נועם ירושלמי על יומא א:א:י

שם אמר ר' אליעזר בר' יוסי פשוט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידיו וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש שרתה שכינה על ידיו מה טעמא כי היום ה' נראה אליכם ר' יוסי בר' חנינא בעי עשירית האיפה האיך קרבה חצי' קרבה או שלימים קרבה מן מה דכתיב ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת הדא אמרה חציים קריבה אין תימר שלימה קריבה ניתני על מעשה קטורת ועל עשירית האיפה:

[והנה הק"ע פי' עשירית האיפה היא מנחת חביתין שהכה"ג מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב מיבעי' ליה איך היה נקרבת ביום השמיני למילואים חצי' קריבה לא הקריבו אלא בין הערבים ובבוקר לא הי' אהרן עדיין כה"ג או דילמא הקריבו מחצית בבוקר ומחצית בין הערבים כבשאר ימים ובש"ק הקשה דאמאי קאי אי אחצי של שחר קשיא ממ"נ אם היה משה דינו ככה"ג למה לא יקריב לחצאין ואם אין דינו ככה"ג לא יקריב כלום כיון שעדיין לא היו חביתין ואי בחצי של בין הערבים איירי למה לא יקריב לחצאין לא יהא אלא שמינו כהן אחר תמיד של שחר שמקריב בין הערבים לחצאין וי"ל דקאי אשל שחרית ומספקא ליה אי הוי כאילו כבר נתקבל אהרן לכה"ג ומקריבין חביתין או דילמא הוי כאילו אין כאן כלל כהן גדול ולא הקריבו אלא בין הערבים עכ"ל

והנה הק"ע שגה בזה וכן הפ"מ והוא דהאיבעי' הוא דחביתין לא ה"ה קרב תחילה קודם שנתחנך למ"ד בזבחים (ד' ק"א)דאין מנחה בבמה א"כ לא הוי חביתין תחילה בבמה וכבר כתבו התוס' בע"ג (ד' ל"ב) בד"ה במה שימש משה כל שבעת ימי המילואים לפ"ה דמשה לא נשתמש בכהונה גדולה דכתיב לאהרן אחיך והוא היה זר אצלן. וקשה למ"ד בזבחים (ד' ק"א) משה רבינו כה"ג הי' נשתמש בכהונה גדולה כו' והר"ר יעקב כו' פי' דאפילו נתקדשו מ"מ כל שבעת ימי המילואים שהיה משה מעמיד המשכן ומפרקו היה נחשב כמו במה ואין בגדי כהונה בבמה כדאמר בזבחים (ד' קיט). ואין להקשות הלא אין חטאת קרב בבמה וחטאת מילואים קרבה שם דמצינו לומר דהורא' שעה היתה כמו שריפתה דלא מצינו חטאת יחיד נשרפת אלא בזו בלבד עכ"ל וא"כ למ"ד דמנחה אין קריבה בבמה בזבחים (ד' קיט) ואפי' בבמת ציבור נמי אינה קריבה כמו שכתבו התוס' בזבחים (ד' קיט) בד"ה אין מנחה בבמה וכל שבעת ימי המילואים היה המשכן כמו במה. וא"כ בודאי חביתין אינה קריבה כל שבעה וע"כ מיבעי' ליה אם ביום השמיני הוי כמו מזבח וקרבה מחצית בשחרית או לא שהתחלה היה מבין הערבים רק אפי' למ"ד דמנחה קריבה בבמה כמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"ב) אעפ"כ כיון שהי' חובה ואין חובות קריבין בבמה וכן חטאת כמו שכתב רש"י בזבחים (ד' ק"א) בד"ה לא בבמה כו' ואין לך קדשי קדשים נאכלים בבמה דאילו חטאת ואשם אין קריבין בבמה] וע"כ מיבעי' ליה אם גמר החינוך היה בין הערבים וא"כ בשחרית לא הי' קרב וא"כ שלימה היה קריבה בין הערבים וכמו דס"ל לר"ש במנחות (ד' מ"ט) לא הקטירו קטורת בבוקר יקטירו בין הערבים וכולה היא קריבה. ולא דמי לאם מת כה"ג דמביא חצי עשרון דהתם קרבה בשחרית החצי אבל הכא החצי של שחרית לא קרבה כלל או דילמא מחצה היה קריבה שקרב בשחרית המחצה:

וע"כ אומר תחילה בירושלמי פשוט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה (פי' בלא בגדי כהונה והטעם כמו שכתבו התוס' מטעם דכל שבעת ימי המילואים היה נחשב כמו במה) וע"כ מיבעי' ליה אם חציה היה קריבה או שלימה הי' קריבה דדילמא אפי' ביום השמיני בשחרית עדיין לא נתחנך הוי כבמה ועיין לקמן בירושלמי בשמיני אית תניי תני נתפרק ואית תניי תני לא נתפרק אית תניי תני נמשח ואית תניי תני לא נמשח א"ר חנינא פשוט לן מ"ד נמשח נתפרק מ"ד לא נמשח לא נתפרק]:

וע"ז אומר מן מה דכתי' ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד מלמד שלא בא עמו אלא ללמדו על מעשה הקטורת דקטורת לא הקטירו תחילה מחמת שאין חובה קריבה בבמה הדא אמרה חצי' קריבה פי' שהקריבה בשחרית ואין תימר שלימה קריבה ניתני על מעשה הקטורת ועל עשירית האיפה (פירוש דבא על מעשה הקטורת משום דכל שבעת הימים לא היו מקטירין קטורת ובשמיני בשחרית נמי לא היה כמו דאמרי' במנחות (ד' מט) שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים של בין הערבים והתניא בקטורת הסמים של שחר תנאי היא כו' אמר אביי מסתברא כמ"ד דקטורת הסמים של בין הערבים כו' וא"כ אם חביתין נמי לא היו קריבין בשחרית א"כ הא צריך ללמד נמי על מעשה החביתין אלא ודאי דחצי הוא קריבה. וע"ז אמר ר' תנחומא בר יודן ולא בעבודה שבפנים אנן קיימין כבר למדו עבודה שבחוץ מפני שעבודת החוץ היה מלמד אותו תחילה:

ובזה יתבאר הא דאמרינן אח"כ מילואים מה הי' קרבן יחיד אי קרבן ציבור מן מה דכתיב ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל הדא אמרה קרבן יחיד והתניא קרבן ציבור אמר ר' אידי נתנדבו ציבור ומסרו להם. אפשר דמיבעי' ליה אם היה קרבן יחיד או קרבן ציבור והוא כמו שכתבו התוס' בע"ג (ד' ל"ד) דלא מצינו חטאת יחיד נשרפת וכתבו דהוראת שעה הי' משום דבלא"ה נמי קשה דאיך היו מקריבין חטאת הלא אין חטאת קריבה בבמה וא"כ צריך לומר דהוראת שעה היתה וע"כ מיבעי' ליה אם היה חטאת יחיד או חטאת ציבור דלא מצינו חטאת יחיד נשרפת וא"כ צ"ל דשל ציבור היה אך כיון דאמרינן שכל שבעת הימים היה כמו במה וא"כ הוי חידוש מה שקרבו חטאת. וא"כ הוי חידוש במה שנשרפת ג"כ ולעולם דחטאת יחיד היא: ואיפשר דהאיבעי' הוא מדכתיב (ויקרא ט') קח לך משלך וכמו דאמרינן ביומא (ד' ג') אמר ר' אבהו דנין פר ואיל משלו מפר ואיל שלו לאפוקי עצרת ור"ה דציבור הוא הניחא למ"ד קח לך משלך כו' וע"כ מיבעי' לי' אי מלואים קרבן יחיד או קרבן ציבור מן מה דכתיב ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל הדא אמרה קרבן יחיד דקרבן ציבור אינו טעון סמיכה כמו דאמרינן במנחו' (ד' צ"ב) ואיפשר לומר דמבעי' לי' אהא דאמרינן בריש מכילתין ר' בא בשם ר' יוחנן כאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המילואים צוה ד' להורות לעשות זה שעיר של יוה"כ או אינו אלא שעיר של ר"ח מה זו כפרת אהרן בפני עצמו כפרת בניו בפני עצמה כו' וע"כ מיבעי' לי' אם מלואים הוי קרבן יחיד, א"כ איכא למימר דנין פר ואיל משלו מפר ואיל שלו לאפוקי עצרת ור"ה דשל ציבור הוא]: