נועם ירושלמי על יומא ה:א:ה

שם חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקודש אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו מהו שיעשה מידה לחפניו בכל חפנים משערין או אין משערין אלא בחפניו. ריב"ל שאל חפן ומת אחר מהו שיכנס בחפניו אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקודש הדא אמרה חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו ואין אחר חופן ונותן לתוך חפניו ועושין מידה לחפניו. (והק"ע גריס ואין עושים מידה לחפניו. ואין משערין בכל חפנים). אין תימר חפנים לא עשו ככלי שרת לקודש הדא אמרה חפן ומת אחר נכנס בחפניו אחר חופן ונותן לתוך חפניו ואין עושין מידה לחפניו ומשערין בכל חפנים (ולפי גירסת הק"ע צ"ל ועושין מידה לחפניו):

ולכאורה צריך להבין דמאי תלי בהא דחפנים מהו שיעשה ככלי שרת הא דחפן ומת אין אחר כו' ואין אחר חופן כו' וכן הא דאין משערין כו' ונראה לי דהירושל' מספקא ליה דילמא הא דאמר רחמנא מלא חפניו לאו דווקא חפניו אלא אפי' בכל חפנים משערין. ועיין בזבחים (דף קט) אמר רבה בהקטרה דהיכל דכ"ע לא פליגי כי פליגי בהקטרה דפנים דמר סבר מלא חפניו דוקא ומר סבר מלא חפניו לאו דוקא א"ל אביי והא כי קא כתיבה חוקה בהקטרה דפנים הוא דכתיב כו' עכ"פ לפי שיטת הירושלמי מיבעי' אם משערין בכל חפנים דעלמא:

והנה אמרינן בזבחים (דף פח) במתניתא תנא אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומתוכן ובפנים כו' תנ"ה מלאין אין מלאין כו' וא"כ אי אמרינן דחפנים עשו אותם ככלי שרת לקודש א"כ אין מקדשין אלא מלאים וא"כ אם אינם מלאים לא נתקדש וא"כ אם חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו והירושלמי ס"ל דחופן וחוזר וחופן וא"כ אינו יכול ליכנס בחפניו וכמו דאמרינן ביומא (ד' מט) אי חופן וחוזר וחופן לא יכנס אחר בחפינתו אי איפשר שלא יחסר ושלא יותיר דכיון דאמרינן דחפנים עשו אותם ככלי שרת בקודש אם כן לא תוכל לשער בכל חפנים דאם חפניו גדולים א"כ לא יהיו מלאים (ויש לדחות וערש"י בזבחי' ד"ה מלאי') וכן אין חופן וחוזר וחופן דא"א לצמצם שיהי בשוה וא"כ אם יפחות או שיותיר ג"כ אינו דכיון דחפנים עשו אותם ככלי שרת א"כ קבעינהו מנא וכמו דאמרינן בזבחים (דף קט) אלא אמר רבא כגון דקבעינהו שני חצאי פרס במנא מר סבר קביעו' מנא מילתא היא ומר סבר לאו מילתא היא ועיין שם בתוס' ד"ה ומר כו' הילכך הא דמחייבי רבנן בקטורת בכזית ע"כ משום דמלא חפניו לאו דווקא וקביעות מנא לאו כלום היא אבל אי אמרינן דקביעות מנא הוי קביעות וחפנים עשו אותן ככלי שרת לקודש א"כ בעינן דווק' מלאין וגם סובר דקביעו' מילת' היא א"כ אם מת אין יכול אחר ליכנס בחפינתו שמא יחסר או יותיר וכן אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו שיהא מצומצם לפי חפניו וגם אין עושין מידה לחפניו והטע' הוא דאם כן צריך לעשות מידה מצומצמת ותהי' כמו חפניו א"כ נפישי להו מידות וכמו דאמרינן במנחות (דף פ"ח) יתיב ר' זריקא וקא מיבעי' ליה כשהוא נותן בה שמן כמידה ראשונה או כמו שחסרה אמר רבי ירמיה פשיטא דכמידה ראשונה דאי כמו שחסרה מנא ידעינן מאי חיסר וכ"ת דמשער ליה אם כן שבע מידות נפיש להו מידות טובא קרי עלי' והדר צלח רכב על דבר אמת: