נועם ירושלמי על יבמות א:א:כ

(שם) ר' יודן בעא כמאן דאמר בין הוא בין האחים אינם חייבים על החלוצה אבל חייבין על הצרה ניחא הוא אינו חייב על החלוצה שכבר נראה לפטור בה (פי' וא"כ פקע הזיקה לאחר החליצה ואינו אלא בלאו וחייב על הצרה שלא נראה לפטור בה דהא כיון שלא חלצה א"כ לא נראה לפטור וע"כ חייב עלי' כרת) אחין מה בין חלוצה אצלו מה בין צרה אצלו (פי' כיון דהם לא עבדו מעשה דחליצה א"כ מהו הנ"מ בין החלוצה להצרות) חזר ואמר אין את יודע משם מה את מחייבו בו אי משום אשתו של חולץ אי משום אשתו של מת (פי' דא"כ מוכח דיש חילוק בין החלוצה להצרות. אמר ר' יוסי מה את סבור חליצה קנין אינה אלא פטור (פי' דאף לגבי הצרה אינו בכרת רק לגבי החלוץ) אין האחים חייבין משום אשתו של חולץ אבל חייבין עליו משום אשתו של מת (פי' דלגבי האחין אין נ"מ בין החלוצה ובין הצרה דכיון דאינהו לא עבדי מעשה דחליצה א"כ איגלאי מילתא למפרע דלא הוי זקוקה להם וא"כ אין הזיקה מגרע הכרת דנימא דחייבין עליו משום אשתו של חולץ אלא משום אשתו של מת דכיון דלא עבדו מעשה דחליצה א"כ איגלאי מילתא למפרע דלא הוי זקוקה להם ע"כ חייבין עלי' כרת משו' אשתו של מת דהיינו משום אשת אח ודו"ק: