נושא האפוד תקעח

על מעשה בפנויה שהיתה משרתת בביתו של ר' והיא הרה ואומרת שמ"פ נתעברה הובאו שם כמה מרבני איטלייא שרצו לחייב את ר' שיטפל בולד הראשון שבראשון הוא הרב מוהר"א סגרי ז"ל והיה טעמו ע"פ תשו' הרא"ש והרשב"א ז"ל והרדב"ז ונדחק לומר דבנ"ד גם הריב"ש יודה יען שהיתה משרתת והו"ל מיוחדת ונגררו אחריו כמה רבנים ע"ע אך מלבד דבעיקר הדין כבר חלקו עליהם רבני איטלייא המוהר"י פייאמיטה המובא שם ובתשו' שמ"ץ סי' מ' והסכים עמו מוהר"ש מורפורגו וכמ"ש בס' פחד"י שם וגם במה שעשו חולקים להרא"ש והרשב"א והרדב"ז יד הדוחה נטויה לדחות מכמה אנפי וכבר הביאו הם משם הרב"י שהבין בדעת הרא"ש להפך וה' אהל יעקב ששפורטש בסי' מ"ט כתב דהרא"ש והרשב"א לא פליגי עם הרמב"ם במכחיש ואומר שאינו בנו דעל מה שמודה שבא עליה לא שדינן ליה בתר דידיה וגם על תשו' הרדב"ז כבר כתבו הרבנים החולקים דשאני נ"ד שהיו בו פעמים הרבה ובפרט שהוחזק שהוא בנו שהיה מאכילו ומשקהו יעו' באריכות בדבריהם ואין צורך לכפל הדברים

עתה שלחתי את ידי על מה שצרפו למוהרשד"ם עם החולקים על הריב"ש דאהמ"ר מנייהו מלכי נראה שאינו כן והנה מ"ש מוהרשד"ם באה"ע סי' רג"ל וז"ל הרי דכל הנביאים פה אחד הסכימו שאפי' יש לאדם בן מאשה אחת בזנות שהוא בנו לכל דבר ואפי' לענין יבום אם אינה חשודה מאחרים אמנם לענין ירושה הוי בנו ויורשו ע"פ הדברים האלה הבינו הרבנים הנז' דמיירי אף כשאין האב מודה שהוא בנו ולכן הקיפוהו בהלכות ובקושייות שם בדנ"ה ע"ג וצרפוהו עם ס' החול' על הריב"ש ז"ל. ואנכי לא ידעתי מדוע לא נאמר דמוהרשד"ם קאי לנ"ד שהבועל החזיקו לבן וכמ"ש בשאלה שלאחר שילדה הניח הבן ביד אומן והיה משלח לו שכרו מידי חדש בחדשו וישמח האב עם בנו ונתגדל אצלו וכו' באופן שהוחזק אצל כל העולם שהוא בנו ואין לך הודאה גדולה מזו אבל כל שלא הודה שהוא בנו וכ"ש אם מכחיש בזה לא דבר מוהרשד"ם ומוכרע לומר כן דהרי בחה"מ סי' ש"ה שהבאנו לעיל בנדון שהכחיש שהוא בנו כתב להדייא דנאמן לומר שאינו בנו אף שנולד לו מאשתו הנשואה לו כדת וכהלכה. וע"ע לו באה"ע סי' קל"ז על פנויה שהיא הרה ואומרת שמפ' הוא והוא מכחישה פסק הרב דאותו פ' הוא פטור מכל ממון שבעולם ול"מ השתא שהבחור כופר ואומר שלא ידעה דפשיטא שאין עליו תביעה אלא אפי' היו עדים שבא עליה או שהוא מודה בדבר אין לה מד"ת שום תביעת ממון וכו' עי"ד והגם דהתם מיירי לענין הדברים שהמפתה חייב בהם מ"מ אם איתא דעל המזונות חייב הי"ל לפרש דאין פותר אותו רק מד' דברים ולא מהמזונות אלא ודאי מחוורתא דמוהרשד"ם קאי בשי' הריב"ש

ולאשר אמרנו לעיל דאין לחייב הבעל במזונות מטעם דרוב בעילות אחר הבעל כיון דקי"ל אין הולכין בממון אחר הרוב גם את זה ראיתי תנא דמסייע לי ה' מוהר"י פייאמיטא בתשו' הנ"ל שכתב משם ה' תולעת שני סי' ח"י וזל"ל ולכך שדינן הולד בתריה לאסרו בקרוביו וכו' ולפטר מן החליצה ומן היבום דרובא דאורייתא הוא אבל לענין ממון הא מילתא צריכה רבה עייונא כיון דמטעם רוב אתינן עלה ואין הולכין בממון אחר הרוב וכו' זכינו לדין לפסק הלכה בנדון זה כיון שהיו רגילין בבית אחד שהוא בנו לכל דבר חוץ מלענין ממון שאין יכולין לכופו לפרנסו וכו' עי"ד אמנם לעומת זה הנה נצב הרב ישעיה באסאן בתשו' שהובאה בס' פחד"י שם שכתב וז"ל ולא תקשי לך ממאי דקי"ל כשמואל דאמר בריש פ' המוכר פירות דאין הולכין בממון אה"ר דלאו בכל דוכתא אמרינן הכי אלא היכא דיש לנתבע טענה טובה האל"ה אזלינן בת"ר ומוציאין ממנו אע"פ שהוא מוחזק וכ"ן מדברי רשב"ם שם שכתב דבממונא לא אזלינן בת"ר אלא אחר טענה טובא וכו' וכן הוא האמת דכי אמרי' אין הולכין בממון אה"ר לאו למימרא דלא אזלינן בתריה כלל אלא לומר שאין כח הרוב בממון כמו הכח שיש לו באיסור אבל מ"מ כח יש לו וכו' י"ש ולפם ריהטא מאיזה צד שיהיה הבעל הנצב לפנינו בשאלה טענתו לא נמלטה ממחלו' יהיה מטעם רובא דכיון שהוא בא אליה כדרך איש ואשה יש לנו לומר רוב בעילות אחר הבעל ואיכא פוס' דס"ל דבכגו"ד מהני הרוב להוציא ממון או יהיה מטעם דכיון שהודה שבא עליה ולא דיימא מעלמא שדינן הולד אבתריה וכסברת כמה פוס' דסל"ה

אכן כד הוינן בה אשכחינן דהך פלוגתא לא שייכא הכא ובנ"ד כ"ע יודו דלא שדינן הולד בתריה ויכול לומר אין זה בני דע"כ ל"א דשדינן הולד אבתריה למר כדא"ל אלא דוקא בפנויה שנתעברה דאין כאן אב ודאי כדי שנאמר התורה האמינתו לאב ולכן אזלינן בתר מאן דדימא ואחר אמירתה אבל באשה נשואה דעלמא שהבעל טוען שאינו בנו דהתורה האמינתו שפיר יכול לומר אין בני ומאיש אחר נתעברה דמי יוכל לחלק אתלמוד מפורש וכל הפוס' שכתבו בפירוש דנאמק לומר זה בני ממזר וכו' וחילוק זה בפירושא איתמר רק בקיצור בדברי מוהר"א סגרי בתשו' פחד"י שם דל"ב ע"ד וז"ל ואל תתקע עצמך כמ"ש חז"ל ע"פ יכיר יכירנו לאחרים שהתורה האמינתו לאב דיש לחלק בין אב לנואף י"ש ובתשו' מוהר"א הלוי פופיני כי באה בס' פחד"י שם דל"ז ע"א הגם שנרגש מסוגייא זו וכתב דהש"ס מיירי באיש ואשתו שבאו ממדה"י לא ידענו מה טיבם של האשה והבנים הללו ולא הוחזקו