נושא האפוד תרי

בני ספרד העכוב הוא מחמת השבועה ופשיטא דאדע' דהכי ל"ן וכבר עשו מעשה ב"ד הקודמים וכמ"ש בסה"ק אבני האפד סי' א' אול"א ולא הוצרכנו לסדר גט ע"י זכוי כמ"ש מור"ם דאין להחמיר במקום שאין מנהג וה' חמדת שלמה בסי' ל"ו כתב דחלילה לקבוע מנהג במקום שאין נוהגין כיון דהמזכין גט מותרת ע"י גט זה ובאמת אינה מותרת לעולם דחיישינן לס' הרי"ף דבעינן שיגיע גט לידה וא"כ גם אם תזכה אינו גט הביא דבריו ה' שד"ח מע' אישות סי' ב' אות ב"ך ושם הביא משם ה' זכר יהוסף דמי שירצה לחוש איזה חששות שחששו בזכוי ע"י שליח יש לו על מי לסמך להקל לגמרי בלי שום זכוי מאחר שרוה"פ ראשונים ואחרונים מקלים דבכה"ג אין לחוש לתקנתא במקום שאין מנהג להחמיר עי"ד ובחידושי לאה"ע מ"ב כ"י סי' א' ואף ש"ה זכר יהוסף סיים שם דבמקום שאין מנהג טוב להחמיר כבר כתב טעמו בצדו דיותר קרוב שמנהגם היה כן עש"ה

א אך הן אני נשארתי נבוך וגברו עשתונותי דאם למחר האשה הזאת תחזר לדת ישראל ותחפץ להנשא לאיש ותדרש מבעלה ספר כריתותיה אזי בעלה בחפצו להנקם ממנה על מה שעשתה לו מאן ימאן לגרשה. ומה גם עתה דאחסו"ר דרי ומה תעשה זאת אם לא לחזר עוד לסורה הרע או להפקיר עצמה לעלמא ולהרבות ממזרים ח"ו ולמה לא נחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. ואחשבה לעשות כזה ליקח מהבעל שטר חייוב שבכל עת שתחזר האשה הנז' לדת ישראל ותבא לשאל גט פיטורין מהבעל שהוא נתחייב מהיום מרצונו הגמור לתת לה ג"פ בלתי שום עכוב כלל ואם יסרב בדבר הזה הנה מעתה נתחייב בחגומ"ך ובקגומ"ך כתחז"ל לתת לה סך פ' לשבוע מידי שב"ש לפרנסתה כל הימים אשר היא קשורה עמו ואפי' גרשה ואפי' עד חמשה ועשרים שנה באופן שבכל זמן שתדרש ממנו גט אם יכתב לה ג"פ הנה מ"ט ואם לאו יהיה חייב לזון ולפרנס כפי הקצבה הנ"ל ואם לא יקיים החייובים הנ"ל חאשר עליו אשתו השנית בקונם מעתה

ב ואיש ממנו מחכמי היש הישיבה הי"א פקפק בדבר דתנאי זה לא מהני לפום דינא דאם באותה שעה לא ירצה לתת הגט מרצונו ונכוף אותו לתת הכך וכדי שלא ליתן מה שנתחייב יתן לה הגט הו"ל גט מעושה באונס ולכאו' דינא קבעי דהנה אמת דנחלקו הפוס' בקונס עצמו בכך פ' אם לא יגרש אי הוי גט מעושה או"ל והובא בב"י סי' קל"ד ובמור"ם שם מלבד דהמדקדק בדבריהם יראה דאין כאן מחלוקת דכל שהוא מרצונו הגמור גם הרשב"א יודה דלא הוי אונס וכשאינו מרצונו רק אחרים חייבוהו להתחייב בקנס גם ר' מיימון מודה דהוי אונס יע' כנה"ג בסי' קנ"ד הגהב"י ס"ק נ"ז ולה' אמרות טהורות דרי"ח ע"א. אלא אפי' נאמר דפליגי אף לס' הרב מיימון דמקל היינו בקונס עצמו מרצונו אבל היכא דאחרים שמו עליו הקנס לכ"ע הוי גט מעושה וכמבו' בדבריהם וכ"כ ה' פ"ת בסק"י משם ה' משכנות יעקב דהיכא דאחרים שמו עליו הקנס לכ"ע חיישינן לגט מעושה י"ש ומינה לנ"ד

ג והנה הנו"ב בחאה"ע סי' ג' ע"ד אשה שנשתטית בקש לבעלה מנוח באופן זה דאחרי שימסר הגט ביד שליח הולכה ימסר ח"כ על סך מסוים שיהיה מונח לערבון שאם האשה תהיה ראויה לגירושין שמחוי' אז לשלח גט חדש לאשתו ואם לא ירצה עתה לתת כתב מחמת איזו סיבה קודם שישדך אשה ישבע ע"ד ב"ד שאם ישא על אשתו תכף כשתחזר אשתו לדעת נכונה ויקראוהו ב"ד לגרש את אשתו אם לא ימסר גט חדש תוך ג"י לקריאתו מחוייב לשלם לאשתו סך אוף דוקאטי ואם לא ישלם אסור עליו מהיום ההוא והלאה בשבועה ע"ד ב"ד כל מין בשר עד שיגרשנה בגט כשר וכו' וע"ז פירש טעמו בשבועתו דלא השביעוהו בהדייא לגרש את אשתו מטעם שלא יהא נחשב אנוס מחמת השבועה וכו' וא"כ השבועה אינה על נתינת הגט כי אם לאסר אכילת בשר וה"ז כקבל נז"ש ומבואר בסוס"י קנ"ד דלא מקרי אנוס על הגט שהרי בידו שלא לגרשה ולא יאכל בשר ולא סמכנו על טעם זה לחוד וכתבנו שאם יתן אלף דוקאטי ג"ך הבחירה בידו וה"ז דומה למ"ש רמ"א בסי' קל"ד ס"ד וכו' וגם ע"ז לא סמכנו וכתבנו שכל עיקר התחייבות הקנס והשבו' הוא אם ישא אשה אחרת וה"ז דומה למ"ש הלבוש סי' קל"ד סיו"ד שאם יצאה אשתו מביתו וקבל עליו חרם אם יחזירנה ולא יגרשנה שבזה גם הרשב"א יודה שבידו שלא להחזירה והכא עיקר ההתחייבות מחמת שנושא אשה אחרת ואין כאן קנס וכו' ואין אנחנו גוזרים על הבעל שישבע רק שאין אנחנו נמנים להתיר לו והרי בידו לבקש רבנים אחרים ואין כאן אונס כלל ע"כ הארכתי להעתיק דבריו דלפקע"ד לא נתישב אצלי התיקון הלז דמה שדמהו לקבל נז"ש ומבואר בסי' קנ"ד והיא מתשו' מוהרלב"ח סי' קכ"ד הלא כתב שם מוהרלב"ח להדייא דזה יהיה דוקא כשמקבל הנז"ש מעצמו אבל לא כשכפוהו אחרים לקבל הנז"ש ובנדון זה הב"ד מחייבין אותו ליאסר בבשר ויין ואם נאמר דבעבור זה כת' הרב דלא סמך ע"ז לחוד וחייבו גם על האלף דוקאטי הלא גם כזה לא ניצולנו מתשו' הרשב"א דסובר דזה מקרי עישוי ומה יתן ומה יוסיף במ"ש דהבחירה בידו דהיינו או שלא יאכל בשר או שיתן האלף דוקאטי ולא יגרש סוף כל סוף עישוי הוא בין שהכל הוא מרצונו ומה בין זה לההיא דנתחייב שאם יחזרינה ולא יגרשנה יתן ק' זוז לאדון העיר והתם נמי הבחירה בידו לא יחזירנה או יתן הק' זהובים ולא יגרשנה או יגרשנה ועכ"ז אם חייבוהו אחרים הוי אונס וכמבו' לעיל וכבר נרגש הרב