נועם ירושלמי על יבמות ח:ב:י

שם דילמא ר' הושעי' רובא ור' יודן כו' הוו יתבין רהט ר' יוחנן ולחש לי' באודנא דר' הושעי' רובא פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים אמר לי' מה אמר לך א"ל מילא דנגר בר נגרין לא מפריק לי' לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו (פי' וע"כ אעפ"י שהכהן הוא פצוע דכא אסור לו לבוא על הזונה ולא בת ישראל שהיא כחללה. והמפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נראה שהוא (ט"ס וצ"ל) ולא בת ישראל שהוא קהל ה' וכה"ג אמר שם לישא עמונית אינו יכול שהוא קהל ה' אצלו והכא ישראלית הוא קהל ד' אצלו לא אמר לי אלא בה גרים ובת גרים לא כישראל היא פתר לה כר' יודה דר' יודה אומר בת גר זכר כבה חלל זכר:

[ואיפשר לומר דהא דאמר תחילה לא אמר אלא בת גרים ובת גרים לאו כישראלית וא"כ פצוע דכא אסור בה ואיפשר דאפי' לראב"י דאמר אשה בת גרים לא תנשא לכתחילה עד שתהא אמה מישראל אסורה בפצוע דכא וכמו דאמרינן ביבמות (ד' נ"ז) אלא אליבא דהאי תנא דתנן ראב"י אומר אשה בת גרים לא תנשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל והכי קא מיבעי' לי' כשרות מיתוספא בה ואכלה או דילמא קדושה מיתוספא בה ולא אכלה והירושלמי פשיטא לי' דקדושה אתוספא בה וע"ז אמר ובת גרים לא כישראל הוי וא"כ אסורה בפצוע דכא וע"ז אומר פתר לה כר' יודה דר' יודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר וע"כ מיבעי' לי' בבת גיורת דכיון דהוי פצוע דכא א"כ לא חמיר קדושתי' כל כך ומותר לישא בת גיורת אך א"כ קשה דהא ר' יהודה סובר דקהל גרים איקרי קהל ודוחק לומר דמיבעי' לי' לר' יהודה דבת גר זכר כבת חלל זכר וכר' יוסי שסובר דקהל גרים לא איקרי קהל והק"ע נדחק בזה]:

ולי נראה דהא דקאמר פתר לה כר' יודא דמיירי בבת גר זכר והיינו בגר עמוני דאף דר"י סובר דקהל גרים הוי קהל ה"מ גר דראוי לבוא בקהל אבל גר עמוני ומואבי דאינו ראוי לבוא לקהל ולשיטת הירושלמי אפי' עמונית אעפ"י שכשירה לבוא בקהל אעפ"כ לאו קהל ה' וכמו דאמרינן בירושלמי וביארתי תחילה דקאמר ר' יוסי בר בון על דרבנן נצרכה דאין יסבור ר' יהודה גרים פסולין קהל ה' אינון לישא עמונית אינו יכול שהיא קהל ה' אצלו לישא מצרית אינו יכול שהיא קהל ה' אצלו אבל אי אמרינן דגרים פסולים לאו קהל איקרי הוי ניחא דגר עמוני יכול לישא עמונית אע"ג דעמונית כשרה לבא בקהל וא"כ היא קהל אפ"ה כיון דבאה מעמוני והוא אין ראוי לבוא בקהל ע"כ לא הוי קהל וא"כ ניחא דמיבעי' ליה אם פצוע דכא מותר לישא בת גרים מחמת שהיא בת גרים והוא פצוע דכה וא"כ קליש' קדושתי' וע"כ מיבעי' לי' אם מותר לישא בת גרים אליבא דר' יהודה שסובר דבת גר זכר פסולה וכ"ת הא מ"מ הוא אסור לבוא עלי' משום שהוא פצוע דכא ור' יהודה סובר דקהל גרים הוי קהל אעפ"כ קהל גרים מפסולי קהל לאו קהל מיקרי וכמו שהוכחתי מהירושלמי שהבאתי תחילה ועיין ביבמות (ד' ע"ז) א"ר יוחנן אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאן בלידה (והוא דמצרית נקיבה נמי אסורה) לא מצא ידיו ורגליו כו' כיון דאמר ר' יהודה קהל גרים בימים הקדמונים אקרי קהל מצרי שני במאי יטהר ופירש"י אי איתא דנקיבות שריין לאלתר הוי להו קהל ואסורות מצרית ראשונה ושני' למצרי ראשון וא"כ לשיטת הירושלמי לפי מה שביארתי דמצרית אעפ"י שהיא מותרת אפ"ה כיון דאתי מפסולי קהל לאו קהל מיקרי אלאודאי דהש"ס דילן לא ס"ל כשיטת הירושלמי ודו"ק (ויש לדחות):