נועם ירושלמי על יבמות ד:א:ד
Noam Yerushalmi on Yevamos 4:1:4 (Noam Yerushalmi on Yevamot 4:1:4) · נועם ירושלמי על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם ר' יודן בעי חלץ למעוברת והפילה נשמעינה מן הדא הרי שמת והניח את אשתו מעוברת יכול תהא זקוקה ליבם תלמוד לומר להקים לאחיו שם בישראל עד שתדע אם בן קיימא הוא אם אינו בן קיימא כו' יכול אומר צרתה מותרת להנשא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דאת אמר צרתה לא תנשא עד שתדע במה היא מותרת אם בעיבור אם בביאה אף בחלוצה כן חליצה פטור וביאה פטור כמה דתימר בביאה כך את מר בחליצה:
הנה פי' הירושלמי הוא דלא כמו דאמרינן בש"ס דילן ביבמות (ד' ל"ו) דהטעם הוא דילמא הוולד בן קיימא ואין חולצת מעוברת שמה חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם דא"כ איך מייתי ראי' בירושלמי (פ"ג דיבמות ה"א) דאמרינן התם חלץ לה ובא עלי' וכבר הגהתי שם (כצ"ל) בא עלי' וחלץ לה ממ"נ אם בחליצה היא תתיר (פי' דאם אחיו יחלוץ או ייבם א"כ איגלאי מילתא למפרע דלא הוי זקוקתו וא"כ בא עלי' לא הוי חליצה פסולה ואם ימות אחיו א"כ איגלאי מילתא למפרע דהוי אחות זקוקתו א"כ תצא בחליצה) וע"כ אומר אמר ר' יודן קיימתי' כהדא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דתימר המן צרתה לא תנשא עד שתדע במה היא ניתרת אם בעובר אם בביאה אף הכא צרתה לא תנשא עד שתדע במה היא ניתרת אם בחליצה או בביאה אם כן מוכח דאין הטעם משום שאין הולד פוטר עד שיצא לאויר העולם אלא הטעם משום דבעינן שתדע במה היא ניתרת אעפ"כ נראה לי שזהו דווקא בדבר שאין ספק זה ראוי להתברר עכשיו שאי איפשר לידע העתידות אבל מה שא"צ לידע אלא מה שבאותה שעה לא אמרינן שצריכה שתדע במה היא ניתרת וכמו שחילקו התוס' ביבמות (ד' ל"ה) לענין מה שאמר ר"ל דחליצת מעוברת לא שמה חליצה דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע שזהו דווקא בדבר שעתיד להתברר אבל לא במה שראוי להתברר עכשיו וזהו ג"כ כמו הטעם של ר"ל דלא אמרינן איגלאי מילתא למפרע וזהו הטעם דכל הספיקות חולצות ולא מתייבמות (וכן מה דאמרינן (פט"ז דיבמות ה"א) רב שאיל לרבי חיי' רובא ותמתין ג' חדשים ותחליץ מיד ממה נפשך אם בן קיימא הוא לא נגעה בה חליצה אם אינו בן קיימא הרי חליצתה בידה א"ל לא שני שלשה חדשים אלא אצלה (פי' שהיא בעצמה לאחר שלשה חדשים תוכל לידע אם היא מעוברת ואם אינה מעוברת יכולה להתייבם או לחלוץ אבל צרתה לא משום דילמא היא מעוברת וצריכה שתדע במה היא ניתרת אם בעיבור אם בחליצה) (ולא כמו שפי' הפ"מ כמו שיטת הש"ס דילן משום דהולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם) הא אצל צרתה כמה תמתין ט' חדשים ותחליץ מיד מ"נ אם בן קיימא הוא לא נגע בה חליצה אם אין בן קיימא הרי חליצתה בידה וא"כ קשה דאפי' תמתין ט' חדשים ותחליץ עכ"ז איך היא ניתרת הא בעינן עד שתדע במה היא ניתרת אם בהולד או בחליצה אלא ודאי דכל ס' שיכול להתברר עכשיו ע"כ אמרינן אם יבוא אלי' ויאמר שהיא ילדה או שלא ילדה ע"כ ניתרת ממ"נ בחליצה (רק דמסיק שלא תהא מצריכה גרוש לכהונה) אבל הכא אין הספק הזה ראוי להתברר עכשיו ע"כ בעינן שתדע במה היא ניתרת אם בעיבור או בחליצה ודו"ק]: