נועם ירושלמי על יומא ו:ו:ז

עוד שם בירושלמי התיב ר' ירמיה הרי נבילת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומאת אוכלין בלא הכשר בלא טומאה מפני שסופן ליטמות טומא' חמורה א"ר יוסי נבילת עוף הטהו' אין לה מחיצה אלו יש להן מחיצה (ופי' הק"ע נבילת עוף טהור אין לו מחיצה המעכבה מליטמאה משא"כ פרים הנשרפים שאינן מטמאין טומאה חמורה אלא משיצאו חוץ לחומת העזרה וה"ל מחוסר מעשה בגופן דין הוא דלא יטמאו טומאה קלה עד שיצאו ולא תפשוט בעי' דר' אלעזר). א"ר מנא נבילת עוף הטהור יש לה מחיצה אדם הוא מחיצתה דאי לא כן אילו הביא כלב והלבישו בגדים והאכילו נבילת עוף הטהור שמא אינו מטמא (ט"ס וצ"ל שמא מטמא) בגדים בבית הבליעה א"כ אדם הוי נמי מחיצה ואפ"ה אמרינן דמטמא טומאה קלה משום שסופן לטמא טומאה חמורה והכא נמי בפרים ושעירים הנשרפין הרי סופן לטמא טומאה חמורה אמר ר' לעזר דרומיא נבילת העוף הטהור מחיצתה בכל מקום אלו מחיצתן חוץ לירושלים:

ובזה יתבאר הירושלמי תחילה דאמר ר' מנא לא מיתמנע ר' יוסי רבי קיים הכא (צ"ל הכי) ר' בון ב"ח אמר לה בפר משיח ועדה (כצ"ל פי' דלמאי תירץ בפר משיח ועדה דאי בקרבנות של יוה"כ אם כן לפני זריקה קורא אני עליהם במועדו ואפי' בשבת במועדו ואפי' בטומאה וחם כן צריך לומר דמיירי לאחר זריקה. ולאחר זריקה הוי ס"ל להירושלמי דזהו דוחק דלאחר זריקה כיון שהגי' זמנו לצאת א"כ אין נ"מ דאע"פ שנטמאו נשרפין כמצותן וע"כ מוקי לה בפר העלם דבר ופר כהן משיח ולעולם הבעי' דר"א הוא לפני זריקה דאי לאחר זריקה סבר הגיע זמנה לצאת ומחוסר יציאה לאו כמחוסר מעשה דמי.

וע"ז א"ר מנא דלא מיתמנע ר' יוסי קיים הכי פי' אפי' בפר יוה"כ ומיירי לאחר זריק' דאי קודם זריקה הא כתיב במועדו ואפי' בשבת במועדו ואפי' בטומאה וכ"ת דלאחר זריקה הרי הגיע זמנו לצאת ומחוסר יציאה לאו כמחוסר מעשה דמי ע"ז אומר דר' יוסי לטעמיה יכול לאוקמי השאלה דר' אלעזר אפי' לאחר זריקה וכמו שהבאתי הירושלמי שאחר כך דאמר ר' יוסי על שאלה דר' אלעזר דפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין אם מטמאין טומאה קלה מפני שסופן לטמא טומאה חמור' וע"ז קאמר ר' יוסי נבילת עוף הטהור אין להם מחיצה אלו יש להם מחיצה (פי' והוי מחוסר מעשה) ועל כן אין מטמאים טומאה קלה וא"ר מנא נבילת עוף הטהור יש לה מחיצה אדם הוא מחיצת' כו' וא"כ רוצה לומר דמחוסר יציאה לאו כמחוסר מעשה דמי אבל ר' יוסי סובר דמחוסר יציאה הוי כמחוסר מעש' דמי. ע"ז אומר ר' מנא דלא מיתמנע ר' יוסי קיים הכא שהשאלה דרבי אלעזר פרים הנשרפים שנטמאו מהו שישרפו דמיירי לאחר זריקה וא"צ לתרץ דמיירי דווקא בפר העדה אלא דמיירי לאחר זריקה ורק ר' בון ב"ח תירץ דמיירי דוקא בפר משיח ועדה. וע"ז אומר ר' בון ב"ח קיימא בפר משיח ועדה משום דהוא רוצה לתרץ דמיירי קודם זריקה דאי לאחר זריקה כיון דהגיע זמנו לצאת בודאי דנשרפין כמצותן דמחוסר יציאה לאו כמחוסר מעשה דמי וע"כ מתרץ דלעולם מיירי קודם זריקה ובפר משיח ועדה אבל ר' יוסי לא הוי מיתמנע לתרץ דמיירי לאחר זריקה דהא איהו ס"ל דמחוסר יציאה כמחוסר מעשה דמי וע"כ מיבעי' ליה פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שנטמאו אם ישרפו כמצותן אפי' נטמאו לאחר זריקה נמי ודו"ק: