נושא האפוד תרח

לו הב"ד לילך שם דרך עראי באופן שהותרה מקצת השבועה ובאנו למ"ש הפוס' הרמב"ם פ"ח מה' נדרים והטוש"ע ביו"ד סי' רכ"ט דנדר ושבו' שהותר מקצתה הותר כולה ואע"ג דכתב רי"ו הובא בש"ע שם דאין הדברים הללו אמורים אלא בנודר לעצמו אבל אם נדר או נשבע לחברו וכו' והתיר לו חברו מקצתו לא הותר לו השאר ה"ד כשחברו נתן לו רשות בלי התרה אבל כשהתירוהו ב"ד הותר מקצתו הותר כולו וכמ"ש הכנה"ג בסי' רכ"ט הגב"י סק"ח בשם מוהראנ"ח ח"ב סי' פ"ב וכן ראיתי לה' עבודת השם בחאה"ע דקכ"ד דהביא תשוב"ת מוהרשד"ם ביו"ד סי' צ"א דבכתובות שלנו שכותבין שהשבו' היא כוללת על כל התנאים הכתו' בכתובה אם הותר אחד מהן הותרו כולן ושכ"כ מוהרש"ך ח"א סי' ק"ד ומר הוא דקאמר דא"א דמוהרשד"ם ומוהרש"ך יחלוקו אהך דינא דרי"ו אלא דס"ל דכל שהוא ע"י התרת חכם אמרינן שבו' שהותר מקצתה הותר כולה אפי' שהוא לתוע' חברו ועמד ע"ד ה' משא"מ ח"א סי' כ"ד עש"ב

וכי תאמר בללבך שנייא נד"ז דבשעת ההתרה פירשו הב"ד להדייא דבריהם בתנאי כפול כתנאי ב"ג וב"ר דאין מתירי' לו כל השבועה רק חציה דהיינו לדור דירת עראי דוקא אבל לדור דירת קבע השבועה במקומה עומדת ומי זה אמר דבכגו"ד דעשו תנאי מפורש על זה שנאמר שבועה שהותר' מקצתה הותר' כולה. כן דברת. אבל אינו מוצל מהמחלוקת ע' כנה"ג הגה"ט סי' רכ"ט סק"ח שכתב כן להדייא מדעתו ושכן מצא בתשו' מוהרי"ק בפי' (והיא מוצא"ת בס' אבקת רוכל סי' קפ"ג) אך הכנה"ג שם סיים וכתב דאין נראה כן מדברי הרדב"ז בתשו' ח"א סי' רע"ח בשם הריטב"א וכתבה בסי' רכ"ח וכו' והמצא תמצא בסי' רכ"ח הגה"ט ס"ק ל"ד וכבר הביא קודם גם בסי' רכ"ט הגה"ט סק"ב ע"ע ונראה פשוט בטעמא דמילתא דכין דע"י ההתרה דעקרה השבועה עתה פנ"ח באו לכאן דלא נשבע מחדש על מה שנשאר כדי שיקראוהו עברין במה שעבר עליה והשבועה הראשונה כבר הלכה. איך שיהיה מידי פלוגתא לא נפקא

אמר מעתה הנה לפנינו ס"ס מרווח ספק אי הלכתא כדעת האומרים דחכם עוקר עונש השבועה מעיקרא וכס' הרא"ש ומרן ודעימיה ולא כהראב"ד ואת"ל דהלכתא כהראב"ד דלית ליה תקנתא בשאלה והעונש בדוכתיה קאי דלמא הלכתא אזלא כהאומרים דגם בכה"ג דהתנו בשעת ההתרה עכ"ז אמרינן שבועה שהותר מקצתה הותר כולה ונהפך הוא וק"ל וזהו ע"פ דרכו של הרב דהביא כאן מחלו' הראשונים אי חכם עוקר הנדר והעונש מעיקרו אך אני בעניי לא זכיתי להבין מה ענין מחלו' הפוס' הזה אי חכם עוקר הנדר מעיקרו למאי דקאי מר דאם נאמר דהמו"ץ עבר על השבוע' במה שקבע דירתו בעיר הזאת הלא לא ראינו שאחרי זאת נשאל על שבועתו כדי שנכניס עצמינו במחלו' זה דהם לא נחלקו אלא בנשבע על הככר ואכלו ואח"ך נשאל עליו התם הוא דנחלקו אי נעקר העונש או לא נעקר אבל בנ"ד דלא נשאל על השבועה מה שייך זה. ואם נאמר דכונתו דיש להפך בזכות המוכה דאפשר דהוא בפ"ע נשאל על שבועתו לאחר שעבר וע"ז נכנס בספק מחלו' הפוס' בזה אי נעקרה שבועתו או"ל א"א לומר כן כיון שנדון שלו מיירי בנשבע לתיע' חברו וא"א שיתירו לו ב"ד בלתי ידיעת הצבור וגם הרב לא בא בפיו רמז מזה וא"כ לא נשאר פה רק הספק האחר אי נפסל בשבועה דלהבא אם לאו ופרוע הוא מכח ס' הפוס' דאפי' לס' רש"י דסובר דאינו נפסל היינו לשבוע' אבל לא לעדות

ולכן אנא דאמרי דיש לעשות הס"ס באופן אחר ס' דלמא ה"ל כס' רש"י דאינו נפסל בשבועה דלהבא וכדעת האומ' דגם לעדות אמרו רש"י ואת"ל דהלכה כר"ת דגם בשבועה דלהבא מפסל או הל' כדעת האומ' דגם רש"י מודה דלעדות נפסל גם בשבועה דלהבא דלמא הל' כהריטב"א והרד"מ דס"ל דאפי' שפירשו בשעת ההתרה דאינה אלא לחצאין עכ"ז אמרי' שבועה שהותרה מקצתה הותרה כולה. והנה נהפך ס' אי הלכה כהאומ' דלעולם אמרינן שבועה שהותרה מקצתה הותרה כולה ואת"ל דהלכה כמוהרי"ק והכנה"ג דכל שפירשו בשעת ההתרה לא הותרה כולה דלמא הל' כהאומ' דכל להבא אינו נפסל ואפי' לעדות וכבר כתבתי בסה"ק אבני האפד בחידו' על הש"ע סי' ט"ו אות כ"א משם ה' עדוב"י סי' י"ח והחק"ל בחיו"ד ח"א דקל"ג ע"ד דיש להכשיר העד בס"ס עי"ש וכיון דכשר להעיד כשר ג"ך לדון

אולם חזינא ליה לה' משנת ר"א שם שכתב וז"ל ואמנה יש לדון במלתא כדנא דאם אתה אומר דע"י הס"ס הותר המו"ץ נמצא דבאנו להתיר החזקה דאיסור יבמה לשוק דהוחזקה במיתת בעלה עם מעשה החליצה של המו"ץ ומי יכניס ראשו בין ההרים הגדולים ובין רבני הפוס' אי מהנייא היתר ס"ס בדאיתחזק איסורא וכו' ע' חק"ל יו"ד ח"א סי' ק"ל וכו' וא"כ מאחר דע"י היתר הס"ס באנו להתיר חזקת יבמה לשוק דהיתה אסור' מקודם מעשה החליצה וע"י מעשה החליצ' של המו"ץ באנו להתירה לעלמא וחזקת האיסור אזדא לה מי יקל ראשו להקל נגד כת הראשו' המחמי' דלא אזלינן בס"ס היכא דאיתחזק איסו' וכו' וכי תימא אפשר לצדד ולומר דמאחר דאיכא חזקת כשרות של המו"ץ אשר היתה לו מקודם אוקי גברא אחזקתיה ופתיך בהדי האי חזקת כשרות אלימות כח מהיתר הס"ס ואף המחמי' דלא מהנייא היתר הס"ס נגד חזקת איסור יודו בכה"ג דלוקמא חזקה נגד חזקה ואייתר לן