נושא האפוד תרג

אלא אפי' לס' הג' חת"ס ע"כ ל"ק אלא בע"ש וע"ח דבשעה שהוא שוטה הוא בודאי שוטה אבל בכה"ג דנ"ד דאעיקרא איכא כמה ספקות להחשיבו שוטה פשיטא ודאי דגם החת"ס יודה דשפיר יש תקנה ע"י ש"ק כמשפטו ודתו. זהו הנל"ד שפל אנשים צעיר כצעירתו. עבד ה' יודע בקונו. דוד ב' אברהם פיפאנו ס"ט

אחר זמן שכתבתי בהיותי בשלוניקי באדר התרע"ה בא לידי ס' מנחת משה בתו"ש ובאה"ע סי' ח' עמד על נדון כזה וכתב וזל"ל לפי מ"ש המחנ"א בה' שלוחין סי' י"א דאף דאין שליחות לכותי היינו בשליח דעלמא אבל בפועל דנותן לו שכר שאני דיד פועל כיד בעה"ב ומשמע מדבריו דאף היכא דאין בו דין שליחות בשכר שאני א"כ כמו כן לכאורה בנ"ד יש להמציא תקנה דבאמת הבעל נותן שכר הסופר אך מפני תק"ע תקנו חכמי' שהאשה נותנת א"כ בנ"ד י"ל שהוא יתן שכר הסופר יעו' ש"ע סי' ק"ך ס"א ובט"ז סק"ג וכן יתן שכר לאחר שיוכל להיות שליח ליתן הגט ונסתלק בזה חשש הפנ"י בחידו' לגטין לד"ע מטעם מי איכא מידי דלמ"ע וכו' הא אין בו דין דשליחו' דעלמא דכיון דנותן שכר הו"ל כידו ואין לדחות דרק לענין אין שליחו' לגוי חידש המחנ"א סברתו משא"כ לענין מי א איכא מידי אבל ז"א למעמיק בזה דהא באמת הפועל יש לו דעת ויד לכתב וליתן גט וא"כ מה בכך דהבע"הב לא יוכל עשות הלא זה לא הוי רק מתנאי השליחות שחידש הש"ס דבמידי דלמ"ע למ"מ שליח משא"כ בזה דלאו מתי' שליחות הוא אלא מתו' יד א"כ הוי כידא אריכתא והוי ממש כאילו הבעה"ב עשה וכו' וכן ראיתי להג' מוהרש"ק בתשו' קנאת סופרים סי' ל"ג שכ"כ לענין גט בע"כ ע"י שליח די"ל דדוקא כשהוא בחינם דוקא דהוי כשליח דעלמא אין שלד"ע ובטל משא"כ אם משלם לשליח. והנה אף דדין זה שחידש המחנ"א דבשכר שאני מדין שליחות אינו מוחלט כ"כ להל' יע"ו שעה"מ פ"א מ"ה תרומות הי"א דשדי נרגא מש"ם ב"ק ג"ן ע"א ויעי' ג"ך בנתיבות המשפט סי' קפ"מ סק"א מ"ש בזה (וע"ע שד"ח כללי מע' האלף אוקמ"ז שהביא להקת התוס' שחלקו על המחנ"א ומאן דקיימי כוותיה) עכ"פ מידי ספקא ל"ן וכו' א"ד באורך יען שאין הס' מצוי. ואנכי הדל באלפי לא ירדתי לסו"ד דבחילוק זה מגרעות נתן לנד"ז דאדרבא כשנאמר דלאו עצמו עשה הלא המגרש בה שעתא הוא שוטה ואם גירש אינו כלום משא"כ כד אתינן עלה מדין שליחות הוא חלים איכא פוס' דס"ל דכל דבשעת מנוי השליחות הוא חלים די בזה ונר' דבר פשוט ודוק. סימן ה'

הכי הוה עובדא בר"ח תמוז התרע"ה שעמדו לפנינו לדין משודך עם משודכתו וכרסה בין שיניה היא טוענת שבא עליה המשודך ונתעברה ממנו יען למן היום שנשתדכה רוב הלילות היתה ישנה בבית המשודך וכמה פעמים היה משחק עמה דרך אברים אך לילה אחד אנסה ובא עליה בביתו ולא הרוה צמואונו בזה כי גם בלילה שלאחריו שכב עוד הפעם עמה ולא יסף עוד לדעתה ואיש אחר לא שכב עמה מעולם והולד הוא ממנו. הוא טוען כי לא שלט בה יד לשכב אצלה להיות עמה האמת שהיתה שוכבת בביתו בבית אחד אך לא היו הם לבדם כי עוד היו עמהם באותו חדר אחיותיו ואיך אפשר שבא אליה ולא השמיע קולה היא טוענת שמלבד שבהיותה עמה בדרך טיול היה משחק עמה דרך אברים אשר מזה לא כחד האיש. עוד בה כי באותה הלילה בפעם הראשון שבא עליה כבר תפסה מקודם אחר דיר העצים ובקש לענותה והיא יכלה לפייסו שלא תקלקל פתחה כי חרפה היא אך אח"ך כששכבה בא על מטתה ותפסה ושכב עמה ושם ידו לפיה לבל תדבר ולא הניחה לצפצף באמרו כי לא יעשה לה דבר כי אם כדרכו להשתעשע עמה ושלא תפחד אך אח"ך כשהרגישה שבא עליה התחילה להתמרמר ולבכות ומה תעשה מאי דהוה הוה. ובלילה השנית פתאום בעודה ישנה נפל לו עליה ונתעוררה ומצאתו שוכב עליה ומשביע את יצרו ולא תוכל לדבר כי חשבה כי בלא"ה היא מקולקלת ועומדת ומאז הלך לצבא ולא שכב עמה עוד. המשודך מכחיש ואומר כי שקר בפיה ומעולם לא בא עליה וההריון אינו שלו. היא הביאה ע"א המעיד שזה שנה שהמשודך דבר עמו שהוא משחק עם כלתו בכל עת שירצה. גם אשה אחת מעידה שזה קרוב לחדש אחד שבא מן הצבא והלכה היא האשה לבית המשודכת והיו המשודך עם כלתו סגורים בבית ושמעה שהנערה היתה בוכה ואמר' למשודך אנא נוליך את חרפתינו כי עתה אני מלאה הלכתי ומה יאמרו הבריות וכבר עשיתי כל טצדקי ולא יש תקוה להפילו לו אז ענה המשודך ואמר לה מה תייליל לא יש מאומה וכי אנחנו לבדנו קרה לנו המקרה הזה הלא גם פו"פ נישאו זל"ז בעודה מעוברת וגם את כמותה וכיוצא בדברים האלה. הבעל עדיין כחשו בפניו שהכל הוא דבר שקר ושמעולם לא בא עליה ושהיא זונה ומזנה ושלא תהיה עוד משודכתו. ובהיותנו עסוקים בדבר הוציאה הנערה מכתבים ובתוכם מהמשודך מזה ג' חדשים שמשיב על מה שכתבה לה שמזה זמן שלא בא עליה האורח והלכה אצל המילדת שתתן לה סמים וכבר שתתה כמה פעמים ולא עלתה ארוכה והיא מרת נפש ועל זה