נושא האפוד תקצב
Nosei Ha-Ephod 592 · נושא האפוד · free full Hebrew text
Open in the reader →נפל בזה אינן נאמנות דסמי בידן לברורי ע"י שיראו אותה לאנשים בקיאי' דשם לא שייך טעמא דצניעות ועדות האנשים מהני ומעלי ובעבור זה פסק הרב את דינו דאין עדות האנשים מועיל זה נר' ליישב דברי הרב דלא ליתו הפך דברי הרשב"א והרא"ש
ובלכתך בדרך הזה דבענייני בית הסתרים דנשים דהדרך הוא להעשות ע"פ נשים גם הרשב"א יודה דנשים נאמנות וכמו שדקדקנו מתוך דבריו מה מתוק לחכי מ"ש ה' קול הרמ"ז בפי' המשנה דר"פ המדיר גבי עוברת ע"ד דיוצאת בלי כתובה ואחת מהנה הוחזקה נדה בשכנותיה דמפסדת כתו' אע"ג דעיק' העדות ע"פ נשים דקא יהב טעמא הרב ז"ל דכיון דדבר זה מסור לנשים מהני עדות נשים כב' אנשים כשרים ורמזו הדב"מ ח"ג סי' יו"ד וכן דעתו ועמ"ש ע"ד ה' עבודת השם אה"ע סי' ז"ך דק"ן דאם אמרו מור"ם היינו מכח תקנת הגאו' ולא מדינא והיאך נאמר דהתלמוד כיון לזה ושוב יישב דלס' התה"ד והמרדכי הוי מדינא ע"ע ולפי האמור גם הרשב"א ס"ל דבכה"ג הוי מדינא וכדבר האמור ולא אכחד תחת לשוני דר' האיי גאון לא ס"ל האי חילוקא דהא נ"ד הוי בבדיקת בית הסתרים לראות אם בתולה היא ואם בעולה ועכ"ז אחר דאין הנשים נאמנות להוציא והגם דיש לדחות דכיון דאפשר דאותה בדיקה תהיה באופן אחר להושיבה ע"פ חבית וכמ"ש הרב ומטע"ז הוא דלא סמכינן אנשים מ"מ לא מלאני לבי לסמך ע"ז ומלשון ר' האיי שם הנוטף מעצי הכת"ב נראה דלעולם אין לסמוך אעדות נשים להוציא ממון מחזק' בעלים (עמ"ש בסה"ק אבני האפד סי' קי"ז) אולם כפי ס' רו' הפוס' הוא דבמקום בה"ס שאין דרך להעשות הבדי' ע"פ אנשים שפיר מהמני הנשים
י"ב ואתה קח לך סוג אחר מדברי מור"ם בהגה בשם הכל בו ומוהריק"ו דכל שאין פנאי להזמין עדים כשרים דהענין היה פתאומי וליכא אופן להזמין עדים מקודם נשים נאמנות ואף בדבר דאינו ענין צניעות וכגון חירופין וגידופין והכאות אלא דמוהרש"ל בס' יש"ש פ"ק דב"ק סי' מ"א הטיל תנאים לזה וע' רוח חיים סי' ל"ה או"ב. וע"פ האמור מפורש יוצא להכשיר עדות האשה בנ"ד דהטעמים הנ"ז כולהו חלתא שייכי הכא א' דכיון דהרגילות הוא דשכיחי נשים בכה"ג דכשהולכת אשה אחת אצל הרופא אפי' על מומין שבגלוי לוקחת עמה אשה אחרת ותלכנה שתיהן והן יודעות הדבר הו"ל כמקומות בהכ"נ של נשים דבעבור דהרגילות הוא דשכיחי התם עם נשים בכה"ג אף להוציא נאמנות לס' התה"ד ודעי' ודלא כהרשב"א ודעי' וכ"ש אם הוי הענין להפטר מלתת דגם ר' האי סל"ה. ב' דכיון דההליכה לבית הרופא היא היתה על עסק בית הסתרים דבכי הא ודאי האשה שהלכה אצל הרופא לשאל בעניינים כאלה בטח כי אינה מולכת עמה כי אם נשים דוקא ואינה מולכת איש והו"ל כההיא דחיה לדעת הרשב"א מה שהאמינוה רז"ל הוא לבעבור כי א"א ע"י איש ונלוה עמו ה' קול הרמ"ז ומו"ה דב"מ לנדונם. ואל השלשה לו' בא דענין זה הוי בדרך אקראי שא"א להזמין עדים מקודם כי מה יעשה הבעל שלא רצתה ללכת עמו אל בית הרופא כי אז בהשמע דבר הרופא ודתו היה עושה כל המועיל כי הרופא ידבר דבריו לפני עדים ועתה שנודע לו שדבר אליה כדברים האלה היכול להזמין עדים וכיון דהוי הענין פתאם מכח התקנה נשים נאמנות ושפיר יש לסמך אדברי האשה המעידה. י"ג הספק השני שהאשה הנז' העידה כן ששמע מפי הרופא שאמר לה שהיה מן הראוי שלא תנשא כי היא חולנית וכיון שלא אמר כן הרופא בפני ב"ד גם אין לפנינו מכתב תעודה מידו על פתגם דנא רק האשה מעידה ששמעה כן מפי הרופא הו"ל עד מפ"ע וכבר אז"ל בשבת דקמ"ה דאין עד מפ"ע כשר אלא לעדות אשה בלבד וכן לבכור וכן פסק מרן סי' כ"ח ס"ח דאם העד מעיד איש פ' שהוא כשר ונאמן אמר לי שהום חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר שהוא בעצמו ראה שהלוה לו ובב"י סו"סי ל"א הביא לנו לשון הרמב"ם פי"ז מה' עדות שכתב דכל המעיד מפי אחרים ה"ז עד שקר ועובר בל"ת ע"ע אך במעט קט עיון אתה תראה דאין זה ענין לנ"ד ולא חשיב הכא עד דהרופא אינו עד רק הוא מגיד מה שרואה ודן בדעתו והוא כמו הדיין לענין זה והאשה שומעת מפי הדיין ומעידה בפני ב"ד מה שאומר לה וזה אינו עמ"ע וטעם פיסול עד מפי עד דחיישינן דלמא העד הראשון משקר וזה לא שייך הכא. הגע עצמך דאיש אחד נמצא לפני הב"ד ושמע מהב"ד שחייב או זיכה לפ' ואח"ך אותו פ' תפשו לפני ב"ד אחר שיבא ויעיד לפני הב"ד איך עמדו לדין עם שכנגדו לבני ב"ד ופטרתו הנאמר בזה דלא יוכל להעיד דהוי עד מפ"ע הלא הראשון אינו עד וא"א עליו דמשקר. והגם שכעת לא מצאתי ראיה לזה מ"מ נראה ברור דכן השכל מחייב והדעת מכרעת. י"ד הכתוב השלישי דעדות האשה הזאת שהעידה לפני המו"ץ של ביינה לא נתקבל בפני האשה הנתבעת רק המו"ץ הביא לפניו האשה המעידה וקבל ממנה העדות ובא לפני ב"ד מכתב קב"ע והאשה בעלת דבר לא היתה שם בעת הקבלה כי לא היתה נמצאת בעיר ודינא הוי דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד. גם על זה לא חשחין אנחנא דכיון דהאשה הנתבעת לא היתה נמצאת בעיר בשעת קבלת העדות מצו לקבל העדות שלא בפניה שכן פ' מרן בסי' סח סי"ו דכל שאינו מצוי בעיר מקבלים עדות שלא בפניו וכ"פ מור"ם בהגה שם סטו"ב דאם מצא עדיו בעיר אחרת ואין שהות לשלח