נועם ירושלמי על יבמות י:ד:ב

שם (ה"ד) אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעלך ונתייבמה ואח"כ אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והולד הראשון והאחרון ממזר ובגמ' לא הי' צריכה להנשא אלא להתייבם וזו היא יבמה שנישאת בלא. חליצה ר' ירמי' אמר זה חולץ וזה מקיים ר' יהודה בן פזי בשם ר' יוחנן תצא ר' יוסי בשם ר' הילא תצא ר' יוסי שאיל לר' פינחס האיך סבר רבי אמר לי' כר' ירמי' אמר לי' חזור בך דלא כן אני כותב עליך כו':

והנה צריך לבאר דמ"ט קאמר ר' ירמי' זה חולץ וזה מקיים ואמאי לא אמר דנותן לה השני גט והותרה לו וכמו דאמרי' ביבמות (דף צ"ב) אמר רב אשי השתא דאמר אמימר הילכת' כותי' דשמואל אם הי' יבמה כהן חולץ לה ושרי' לי' איתגורי איתגר א"כ מצינו חוטא נשכר אלא אם הי' יבמה ישראל נותן לה השני גט והותרה לו וא"כ אמאי קאמר ר' ירמי' שזה חולץ וזה מקיים ואיפשר לומר דהא דקאמר זה חולץ וזה מקיים היינו לרבותא דזה נמי שרי וסובר ר' ירמי' בירושלמי דאע"ג דקשה הא איתגורי איתגר היינו דאין לכופו ע"ז שיחלוץ לה אבל אם רצה יבמה לחלוץ זה חולץ וזה מקיים ואיפשר לומר דדווקא קאמר דחולץ לה ושרי לשני. אבל אם השני נותן לה גט אם כן גזרינן שלא יאמרו שחלץ לה ונישאת לזה דאלו"ה לא הי' מצריכין לה גט וא"כ יאמרו שנושא חלוצתו והא דבש"ס דילן אמרינן מיירי בנתקדשה ובנתקדשה כיון דלא עבדה איסורא לא גזרינן אפילו באשה שהלך בעלה למדינת הים אבל הירושלמי דמיירי בנשאת ע"כ יחלוץ לה ותהיה מותרת לשני. אבל אם יתן לה השני גט א"כ יסברו שחלץ לה וא"כ יאמרו שנושא חלוצתו דהא השני נותן לה גט:

ועוד איפשר לומר לפי מה שביארתי בספרי נחלת יהושע (ס' כ"ד) דקידושין מפקע הזיקה ועיי"ש שהארכתי בזה והבאתי מה שכתב הא"מ (ס' מ') שנסתפק בא' שקידש אשה לאחר שלשים יום ובא השני וקדשה בתוך שלושים יום ומת השני בתוך שלושים יום וכתב הרמ"א דחזרו קידושי ראשון והוא מהירושלמי דאיתא בירושלמי שאם מת השני והניח אח לאחר שנזקקה ליבם לא חלו עלי' קידושי ראשון וכתב הרמב"ן דהירושלמי לטעמי' דס"ל דאין קדושין תופסין ביבמה אבל לדידן דקייל"ן דיבמה שנתקדשה צריכה גט כמו דאמרינן ביבמות (ד' צ"ב) אף כאן אין הזיקה מועלת לחול קידושי ראשון והובא בר"ן פ' האומר וכתב הא"מ שנסתפק אם היא זקוקה ליבום וחליצה כיון דקידושי הראשון תופסין בה והרי היא איסור ערוה ליבם באיסור אשת איש ונפקה בלא חליצה. מיהו הא דיבמה שנתקדשה צריכה גט אינו אלא מחמת ספק אם קידושין תופסין ביבמה או לא וא"כ ודאי לא נפקא בלא חליצה דספק אין קדושין תופסין ביבמה או לא וא"כ עדיין זקוקה ליבם כו' אמנם נראה דלמ"ד אין קדושין תופסין ביבמה בודאי דאינה זקוקה ליבום וחליצה מהא דאמרינן ביבמות (ד' ק"ט) בהא דאמר ר"נ כו' או דילמא משום דקא סבר המקדש אחותו במה נפטרה יבמה והלכה לה וכתבו התוס' ואפי' אי המקדש אחות יבמה נא נפטרה יבמה מ"מ היכא שהקידושין היו באין ממילא נפטרה יבמה מעצמה וה"נ היכא שהקידושין היו באין ממילא נפטרה יבמה מעצמה וה"נ כיון דלאחר הקידושין באים ממילא ונעשית א"א א"כ נפטרה מחליצה ויבום כיון דנעשית אחות אשה ממילא אך קשה דלפי"ז הא דתנן ט"ו נשים פוטרות והא הוי ט"ז היינו אשת איש שנעשית אחר מכאן עכ"ל ועיין שם שתמהתי אמאי לא הביא התוס' בגיטין (ד' פ"ב) שהביאו הירושלמי דאמאי לא תני ט"ז נשים לר"א ומשני מה"ת אסרתה עלי' ברם הכא הוא אסרה עלי' עיי"ש שהארכתי בזה גם הבאתי שם מה שכתבו התוס' ביבמות (ד' ט"ו] בד"ה צרות כו' שכתבו התוס' דיבמה שנתקדשה לשוק איפשר לתקן ע"י גירושין שתתייבם הילכך לא פקע זיקה ועוד אמר ר"י דלא תהי' אשת המת לאיש זר משמע דאפי' הוי' דהיינו קידושין לא תהי' לאיש זר דלהכי אפקי בלשון לא תהי' ועיי"ש שהארכתי בזה:

וא"כ אם נאמר דהקדושין מפקע הזיקה כמו שכתב הא"מ ואף שהא"מ לא כתב באם קידש אח"כ רק שהקידושין באים ממילא אבל לא בנתקדשה אח"כ אעפ"כ לשיטת הירושלמי אי אמרינן דקידושין תופסין ביבמה א"כ אפי' קידש לאח"כ נמי וכמו דאיתא בירושלמי (פי"ג דיבמות ה"ז) אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ג המקדש אחות יבמה והלכה לה (והוא משום שסובר כמו דאמרינן ביבמות (ד' נ"ט) דהטעם משום דהמקדש אחות יבמה נפטרה יבמתו והלכה לה) הוי כההיא דתנינן שומרת יבם שקידש אחותה דלא כר"ב ואמרינן התם ר' הילא ר' יוסי בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג מודה ר' יהושע לר"ג אם מיאנה מיאנה וא"כ לשיטת הירושלמי שפוסק דהלכה כר"ג א"כ אפי' אם קידש אח"כ נמי מפקע הזיקה וא"כ אי אמרינן דהוי ספק אם קידושין תופסין ביבמה וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דקידושין ה"ה) א"ר ינאי נמנו כו' שאין קידושין תופסין ביבמה כו' שמואל אמר בעניותי' צריכה גט וא"כ אם קידושין תופסין ביבמה וא"כ מפקע הזיקה וא"כ לפי"ז אם יתן גט איפשר שלא תחזיר להתירה הראשון וכמו דאמרינן ביבמות (ד' כ"ז) ועוד דכיון דקידושין תופסין ביבמה א"כ נאסרה מחמת אשת איש והוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה ע"כ אינה יכולה להתייב' (וע"כ חולץ לה מספק דילמא לא תפסי קידושין ביבמה דהא שמואל אמר בעניותי' צריכה הימנו גט) וא"כ איך יגרש השני ותהא מותרת לראשון לייבמה והא דבש"ס דילן (ד' צ"ב) אמרינן דאם הי' יבמה ישראל נותן לה השני גט והותרה לו היינו משום דבש"ס דילן (ד' מ"א) אמרינן אמר שמואל הלכה כריב"ב וא"כ אם קידש אח"כ לא מפקע הזיקה ומחמת איסורא דאשת איש אמרינן ביבמות (ד' כ"ז) דמתה שני' מותר בראשונה משום דהוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון משא"כ לשיטת הירושלמי וע"כ אמר ר' ירמי' זה חולץ וזה מקיים וכמו שביארתי ודו"ק]: