נועם ירושלמי על יבמות ג:א:ב

מתניתין ארבעה אחים שנים מהם נשואים ב' אחיות ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות כו' ובגמרא אלו ארבעה אחין שנים מהם נשואים שתי נכריות שמא אינן מתייבמות שנייא היא הלא שיש בו איסור אחיות מעתה לא יהיו צריכות ממנו חליצה. אמר ר' מתניתין על ידי זיקה ואין בו איסור אחיות ברורות (פי' דאמרינן דיש זיקה לחומרא אבל לא לקולא שיהיו פטורות) וכן פירש"י ביבמות ודף כ"ו) אמר רבא שמע מינה יש זיקה ופירש רש"י כלומר חומרות זיקה לשוייא אחות זקוקתו כאחות אשתו ואיפשר לומר לפי מה שביארתי שיטת הירושלמי דאין זיקה רק אם בא לבסוף לידי מעשה דחליצה ויבום (כמו שנתבאר לקמן עוד בזה) וע"כ אמר ר' מתניה ע"י זיקה ואין בו איסור אחיות ברורות דאי אמרת דפטורות מן החליצה ויבום א"כ לא אתי לבסוף לידי חליצה ויבום וא"כ אין זיקה ע"כ חולצות ולא מתייבמות א"כ אם יחלוץ לאחרת איגלאי מילתא למפרע דהוא היא היא המזוקקת וצרה לא הוי מזוקקת כלל א"כ השני' פטורה מן החליצה ומן היבום ע"ז אמר ר' יוחנן לקמן איני יודע טעם אחיות מה הן ויתבאר בסמוך ובזה יתבאר הא דאמרי' לקמן (פ"ג ה' ג') שלשה אחים שנים מהם נשואין ב' אחיות כו' הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ור' שמעון פוטר ואמרינן התם עולא ב"ר ישמעאל אמר כך פירשה ר' הושעי' אבי המשנה ר' שמעון פוטר את השני' מן החליצה ומן היבוםולכאורה הא ר' הושעי' מפרש למתניתין דתנן ביבמות (ד' י"ח) אמר ר' הושעי' חלוק היה אף בראשונה פירוש אף בנולד ואחר כך יבם והטעם אמרינן שם דנולד ואח"כ יבם מותר לר"ש משום דסובר דזיקה ככנוסה דמי' וא"כ סובר ר"ש דזיקה ככנוסה דמי' אפי' לקולא וא"כ אמאי לא מפרש למתניתין דר"ש פוטר את שתיהן מן החליצה ומן הייבום ובש"ס דילן (ד' כ"ט) אמרינן תני' ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן היבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך זיקה אפי' באחת מהן וא"כ צריך לומר משום דמיירי שלא נפלו בבת אחת או שסובר דלא כריה"ג דאיפשר לצמצם וביבמות (ד' י"ט) ור"ש סבר כריה"ג דאמר איפשר לצמצם אך לפי מה שביארתי ניחא שפיר דאם שניהם פטורות מן החליצה ויבום אם כן לא אתי לבסוף לידי חליצה ויבום אם כן ליתא לזיקה לפי שיטת הירושלמי ובזה מדוייק עולא בר ישמעאל אומר כך פירשה ר' הושעיה אבי המשנה ר"ש פוטר את השניה מן החליצה ויבום ולמאי אמר אבי המשנה פי' אעפ"י שמפרש ר' אושעיה שחלוק היה ר"ש אף בראשונה (ובירושלמי פ"ג ה"א) אמר ר' יוחנן מודה ר"ש בראשונה כו' תנא עוד היא במחלוקת והיינו ברייתא דר' הושעיה שמפרש דחלוק היה ר"ש אף בראשונה אף על פי כן מפרש המשנה דר"ש פוטר השניה וכמו שביארתי ועיין מה שביארתי לקמן (ה"ג) אי בעו מקשיי' קשיתו על ההיא דר' זעירא כו' שהארכתי בזה והש"ס דילן סובר דכיון דיש זיקה אפי' לא אתי לבסוף לידי חליצה ויבום הוי נמי זיקה]: