נועם ירושלמי על יבמות יג:ז:ב

(ה"ז) ולא כן תנינן קטנה וחרשת מת בעל הקטנה בעל החרשת מוציאה בגט והקטנה המתין עד שתגדיל ותחלוץ מיד לית יכיל בגין דר"מ דר"מ אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית מה בעל החרשת בעל הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם (דלכונסה אי אפשר מחמת הקטנה דשמא קנוי' היא עבר ובא על החרשת יוציא' בגט והותרה כההיא דאמר ר' הילא מפני הקנתה ופי' הפ"מ כעין דאמר ר' הילא לקמן דאין לה תקנה אחרת באם עבר ובא על החרשת אלא שמוציאה בגט והכא לא שייך למיפרך כדלקמן דהא חיות נינהו והוא דוחק דודאי אם עבר ובא על החרשת צריך להוציאה בגט מפני התקנה וכבר ביארתי (ספ"ה דיבמות) דהא דקאמר ר' הילא מפני תקנתה הוא כמו דאמרינן ביבמות (ד' קי"א) מת בעלה של חרשת קטנה יוצאה בגט וחרשת אסורה לעולם ואם בא על החרשת נותן לה גט והותרה א"א בשלמא חרשת קנוי' ומשויירת וקטנה קנוי' ואינה קנוי' משום הכי דכי בא על החרש' נותן לה גט והותרה דאמרינן ממ"נ אי קטנה קנוי' היא נפקא משום אחות אשה אי לאו קנויה היא שפיר מייבם אלא אי אמרת חרשת קנוי' ואינה קנוי' היא קטנה קנוי' ומשיירת כי בא על החרשת אמאי נותן לה גט והותרה הו"ל ביאה פסולה וביאה פסולה לא פטרה ומשני הא מני ר' נחמי' היא דאמר ביאה פסולה פטרה מחליצה והנה כבר ביארתי שהירושלמי סובר דקטנה קנוי' ומשויירת וכמו דאמרינן כירושלמי (ה"ו) צד שקנה זיקה כנגדו התיר בצרתה וכמו שביארתי) וא"כ אמרינן דאם בא על החרשת נותן לה גט והותרה הא הו"ל ביאה פסולה וביאה פסולה לא פטרה ולא מצי לשנויי כר' נחמי' דהא אמרינן בירו' (ספ"ה דיבמות) תמן אמרין דברי ר' נחמי' ביאה פסולה פוטרתעל דעתין דרבנן דתמן ביאה בין שהיא לאחר המאמר בין שהיא לאחר הגט פוטרת ועל דעתין דרבנן דהכא ביאה שהיא לאחר המאמר פוטרת שהיא לאחר הגט אינה פוטרת וע"ז אמר ר' הילא על הא דאמר עבר ובא על החרשת יוציא בגט והותרה כההיא דאמר ר' הילא מפני תקנתה (פי' מחמת שאין לה תקנה אחרת ע"כ אם עבר ובא עלי' אף שהיא פסולה אעפ"כ פוטרת): וכן לקמן (ה"ח) כיצד הוא עושה כו' ואם בא על הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם (פי' דלחלוץ לה אי אפשר לכונסה אסור מאחר דנתן גט לקטנה קאי עלה בלא יבנה) עבר ובא על החרשת (פי' לאחר שהוציאה את הקטנה בגט מוציאה בגט והותרה) אמר ר' הילא מפני תקנתה (פי' דלא תקשה דהא ביאה פסולה היא ורבנן דהכא סברי דאפי' ר' נחמי' דאמר ביאה פסולה פוטרת היינו דווקא ביאה שלאחר המאמר אבל לא ביאה שאחר הגט) וע"ז אמר ר' הילא מפני תקנתה (פי' מפני שאין לה תקנה אחרת ע"כ אם עבר ובא עלי' אפי' ביאה פסולה נמי פוטר' וכה"ג כ' התו' ביבמו' (ד' קי"א) ד"ה תיתיב כו':