נועם ירושלמי על יבמות יא:ב:ה

שם כו' אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי ר' מחיר ר' יהודה אומר אחותו מאם יוציא מאב יקיים אחות אמו יוציא כו' ושאר כל העריות כנס אין מוציאין מידו לא אמר אלא כנס הא בתחילה אסור כו' אמר ר' חנן פשט הוא לן על דברי ר' מאיר ע"כ יעזוב איש את אביו ואמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו ר' ביבי מעתה אחות אביו אסור' שהיא סמוכה לאביו ואחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו כו' מאי כדון אמר ר' יוסי כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהרין עלי' וכל ערוה שאין ב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהרין עלי' התיבון הרי אחותו הרי ב"ד של ישראל ממיתין עלי' ואין ב"נ מוזהרין עלי' והגיה הק"ע והפ"מ הרי אחותו הרי ב"ד של ישראל אין ממיתין עלי' וב"נ מוזהר עלי' והקשה ע"ז הק"ע דמאי פריך מאחותו דילמא מדרבנן אסורה:

ולי נראה לבאר והוא דתחילה אומר אמר ר' חנין פשט הוא לן על דברי ר' מאיר ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו (פי' וא"כ אחותו אסורה מדאורייתא לב"נ וע"כ אם נתגייר בימים הקדמוני' אחותו בין מאב בין מאם יוציא אע"ג דכקטן שנולד דמי כו' אעפ"כ אסור אפי' מאם שלא יאמר באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וע"כ הקשו ע"ז כמו דאמרינן בירושלמי התיב ר' שמעון בריה דר' אייבו והכתיב ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה מעתה אפי' כבני נח לא היו ישראל נוהגין וכן מתיבין לר' מאיר והכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי וע"ז אמר מאי כדון וע"ז אמר ר' יוסי כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' אין ב"נ מוזהר עני' והא דפליג ר' מאיר עם ר' יהודה היינו בטעמא דמשום אחלופי אי גזרינן בין מן האב בין מן האם או לא אבל ב"נ מוזהר על אחותו.

[וע"ז אומר התיבון הרי אחותו (והוא ט"ס וצ"ל) חמותו הרי ב"ד של ישראל ממיתין עלי' ואין ב"נ מוזהרין עלי' (ולא כמו שהגיהו הק"ע והפ"מ שאין ב"ד של ישראל ממיתין וב"נ מוזהר עלי' אלא שהוא כמו דאיתא בירושלמי אלא שצריך להגיה במקום אחותו חמותו) והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' נ"ח) וסבר ר"מ כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהר עלי' והא תני' כו' שהי' הורתו שלא בקדושה כו' שהי' ר"מ אומר כל ערוה שהיא משום שאר האם יוציא משום שאר האב יקיים כו' אביו ושאר כל העריות מותרות לו לאתויי אשת אביו נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת ולכתחילה לא יכנוס מתה אשתו מותר בחמותו וכתבו התוס' בסנהדרין (ד' נ"ח) בד"ה נשא כו' לא כמו שפי' הקונטרס דפריך נמי מדקתני אסור באחותו ואחות אביו ואחות אמו אע"ג דאין ב"ד של ישראל ממיתין עלי' דהוה מצי למימר בכולהו דלא אסור אלא משום איחלופי כדאמר באחותו ולא פריך מדר"מ אדר"מ אלא מדקתני מותר באשת אביו ובחמותו אע"ג דבית דין של ישראל ממיתין עליהם וכן כתב בכל הספרים וסבר ר"מ כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליהם ב"נ מוזהרים עליהם משמע דלא קשי' אלא מהא:

וע"ז אומר בירושלמי א"ר יוסי כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהר עלי' (פי' והא דקאמר ר"מ הוא רק מדרבנן דלא ליתי לאחלופי) וע"ז אומר התיבון הרי אחותו (וצ"ל) הרי חמותו ב"ד של ישראל ממיתין עלי' וב"נ מוזהר עלי' (והוא כמו שכתבו התוס' דעיקר הקושי' הוא מאשת אביו ומחמותו והירו' לא פריך אלא מחמותו משום דאשת אביו לא תני' בהדי' אלא מדקתני ושאר כל העריות מותרות לו וע"ז אומר לאתויי אשת אביו וע"כ פריך מחמותו שהוא סוף הברייתא שהביא הירושלמי תחילה כמו דאיתא בש"ס דילן בסנהדרין (ד' נ"ח) וביבמות (ד' צ"ח) והירושלמי קיצר ולא הביא סיום הברייתא או שצריך להגיה תחילה מתה אשתו מותר בחמותה. וע"כ פריך הכא מחמותו שהיא ערוה שב"ד כו' ואין בן נח מוזהר עלי' וכמו שפירשו התו' בסנהדרין (ד' נ"ח) ודו"ק]: