נועם ירושלמי על יבמות ד:יג:ב
Noam Yerushalmi on Yevamos 4:13:2 (Noam Yerushalmi on Yevamot 4:13:2) · נועם ירושלמי על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (הי"ג) ר"ח בשם ר' יוחנן המחזיר את גרושתו משנשאת פסלה מן הכהונה בלא כך אינה פסול' מן הכהונה אלא פסול' מלאכול בתרומה ואע"ג דנא זר אצלה מעיקרא והירו' נמי סובר דבעינן זר אצלה מעיקרא כמו דאמרינן לקמן (פ"ו ה"ז) אעפ"י שאמרו אין חליצה אחר חליצה אבל ביאה שאחר חליצה פסלתה מן הכהונה בלא כך אינה פסולה מן הכהונה אנא פסולה מלאכול בתרומה הבא על החליצה חלוצתו פסול בתרומה (פי' בתמיה) דהא לא הוי זר אצלה מעיקרא אלא כשבא אחיו עלי' וא"כ הוי כחייבי כריתות ובחייבי כריתות לא בעינן שיהא זר אצלה מעיקרא אבל בחייבי לאוין שיהא זר אצלהמעיקרא וא"כ צריך לומר משום דכתיב בה תועבה ועיין בירושלמי (פ"ו דיבמות ה"א) ר"י בר אבא בשם ר' יוחנן כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה ושמואל אמר גרושה עצמה מותרת לביתה ומה פליגין בגין דהוי עסקין בצרות כו' משמע דאפי' לר' יוחנן נמי גרושה עצמה מותרת להתייבם וא"כ צריך לומר כמו דאמרינן ביבמות (ד' י"א) דכיון דאיתעקר איעקר א"כ צריך להיות דמותרת בתרומה ג"כ ובמ"א יתבאר]: