נועם ירושלמי על יבמות ג:ג:ב

(ה"ג) שלשה אחין שנים מהם נשואין ב' אחיות כו' הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ור"ש פוטר כו' עולא בר ישמעאל אמר כך פירשה ר' הושעי' אבי המשנה ר"ש פוטר את השני' מן החליצה ויבום (וכבר ביארתי (פ"ב) דליכא למימר דמשום דר"ש סובר דיש זיקה וא"כ שניהם פטורות דכיון דלא אתי לבסוף לידי חליצה או יבום א"כ ליכא זיקה וע"כ קאמר דר"ש פוטר השני' מן החליצה ומן היבום דכיון דאם חולץ לא' א"כ באה לידי חליצה וא"כ הוי מזוקקת ע"כ פוטר השני' משום דאין אדם מתכוין לקנות ב' אחיות כאחת]:

שם חבורה הי' מקשה שלא עלת על דעתי' לקנות שתי אחיות כאחת כנ"ל דהפי' הוא שהביא הברייתא דתני שלא כו' לקנות ב' אחיות כאחת א"כ משמע דר"ש פוטר בשניהם וע"ז אמר ר' חנינא קומי ר' מנא ופליגא (פי' א"כ משמע דפליגי על ר' הושעי' מהו דשניהם פטורות מן החליצה ומן הייבום ולמה כו' נראה לי דצ"ל א"ל (והאי א"ל שנדפס אח"כ צ"ל בכאן) ולמה פוטר ר"ש את השני' מן החליצה ומן היבום שלא עלת כו' שמקנה שתי אחיות כאחת פי' שהבריית' נמי סבורה דהשני' פטורה מן החליצה ויבום ולא שתיהן והטעם משום שלא כו' שיקנה שתי אחיות כאחת ע"כ השני' פטורה.

[שם קידש א' מן השוק כו' כבר ביארתי (רפ"ג) כל הסוגי' וכן הוא כאן רק ששם הביא חלץ לה ובא עלי' והגהתי שם בא עליה וחלץ לה והכא ליתא הוא משום דהתם מיירי בב' יבמין וע"כ אומר הירושלמי ממה נפשך אם ביאה היא תתיר אם חליצה היא תתיר דאם אחין יחליץ או ייבם א"כ ביאת היתר היא ותצא בביאה ואם לא יחליץ או ייבם א"כ תיפוק בחליצה. ע"ז אמר ר' יודן קיימתי' כהדא הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דתימר תמן צרתה לא תנשא כשתדע במה היא ניתרת אם בחציצה אם בעיבור וה"נ אינה יודע במה היא ניתרת. אבל הכא מיירי בשלש אחין וא"כ שתיהן נפלו לפניו ליבום וא"כ הביאה ודאי ביאת איסור הוא ולא נפטרה צרתה. לא דמי להך]: