים דהכא לאו לענין כתוב' מתנייא רק לענין איסור דבהא לס' מוהרימ"ט ליכא פלוגתא דכד"ן דמייא לכ"ע ומה גם דנוכל לעשות ס"ס להקל דאע"ג דהחזקנו הקידושין אע"ג דחסר תיבת לי עכ"פ לכל הצדדים מידי פלוגתא ל"ן רק צד האחרון דקיימנו אותו מצד הסברא ומי יודע אם לא ימצא חולק ע"ז באופן דמידי ס' מקודשת ל"ן ובכן איכא הכא ס"ס ס' אי בעינן בקידושין עדות מיוחדת דהיינו שיבאו להעיד עדותן בבת אחת וכל שלא באו להעיד בבת אחת אין כאן עדית על הקידושין. ואת"ל דהלכתא אזלא דלא בעינן עדות מיוחדת על הקידו' והעדות כשר כל שבא העד האחד היום והב' לאח"ז דלמא הלכתא אזלא כרבוואא דסברי דכל היכא דחסר תיבת לי בקידושין הן בטלין אע"ג דאיכא הכא שאר הטעמים הנאמרים לעיל כולהו מידי פלוגתא ל"ן ונהפך הוא כמובן ועפ"ז איתתא דא נפקת ברא בלתי גט

ז האמנם כי תשית אליו לבך על פקפוק זה תמצא ידך כי יש מקום להסירו ולרפאת קצ"ב שברו. דיציבא מילתא דאין אנחנו יכולין לסמך על עדות זה לפי שיטת הסוברים דדיני קידושין כד"ן דמיין אבל לא בעבור שנתקבל נפסל העדות דאין כאן ריעותא לא בעדים ולא בעדות רק בקבלה וסמא בידן לקרותם עוד הפעם בפני ב"ד ויבאו ויגידו עדותם בבת אחת. דהרי מצינו דהיכא דנתקבל העדות שלא בפני בע"ד דקי"ל דפסול ולא מהני הקבלה עכ"ז איכא רובא דרבוואתא דס"ל דיכולין לחזר ולהגיד וכמו שפסק מור"ם בחה"מ סי' כ"ח סט"ו ובכנה"ג שם הגב"י ס"ק ע"ד ונ"ז ונ"ט. חש"ש ס"ק נ"ט ובסה"ק אבני האפד בתשו' סי' ג' דקס"ג ע"ב והתם מדין גמרינן לה דצריך בפני בע"ד דכתיב והועד בבעליו ע' להרה"מ פ"ג מ"ה עדות ועכ"ז יכולין לחזר ולהגיד ואפי' לס' חוקות הדיינים בשם הרמ"ה וש"פ דס"ל דאין תקנה לחזר ולהגיד היינו משום דחיישינן דאם העידו שקר לא יחזר בהם דעבידי לאחזוקי שקרא מה שהעידו בתחילה שלא בפנבע"ד אבל הכא בתחילה היה בפני בע"ד ועכשיו בפני בע"ד וליכא חששא זאת ודמי לאם קבלו עדות בלילה דחוזרין ומגידין עמ"ש בזה מוהר"ש ברוך ומוהר"ש חכם הלוי הובאו בתשו' מוהרח"ש אה"ע דקכ"ה ע"ג ובס' עבודת השם אה"ע סי' י"ד דקי"ג ובד"ן ע"ב ובהגהותי שם ומה שרשמתי בזה עוד בסה"ק חושן האפד סי' כ"ח אות יו"ד ואיך ובמה יכולין אנחנו לפוטרו בלא גט במקום דסמא בידן לתקוני. ואפי' תימא דהחול' שם חולקים ג"ך בזה וס"ל דאין תקנה לחזר ולהגיד אכתי איכא הכא ס"ס להחמיר ס' אם הל' כהאומ' דהעדות הוי עדות וצריכה