נועם ירושלמי על יבמות א:א:כה

[שם (ה"א) אסי אמר צרת איילונית אסורה מתניתא פליגא על אסי וכולן אם מיאנו או שנתגרשה או שנמצאו איילונית צרותיהן מותרות ר' בון בר חייא בשם ר' בא בר ממל מה דמר אסי כר' מאיר דר' מאיר אומר כל שאין אתה מייבמני אין אתה מייבם צרתו. וכן בירושלמי (פ"ג דיבמות ה"י) שניה למה אינה מתייבמת. א"ר לעזר דר' מאיר היא דאמר ר' מאיר כל שאין אתה מייבמני אין את מייבם צרתו. א"ר יוחנן אם אמרה ר' אלעזר מני שמעה ואמרה אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן (ספ"ו דיבמות) בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השני' או חולצת או מתייבמת. הראשונה חולצת ולא מתייבמת. הכא את אומר חולצת (פי' צרת מי שיש עליו זיקת שני יבמין (בפ"ג ה"י) והכא את אומר מתייבמת (פי' ובספ"ו אמרינן דצרת מי שיש עליו זיקת שני יבמין מתייבמת) הא דאת אמר חולצת ר"מ ור"ש והא דאת אמר מתייבמת ר"ש ורבנן. פי' דר"מ סובר דכל שאין אתה מייבמני אין את מייבם צרתו) (וכן אמרינן בש"ס דילן ביבמות (דף צ"ו) תנאי היא הך תנא דארבעה אחין גזר משום צרה. ואשמעינן בגדול והוא הדין בקטן (והך תנא דהכא ס"ל עשו ולא גזר משום צרה. ואשמועינן בקטן והוא הדין בגדול כו') [וזהו ר"מ ור"ש דר"מ סובר דכל שאין אתה מייבמני אין אתה מייבם צרתו וע"כ קאמר דרב אסי דאמר צרת איילונית אסורה הוא כר"מ. והוא כסתמא דמתניתין (רפ"ד אחין) ומתניתין דקתני נמצאו איילונית צרותיהם מותרות זהו כמתניתין דפ' האשה רבה (דף צ"ו) דהראשונה חולצת ולא מתייבמת והשני' או חולצת או מתייבמת]: