נושא האפוד תרלג

הוא והעד הא' לבית המקדש ובעיניהם ראו שימת הטבעת מהאיש הלזה ליד האשה ואמר הברכה שאל הב"ד מה ברכה אמר והשיב הברכה הנהוגה ביתר הקידו' חזר הב"ד ושאל ממנו אמר נא אלינו הדברים שאמר המקדש אז השיב שאמירתי היתה הרי את מקוד' בטבעת זו כדמו"י וכשגמר אמרנו לו בס"ט ע"כ והזוג הנז' נשארו חיים עד עתה יחד כמקדם ובאו שניהם יחד לפנינו ב"ד והאשה כרסה בין שיניה ושניהם מודים כי ההריון הוא ממנו ורוצין שנסדר להם קידושין בעשרה וחזן הכנסת וכתובה כדרך בנ"י הכשרים. ואנן מהכא יעצנו אותם שיגורשו זה מזה בגט פיטורין ושום א' מהם מאנו שמוע רק רוצים לשבת יחדיו ואנחנו לא נדע מה נעשה אם נתיר להם לשבת יחדיו הלא קי"ל אסורה לבעל ואסו' לבועל. ואם נכוף אותם לגירושין הו"ל גט מעושה וחובה עלינו להורות להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו

תשובה יחרד האיש וילפת הירא את דבר ה' ותסמר שערת בשרו משמוע כזאת על האומה הישראלית אומה קדושה ישראל אשר בך אתפאר איך ירדה בשפל המדרגה ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי פריצות וזמה אך! אך! יראה ויתן בלבנו לשמר חוקותיו ולהיות קדושים זרע קדש' כאתנו את רכבו ואת המונו

א ראשונה יצ"ע הסוג דאסורה לבעל ואסורה לבועל. הלא כתבתי לך בזה בסה"ק אבני האפד בתשו' סי' י"ד ואשובה אשנה עוד הפעם קצת בארוכה ואין מדרש בלא חידוש. הנה אמת דאין כאן עדות שהוא בא על האשה בהיותה תחת בעלה רק על פיו ולא נתגרשה מבעלה בעבור זה כי לפנינו נתגרשה עכ"ז נראה שאסורה לו וכמ"ש הרא"ש בתש' כלל ל"ב סי' י"ז והביאה הרב"י באה"ע סי' י"א על לאה שהלך בעלה למדה"י ונכנסה בבית בעה"ב לשרתו ויצא קול שנתיחדה עמו ואח"ך בא בעלה וגרשה אי מותר לה לשבת עוד עמו בבית וכתב דכיון דלא נאסרה לבעל בשביל הקול אף לבועל לא נאסרה וזהו אם אומר שלא בא עליה אבל יש להזהירו ולומר לו הוי יודע שאם באת עליה אסורה דלגבי דידיה הוי כעדים אע"פ שלא נאסרה על הבעל בידיעתו מ"מ הוי חתיכה דאיסו' גבי דידיה והראיה מפ"ק דכתובות ד"ט גבי מעשה דדוד ובת שבע ע"כ גם התוס' שם עמ"ש בש"ס ופ"פ כב' עדים יו וא"ת מעשה שהיה מפני מה לא לא אסרוה התם ים היה ופרש"י מפני מה לא אסרוה על דוד שהרי עדים הרבה ידעו הקשו דהעדים לא ראו השכיבה ופירשו דהכונה דכיון דפ"פ כב' עדים דמייא אמאי לא אסרוה על דוד דדוד היה יודע בודאי שנבעלה לו ואם היתה אסורה לו לא היה דוד לוקחה לאשה ע"כ וכ"כ הריטב"א בחידו' לכתו' וכמ"ש החיד"א בשיו"ב סי' י"א והכי נקיט בפשיטות להלכה ה' ב"ש בסי' י"א ססק"ג וז"ל אין אוסרים על היחוד מ"מ מזהירין אותו אם באמת בא עליה אסורה לו אע"ג דליכא עדים כן נשמע מתשו' הרא"ש וש"פ שהביא הרב"י ונלמד מסוגייא דפ"ק דכתובות ופי' התוס' וכו' עכ"ד וכ"כ מוהריט"ץ בסי' ק"ל וכ"ד ה' גן המלך סי' י"ו וכמ"ש היד"א וכפי הנראה דין זה מוסכם מכל הפוסקים

ותבט עיני לה' מוהר"י טייטצק בתשו' הובאה בס' תומת ישרים סי' ג"ל על איש שקדש אשה על אשתו כי ע"פ הודעתו בא עליה בעודה מקודשת לאחר ומוהר"מ עובדיה אסרה עליו וחלק עליו מוהרי"ט ז"ל וכתב מה שאתה רוצה לאסרה בשביל שאמר שבא עליה בעודה מקודשת זה לא היה ולא נברא נניח שיהיה כן קרוב אדם אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע ואינו נאמן כלל שבא על א"א וכו' ולענין נטען לא נטען כלל בעודה ארוסה ולא גרשה הארוס בשביל שראה בה או שמע ממנה כי לפני נתגרשה ע"כ וכתב שם שהסכימו עמו כל החכמים השלמים אשר משלוניקי והחרימו אותו רק על מה שעבר על השבועה שנשא אשה על אשתו לא שיהיה אסורה משום ליתא דנטען והשתא ק' דמה יענו לסברת כל הפוס' הנז' דס"ל דאם באמת בא עליה אפי' שאין כאן עדים אסורה היא לו והיה להם לאסרה מצד זה. וגם מוהר"ח עובדיה ז"ל מדוע לא בא עליו בכשיל וכלפות מכח דברי הראשונים הנז'. ועינכם תראנה דגם הוא לא חלק עליו רק כפי היסוד שהביא שהיה שם קלא דל"פ קודם הנישו' כמו שנראה מאותה תשו' שהובא שם המעשה וע"ע בתומת ישרים סי' קס"א אשר בזה כיחש לו מוהרי"ט ואמר שלא היה כן המעשה מכלל דאילו לא היה שם קלא דל"פ לא היו אוסרין עליו את האשה בעבור אמירתו. ופוק חזי בס' תו"י שם בסי' קס"ב שמוהר"ר תם כיון ששמע מפי מוהרי"ט דכך היה המעשה חזר בו והודה לדבריו עש"ה ופלא ע"כ הרבנים הנז' איך לא חשו לדברי כל הראשו' הנ"ל. וגם על הכנה"ג באה"ע סי' י"א הגהב"י סק"ד יעבר כוס התימא שהביא תשו' מוהרי"ט הלזו וקבלה בשתיקה ולא יעיר דדבריו הם הכך כל הפוס' הנ"ז זאת היתה לי כי זה שנים כשעמדתי ע"ז ככתוב אצלי בקצרה בסה"ק אבני האפד שם החלטתי דאהמ"ר ממוהרימ"ט כרוב גדלו אין לנו לחוש לדבריו כי הנה הנם הפך דברי הראשו' הנ"ל

אכן עתה התבוננתי, על הדבר וראיתי דח"ו לא דבר מוהרי"ט נגד הראשו' או שנעלם ממנו דבריהם כי רב גדול הוא ואם בינה שמעה זאת דדעת הרב ג"ך דיהיה אסורה לו מצד עצמו דשאחד"א אך על שאנחנו לא ידענו דבר רק מפיו כיון דמוסכם להלכה דאין אדם