נושא האפוד תרכח

רשות ביד ב"ד אחר לקבוע הלכה כדברי יחיד כדאיתא בעדויות פ"א מ"ה ע"כ הרי לך חידוש אחר דכל שבתחילת קביעות האיסור היו חכמים חולקים ע"ז הגם שנפסקה ההלכה כדעת האומ' מ"מ ב"ד אחר יכול לעשות כדברי היחיד אע"פ שאינו גדול ממנו בחו"מ

סלקא בידן בדבר שנאסר במנין. (א) צריך מנין אחר גדול ממנו להתירו (ב) ומיהו ה"ד היכא דהטעם שעליו נאסר עדיין בדוכתיה קאי אבל אי נתבטל טעם האיסור וליתיה עוד קמן בזה יש מהפוס' דסברי דא"ץ מנין אחר גדול ממנו אלא קטון ממנו סגי והוא מחלו' מערכה לקראת מערכה (ג) ואי בעינן שיסכימו בזה רוב הציבור גם זה במחלו' הוא שנוי (ד) וגדולה מזו איכא מרבוואתא דסברי דכל שנתבטל הטעם הותר ממילא וא"ץ מנין אחר לא גדול ולא קטן (ה) ותו איכא דהיכא דטעם האיסור אשר עליו נעשית התקנה והוסד האיסור ידוע לכל העם אפי' אותם הפוס' דס"ל דל"א נתבטל הטעם נתבטלה הגזרה בכי הא יודו דהותר ממילא אלא דגם זה אי נקי ממחלוקת. (ו) ועוד אחרת מצינן מימר דהחילוקים הללו לא נאמרו אלא היכא דידעינן בבירור דדבר זה נאסר במנין אבל אם לא ידענו הדבר מפורש רק שמצינו לתנאים ואמוראים שאסרו הדבר הזה והזהירו עליו לסברת איזה פוסקים אינו נכנס בסוג דבר שנאסר במנין (ז) גם היכא דנאסר הדבר משום חשש איסור או חשש סכנה ולא משום סייג איכא מאן דסבר דבנתבטל הטעם בטלה הגזרה ממילא ולא מצינו דבר זה מוסכם (ח) אך היכא דבעת הגזרה היה מי שחולק ע"ז והמנין גבר והוסכם כש' האוסרים אז לא נאמר בזה דבר שנאסר במנין דצריך מנין אחר אלא כל שבא חכם ורצה לעשות בזה מעשה כסברת אותו יחיד יכול לעשות ואין צריך כאן עוד מנין אחר וכעת חילוק זה הוא מוסכם

ט ומעתה הגיע עת להלך צעי"ר למדב"ר לנ"ד דמבורר הדבר דמה שאסרו חז"ל לישא מעוב' חברו ומנ"ח ה"ט מפני סכנת הולד וכמ"ש בש"ס יבמות מ"ב ע"א ועתה עינינו הרואות דנשתנו הטבעים וכל העם מקצה גומלין ולדותיהן כבן י"א או י"ב ותו לא ולא נשאר עד אחת שתניק את בנה עד כ"ד חדש נמצא דטעם הסכנה הלכה לה ותשב מנגד והנסיון יוכיח וע' שדי חמד ח' הכללים מע' הט' אות ז' שהביא מ"ש הפוס' היכא שנשתנו הטבעים אי אזלינן בתר השתא ע"ש מ"ש בזה וא"כ באיזה כח נאסר אותה להנשא ל"מ אם אינו נכנס זב"ג דבר שנאסר במנין רק אזהרת רבותינו בעבור טעם פ' דאז אינו צריך שום מנין רק הותר ממילא וכמש"ל באות ו' אלא אפי' אם נכניס אותו בסוג דבר שנאסר במנין הלא כמה ספקות יש בדבר דשייכי הכא רובא דכל שנתבטל הטעם הותר ממילא וא"ץ מנין אחר לא גדול ולא קטן כמ"ש באו"ד שנית דכל שטעם האיסור ידוע לכל העם לרוב הפוס' ובתוכם הפוס' דס"ל דבעלמא צריך מנין אחר להתירו בכי הא יודו דהותר ממילא וכמ"ש באות ה'. גם היכא דנאסר משום חשש סכנה כל דליכא עוד סכנה סברת ה' ז"א משם הפוס' דליכא למיחש משום דבר שבמנין וכמ"ש באו"ז. ואחרון חביב סב' גליון תוס' דכל שבשעת קביעות האיסור היו חולקים שלא לאסר לא נאמר בזה שצריך מנין אחר וכמש"ל באו"ח ואשכחינן בש"ס שם דרבים מהאחרו' עשו מעשה להתיר אחר עבר י"ח חדש ומכל אילין דהו"ו מוכח להדייא היתר מפורש לדידן להתיר לישא מנ"ח לאחר עבר יב"ח ואין מעצר זה היה נר' לפי סברתינו הדלה והעניה אולם אנן קחזינן לרבני אשכנז שנבוכו בזה

ראש המדברים בזה החילוק אשר לא נשאו לבו להתיר להדיא מטע"ז כי אם צרפו לסניף עם טעמים אחרים הוא הג' בנ"י בקונ"א לכתו' וה"ד הפ"ת בסי' י"ג סק"ך דהתם קאי באלמנה שנשתדכה לאיש בלי ידיעה שאסו' להנשא והיא נתנה בנה למנקת קודם לכן ועתה שידעו שא"א להנשא רוצה המשו' לבטל השידוך וכדי שלא להפריד בין הדבקים התיר הרב לישא אותה אחר ט"ו חדש כיון שהולד היה כבר אצל המנקת דלכן ושכן התיר גדול אחד בשע"הד בצירוף טעמים אחרים עי"ש וה' חתם סופר שם שכחה"מ ח"א זרק מרה במורה שכתב דבזה"ז דרוב פנים אינם יונקים רק איזה חודשים וגומלים אותם בטלה תקנ"ח וקראו מורה רעה והיה טעמו דגם בימי התלמוד כן היה והכריע כן מדברי התוס' ומר הוא דקאמר דרוב בנים סגי להו ביב"ח אך אין הולכין בפי"ן אחר הרוב וממילא חיישינן למיעוטא ומאן חשיב לעקר תקנתא דרבנן עי"ד מ"מ בח"ב סו"סי קמ"ג כתב וז"ל יפה כתב מעלתו כיון שבזמן יהיה י"ח חדש וגם בגרושה יש להקל קצת אע"פ שחלילה לי ומעולם לא יצא ממני הוראה להקל בזה מ"מ ג"ג להתיר ע"כ הרי דהיכא דאיכא ג"ך קולא מצד אחר צרפו להתיר והיינו כדברי הג' פנ"י כ"ד ה' צמח צדק החדש הו"ד בס' שד"ח חלק א"ד מ"ע אישות סי' ג' או"א. ודעת גדול א' הובא בתשו' מוהר"ם מרוטונבורג האחרו' שהובא בס' שד"ח שם חול"ב וכן הוא דעת ה' מים חיים ראפאפורט הובא בשד"ח שם אוכ"ה אך לעומת זה ראיתי בשני ספרים חדשים שנראו אלי כרגע בהיותי בבאדין שכתבו בפירוש להפך האחד הננ"ו בשם יקרא תשו' רי"מ (ר' יצחק מאיר) באה"ע סי' ט"ל כתב וז"ל רוב נשים בזה"ז א"א להם להניק כד"ח ולא בשביל זה נשתנה ח"ו דין חז"ל ע"כ והן שני ס' עטרת חכמים להג' ר' ברוך תאומים פרענקל בע"ס אמרי ברוך באה"ע סי' ג' נשאל על אשה שנתגרשה מבעלה והיתה מעוברת ואחר כמה