נושא האפוד תרא

באותה שעה ה"ז גט ואפי' חלים בעלמא שאינו שפוי לגמרי. וע' למוהר"מ בולא ז"ל בס' ג"מ סי' י"ד או"ב דלפי דעתו גם הרמב"ם והטור מודים בזה לא נשאר רק ההיא דכתב הב"ש בסק"ד דדברי הרשב"א ומרן אינם אלא במי שיש לו וסת קבוע י"ש ונ"מ לנ"ד דאין לו וסת קבוע ל"מ ע"ש וע"ח. הלא האחרו' חלקו על הב"ש וכמבואר בפ"ת סק"ג הנ"ל ועל הכל לא יהיה אלא מחלו' הרי כאן ספק חמישי וכיון דאיכא הכא ה' ספקות להתיר ובני מיפך נינהו כמבו' למעיין נר' ברור להתיר בשופי לגרש את אשתו באין מעצר

ומעתה נבא לספק השני דכיון דהגט ישולח אל ארץ אחרת איכא למיחש שמא בעת מסירת הגט להאשה איננו משופה בדעתו ולאו בר גירושין הוא וחששא רבתי היא וכמו שראינו להג' חת"ס בחיו"ד סי' ז' דעל דברי הב"ש הנ"ל שכתב דמי שאין לו וסת לחלימותו לא מצי לגרש אפי' בשעת חלימיתו דתמהו עליו רבים בחידוש זה ומר נהו הג' חת"ס ה"ד הפ"ת בסק"ג יישב דכונת הב"ש היא במי שכתב או ציוה לכתב גט בחלימותו ושלחו למקו"א דצריך המוסרו לידע דבעת שנותן הגט לידה הבעל הוא בחלומותו במקום שהוא עומד שם והיינו במי שיש לו וסת לשיטותו ולא הגיע זמנו וידע השליח שעתה הוא חלים ונותנו בשליחות הבעל ולזה א"ץ שיהיה באותה שעה הבעל חלים ממש רק שכבר התחיל להבריא יעו"ש אך מצינו להגאון גופיה דבמקו"א שינה את טעמו דבחאה"ע ח"ב סי' ד' כתב וז"ל אין ספק שבעולם כי שוטה שגירש בשטיותו פסול מדאור' וכו' אבל כשעושה שליח כפקחיתו והשליח נתנו בזמן שהמשלח שוטה ושפיר י"ל מה"ת הוי שלוחו כמותו מיום שנתמנה והרי הוא פקח ולא דמי למת המשלח דבוטל שליחותו כמ"ש תוס' גטין י"ג כ"א התם כיון שמת פקע ליה אישות דידיה והו"ל מגרש מאיש שאינו אישה משא"ך שוטה שעדיין היא אישה ויכולה להתגרש ע"י שליח שנתמנה בפקחותו וקצה"ח לא עמד בזה עי"ש קפ"ח והדומה בעיני שלפי שעה נעלם ממנו קטנותא דר"א בגטין כ"ט ע"ב מ"מ מ"ש אני עני הוא הנכון בעשה עכ"ד הרי דכאן כתב דכיון דכשנעשה שליח היה בפקיחנתו הגם דבשעה שמוסר השליח הגט ביד האשה לא היה שפני לית לן בה הפך מיש בחייוד הנ"ל ואם נאמר דהכא קאמר דמדאור' כבר הגט והתם קאי מדרבנן אין נראה לומר כן דהתם מפר"ש קאתי דברי הב"ש דמשמע דאפי' מדאור' ל"מ וגם אם נאמר דהתם לס' הב"ש קאמר וליה לא ס"ל גם זה דוחק

וכד הוינן בה נר' דענין זה הוא שנוי במחלו' ראשונים דהרמב"ם פ"ב מ"ה גירושין כתב דאם היה בריא בשעה שציוה לכותבו ואח"ך אחזו החולי אין כותבין אותו בעודו בחליו ואם כתבו ונתנוהו קודם שיבריא ה"ז פסול והטור בסי' קכ"א כתב אינו כלום ומרן בש"ע כתב אינו גט ונפל מחלו' בין האחרונים בפירוש דברי הרמב"ם והטור דמרן מפרש דברי הרמב"ם דכל דלא סמי בידן הוא בטל מה"ת ויתר האחרו' מפרשי לה דאינו בטל אלא מדרבנן ויהבי טעמא למלתייהו דכיון דהשליח נכנס במקום הבעל מאי איכפת לן שיהא הבעל שפוי או שוטה בשעת כתיבה ונתינה י"ע ב"ח. ח"מ. ב"ש. פר"ח. ג"מ סי' י"א. ג"פ. מוהריק"ש בהגהותיו. [אמרות טהורות מאמ"ר קרישפין מדקי"ט ע"ד ואילך המורם מהם דבמחלו' הוא שנוי מהם דס"ל לדינא דאינו פסול אלא מדרב' מהם דס"ל לדינא דהוא פסול אף מדאור'. וע"ע בס' מטה אהרן מע' החית דקכ"ז דחקר בהא דאמרי' כל מילתא דלא מצי עביד ל"מ משוי שליח היכא דבשעה שעשאו שליח מצי עביד ג"ך המשלח אך בשעת עשיית הדבר השליח ל"מ עביד משלח אי אמרינן בהא כל מלתא דלמ"ע והביא דברי הרמב"ם והטור הללו ואחר שהאריך בענין כתב וז"ל באופן דלדעת הרשב"א והר"ן והמרדכי והרא"ש אם עשאו שליח בעודו בריא ושוב נשתטה אינו יכול ליתנו ואם נתנו אינו גט כלל דכל דלא מצי עביד איהו השתא ל"מ משוי שליח ואף שבשעת מנוי השליח מצי הבעל עביד ולדעת הר"מ לפי מ"ש הב"ח והפר"ח כה"ג משוי מדאור' את"ד יש"ב

ואני אגיד דמלתא דפשיטא דדין זה דכל מלתא דל"מ עביד ל"מ משוי שליח הוי מדאו' והרי הוא כמבואר מכמה דוכתי. ראשונה יצ"ע ההיא דאיתא בקידושין דל"ג הני בהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי ס"ד שלוחי דידן מי איכא מידי דאנן לא מצינן עביד ואינהו מצו עבדי ומפרש בש"ס שם דישראל לא שייכי בתו' קרבנות ופרש"י שיהיו הן עובדים עבודה. ואי אמרת דהך דינא הוא מדרבנן מה הכרעה היא זאת לעולם אימא לך דשלוחי דידן נינהו וכ"מ דלא מצי עביד המשלח מצי משוי שליח מדאורייתא אלא דרבנן גזרו ובמלתא דא"א בלא"ה דהיינו הקרבת קרבנות וא"א להם להקריבן בכה"ג לא גזרו אלא ודאי דעיקר המחאה דל"מ משוי שליח הוא דאוריי' ולכן מכריע שפיר. ועוד ראיה מיבמות דנ"ב ע"א אמר ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכניסנה אגרשנה ה"ז גט מפני דבידו לגרשה ולאשה בעלמא אינו כן מפני שאין בידו לגרשה ופרש"י ולאשה בעלמא כנסה וגרשה בו אינו גט הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין וסיימו התוס' ואין בידו לגרשה בשעה שעשאו שליח ופסקוהו הפוס' בסי' קל"ב ומדקאמר אינו גט דפירושו דהוא בטל מן התורה וכמ"ש הרב בסי' קל"ב מבואר דאם מתה בעודה תחתיו דאף לכהן שרייא ואין כאן אפי' ריח גט ואלמנה מקרייא ולא גרושה ובשלמא אי מאי דלא מצי משוי שליח הוא מדאורייתא שפיר הוי דלאשה דעלמא אינו גט ומותרת