נועם ירושלמי על יבמות ד:יב:ד

שם (הי"ב) אמר ר' אבא בר זבדא כתיב ונקרא שמו בישראל ביה חלוץ הנעל בית שהוא ניתר בחליצה אחת אף בביאה כן חליצה פוטר וביאה פוטר כמה דאת אמר בחליצה כן את אמר בביאה ומהו להערים וכי ר' טרפון אביהם של ישראל לא הערים קידש שלש מאות נשים בימי רעבון ע"מ להאכילן בתרומה תמן אין כל אחת ראוי' לאכול בתרומה ברם הכא כל א' וא' ראוי' לייבם והנה הפ"מ פי' ומהו להערים לעשות הערמה לקדש כולן ולישא א' מהם אם הוא צריך לכך ומביא ראיה מר"ט שהערים כו' ודחי לה דתמן אין כל א' וא' כו' יהי' מוכרח לעשות כן אבל הכא כל אחת כו' ראוי' הי' ליבם ולישא כולן אי איפשר א"נ י"ל דעל יבמות מהרבה בתים קאמר גם הק"ע פי' מהו להערים יבם שבא לחלוץ לכשירה מהו שיערימו הב"ד להטעותו לומר לו שאסור לחלצה כו' וכתב בשירי קרבן כתב ב"י כו' כופין אותו לחלוץ ונפסלה כו' וקשה להערים קא מיבעי' ליה להירושלמי כו' ופירושו דחוק מאוד:

וע"כ נראה לי דהא דקאמר ומהו להערים היינו שיאמר על כל א' מהם שרוצה ליבמה ותהי' מותרת לאכול בתרומה לפי משנה ראשונה לפי מה שכתבו התוס' בכתובות (ד' נ"ח) דהאי דאמר קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין דאחין הוא רק אסמכתא בעלמא והביא ראיה מהא דתני בפירקין בירושלמי הגיעו זמן ולא נשאו או שמתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה משמע כשמתו בעליהן כשהיבם מאכילן בלא ביאה כו' עיי"ש וע"ז קא מיבעי' אם היו יבמות הרבה מבית א אם יכול להערים שיאמר שרצה לישא כולן ויהיו כולן אוכלות בתרומה לפי משנה ראשונה וע"ז מביא ראי' וכי ר' טרפון אביהם של כל ישראל לא הערים קידש שלש מאות נשים בימי רעבון ע"מ להאכילן בתרומה וזה הוא ג"כ לפי משנה ראשונה וכמו דתנן בכתובות (ד' נ"ז) הגיעו זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלת בתרומה ר' טרפון אומר נותנים לה הכל תרומה. וע"ז אומר תמן אין כל אחת ואחת ראוי' לאכול בתרומה דהא איפשר לישא כולם הכא אין כל א' וא' ראוי' ליבם דהא בית א' הוא בונה ואינו בונה שתי בתים או שהפי' הוא תמן אין כל אחת ואחת ראוי' לאכול בתרומה (פי' בתמיה) דהא ראוי הוא לישא כולם ברם הכא ראוי' כל א' וא' לאכול (פי' בתמיה) דהא איפשר לישא כולם ע"כ אין להתיר ע"י הערמה אפי' למשנה ראשונה ודו"ק: