נועם ירושלמי על יומא ז:ב:ג

פר ואיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים (ופי' הק"ע והשאר היינו שעיר הנעשה בחוץ ואיל העם ואימורי חטאת) רשב"ל אמר טעמא דהן תנייא כדי לסמוך חטאת לחטאת ועולה לעולה ואית דבעי מימר הפר והאיל ואילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר כו' והדין תנייא תולה עבודות מ"ט ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין מה אמור בענין אילו ואיל העם אמר ר' בון בר' חייה ושעיר מ"ט מדם חטאת הכפורים כבר קדמה חטאת הכפורים:

והנה הק"ע פי' כאן בדחוקים גדולים כמו שיראה המעיין ע"כ נרא' לי (שנתחלפו השורות בירושלמי וכצ"ל) פר ואיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים (פי' דהשאר היינו שעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם דמשמע מהירושלמי דס"ל כראב"ש ביומא (ד' ע') דשני אילים הן א' האמור כאן וא' האמור בחומש הפקודים וכמו דאמר לקמן הפר והאיל ואילו ואיל העם כו') ואית דבעי מימר הפר והאיל ואילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים רשב"ל אמר טעמא דהן תנייא כדי לסמוך חטאת לחטאת ועולה לעולה וקאי רשב"ל על הברייתא (ודלא כהק"ע) דתני' הפר והאיל ואילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר דהטעם הוא כיון דהם כולם עולות ע"כ צריך לסמוך עולה לעולה ושעיר הנעשה בחוץ שהוא חטאת וכן אימורי חטאת הי' מקריב עם תמיד של בין הערבים שהיו מקריבין אותם סמוך לפר ושעיר הפנימים שהן חטאת:

וע"ז אומר והדין תנייא תולה עבודות. נראה לי שצריך לגרוס והדין תנייא חולק עבודות מ"ט (פי' דקאי על הברייתא קמייתא דתני פר ואיל ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים דאם הטעם מפני שהם עולות א"כ אמאי קאמר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים דהיינו אילו ואיל העם ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של בין הערבים הא אילו ואיל העם היו עולות ואפילו הכי היו מקריבים עם תמיד של בין הערבים וע"כ פריך והדין תנייא חולק עבודות מ"ט) ודלא כפי' הק"ע שנדחק בזה מאוד]:

וע"ז משני ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כאמור בענין (פי' הני שאמורים בענין דהיינו בפ' אחרי מות הם נקרבין לאחר עבודות היום עם תמיד של בין הערבים והיינו קרבנות האמורים בתורת כהנים אבל מוספי היום דהיינו פר ואיל ושבעת כבשים תמימים האמורים בחומש הפקודים הם היו קריבין עם תמיד של שחר):

וע"ז אומר אמר ר' בון בר חייא ושעיר מ"ט (פי' ושעיר החיצון שנאמר ג"כ בחומש הפקודים ולא בתורת כהנים דהיינו בפ' אחרי מות מפני מה הוא קרב עם תמיד של שחר) וע"ז אומר מדם חטאת הכיפורים (צ"ל מלבד חטאת הכיפורים) דכתיב בחומש הפקודים כבר קדמה חטאת הכיפורים משמע שקדמה חטאת הכיפורים דהיינו שעיר הפנימי ע"כ הי' קרב שעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים אעפ"י שאינו אמור בענין דהיינו בפ' אחרי מות נשאר קרבנות של מוספין קריבין עם תמיד של שחר ואילו ואיל העם מפני שאמורים באותו ענין קרב עם תמיד של בין הערבים [והקרבן עדה שגה בכל הסוגי' מאוד עיין שם]: