נועם ירושלמי על תרומות ו:א:ד

עוד שם בירושלמי אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית אמר ר' בון בר חייא נעשה כאוכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד. ונראה לי בזה ג"כ דזהו דווקא בתרומה לפי שיטת הירושלמי דבעינן שיהא כל האכילה בשגגה. וע"כ לא מהני אם אמר הריני פורש מן כזית ואיני פורש מן חצי זית כמו שביארתי אבל בשאר איסורין הוי שוגג. דהא אינו פורש מחצי זית רק מחמת דהוי ח"ש. אבל מכזית פורש. וא"כ אם שגג על החלב שהוא שומן. הרי הוא שב מידיעתו לגבי כל הזית כולו. ואע"ג שאינו פורש מחצי זית. דחצי שיעור קיל מעשה כמו שכתבו התוס' בשבועות (ד' כ"ג) ולא דמי להא דאוכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד. דהתם אכל החצי זית במזיד של כל הכזית. דהיינו שאינו פור אפילו מן כזית שלם. וע"כ בעינן כולי שיעורא בשוגג אבל לא אם אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית. תדע דא"כ לר"ל שסובר דח"ש אינו אסור רק מדרבנן וא"כ בכל האיסורין אינו פורש מחצי זית. דהא מותר לגמרי מן התורה ועיין בסמוך בירושלמי מודה ר"ל בעתיד להשלים ודוק] אלא ודאי דלא דמי לר"ל אם אכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד. דודאי לא מצטרף. דהיינו אם אכל חצי זית במזיד של כזית כולו. אבל אם אוכל חצי זית במזיד של חצי זית ודאי חייב. ורק בתרומה אמר דבעינן שיהא כולו בשגגה לשיטת הירושלמי וכ"ת א"כ איך יתיישב בתרומה לר"ל ע"ז אמר התם ואין יסבור ר' בון ב"ר חייא כר"ל כו'. ומשני מודה רשב"ל באיסורי הנאה כו' ומודה ר"ל בעתיד להשלים ואיפשר דחשיב תרומה איסורי הנאה. דהיינו איסור הנאה של כילוי. או דהוי כמו עתיד להשלים אבל בשאר איסורים אם אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית הוי שגגה משא"כ באוכל חצי זית במזיד וחצי זית בשוגג:

ונראה לי להביא ראי' לזה מהירושלמי (ספי"ב דשבת ה' ו') ר"א בשם ר' יוחנן טעמא דר"ג תמן אין ידיעה לחצי מלאכה. ודכותה אין זדון לחצי זית אכל חצי זית בזדון וחצי זית בשגגה מהו שיצטרפו אלמא דאפי' לר"ג מספקא אם אכל חצי זית בזדון וחצי זית בשגגה. ולרבנן פשיטא לי' דאינו חייב קרבן ואלו בירושלמי (ס' פ' י"א דשבת ה' ו') אמרינן ריב"ח אמר בשוגג בל"ת ומזיד בל"ת תני רשב"י מסייע לי' לריב"ל את ה' הוא מגדף כו' הגע עצמך אפי' מזיד בהכרת מתרי' בו כו'. ר' אבהו בשם ר' יוחנן השוגג בחלב ומזיד בחטאת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. תני אין מתעסקים לא בחלבים ולא בעריות המתעסק בשבת פטור בחלבים ובעריות חייב. האיך עבידא הרי אני קוצר חצי גרוגרות וקצר כגרוגרות פטור הרי אני אוכל חצי זית ואכל כזית חייב. אלמא דאם הי' סבור שאין בו רק חצי וע"כ לגבי שבת פטור ובחלב חייב. אלמא אע"ג דהשגגה הי' במה שהוא סבור שהוא רק חצי זית ונמצא שהי' כזית אפ"ה חייב בחלבים ואע"ג שאינו פורש מחצי זית. אלא ודאי כיון דשגג בלאו וכרת ע"כ הוי שגגה שאם הי' יודע שהוא כזית הי' נמנע מלעשות ע"כ הוי כמו שאכל כל הכזית בשגגה. והוי שב מידיעתו על הכזית כולו רק בתרומות דגזירת הכתוב הוא דכתיב ואיש כי יאכל קודש בשגגה שתהא כל אכילתו בשגגה:

וע"ז אומר ואין יסבור ר' בון ב"ר חייא כר"ל דאמר ר' שמעון בן לקיש אכל חצי זית בהעלם א' פטור והכא אכל שני חצאי זיתים וחסר כל שהוא פטור מודה רשב"ל באיסורי הנאה. ומודה רשב"ל ביוה"כ. ומודה ר"ש בן לקיש בעתיד להשלים. והנה הירושלמי הזה לכאורה כונתו כמו שביארתי תחילה דלר"ל שסובר דחצי שיעור מותר מן התורה וא"כ חייב על כל כזית אעפ"י שודאי אינו פורש מחצי זית מן התורה דהא חצי שיעור מותר מן התורה וא"כ איך איפשר לומר דבתרומה בעינן שיהא כל אכילתו בשגגה וע"ז משני דמודה באיסורי הנאה. וא"כ בתרומה שאסור בהנאה של כילוי ע"כ הוי חצי שיעור אסור מן התור' או שמודה בעתיד להשלים דחצי שיעור אסור מן התורה. וא"כ איפשר שיאכל כזית תרומה באם אכל מתחילה להשלים ולפי"ז יצטרך לגרוס בירושלמי דאמר רשב"ל אכל חצי זית פטור (פי' דמדאורייתא ליכא איסור כלל. והכא אכל שני חצאי זיתים וחסר כל שהוא [פי' כיון שפורש מכזית כולו וחצי שיעור בלא"ה מותר מן התורה וא"כ חייב לר"ל אף שאינו אוכל כולו בשגגה]. וע"ז משני דמודה ר"ל בעתיד להשלים אך עכ"ז הם דחוקים גדולים ועוד שלפי זה יחלוק הירושלמי על הש"ס שלנו ביומא (דף ע"ד) דעיקר הפלוגת' של ר' יוחנן ור"ל הוא ביוה"כ. והירושלמי אומר שמוד' ר"ל ביוה"כ שחצי שיעור אסור מן התורה:

וע"כ נראה לי דהירושלמי קאי אהא דאמרינן בירושלמי (רפ"ג דהוריות) אכל שלשה זיתים וסבור שהם שנים הפריש חטאת כדר' יוחנן דר' יוחנן אמר נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו רשב"ל אמר נתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו. והוא בהיפוך משיטת הש"ס דילן בשבת (דף ע"א) דאמרינן שם אכל שני זיתי חלב בהעלם א'. ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני. רבי יוחנן אמר חייב שתים ור"ל אמר אינו חייב אלא אמר ר' יוחנן אמר חייב על חטאתו והביא ור"ל אמר פטור מחטאתו ונסלח לו כו' ולר' יוחנן הא כתיב מחטאתו הכא במאי עסקינן כגון שאכל כזית ומחצה ונודע לו על כזית וחזר ואכל כחצי זית אחר בהעלמו של שני. מהו דתימא לצטרפו קמ"ל. וא"כ לשיטת הירושלמי דר"ל ס"ל דנתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו וא"כ צריך לומר לר"ל (כמו שאומר הש"ס שלנו לר"י) לשיטת הירושלמי הא דכתיב מחטאתו ונסלח לו היינו אם אכל כזית ומחצה ונודע לו על כזית. וע"כ ממילא מתכפר החציזית ואינו מצטרף לחצי זית האחרון. אלמא דלא אמרינן כיון שאכל חצי זית האחרון חזר לשלימותו ולא מתכפר בקרבן הראשון דהא חזר לחשיבותו להיות כזית שלם. אלא דכיון דתחילה היה חצי שיעור ולא חשוב (כמו שפירש"י בשבת (שם)( ע"כ אינו חוזר להיות חשוב אף בהשלמת השיעור

וע"ז אומר הירושלמי ואין יסבור ר' בון ב"ר חייא כר"ל דאמר רשב"ל אכל חצי זית בהעלם א' פטור ופי' ואינו צריך להביא קרבן אפי' אם השלים אח"כ לשיעור כזית אלמא דאינו חוזר וניעור להיות חשוב אלא כיון שנתכפר מתחילה תו אינו מצטרף וא"כ הכא אם אמר הריני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית א"כ אם אכל מתחילה החצי זית לא הוי שב מידיעתו דהא אומר דאינו פורש מחצי זית ואע"ג דאם משלים לשיעור דזית א"כ מכל כזית הוא פור אעפ"כ אינו חוזר וניעור לשלימות השיעור א"כ אפי' בכל האיסורים אם אמר הריני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית א"כ כיון שאכל חצי זית לא הוי שב מידיעתו א"כ תו אינו חוזר ומצטרף אף שאכל שיעור שלם) וע"ז אומר והכא אינו חייב כו' כצ"ל עד שיאכל שני זיתים פחות כל שהוא (וכן מצאתי בהגהת הגר"א] פי' דהא עד משהו של כזית אחרון אינו פורש. וא"כ לא הוי שוגג וע"כ בעינן שיהא שיעור שלם בשגגה חוץ ממה שאינו פורש וע"כ בעינן שיאכל עוד כזית פחות משהו וע"כ יצטרף המשהו של השלמת כזית ראשון שמן כזית שלם הוא פורש עם הכזית השני ואז הוי כזית שלם בשוגג וע"ז אומר אין יסבור כו' אינו חייב עד שיאכל שני זיתים פחות כל שהוא ודוק:

וע"ז אומר מודה ר"ל באיסורי הנאה דבאיסורי הנאה חשוב החצי שיעור וע"כ אינו מתכפר אם אכל בהעלם א' עם כזית הראשון וע"כ חוזר ומצטרף ומודה רשב"ל ביוה"כ (פי' אם אכל ביוה"כ חצי זית וא"כ צריך שיהא יוה"כ מכפר על חצי זית וא"כ איך יצטרף אם אכל כזית ביוה"כ וכה"ג מקשה הש"ס בכריתות (דף י"ח) אלא מעתה אכל כזית חלב לפני יוה"כ כו' ויוה"כ במקום אשם תלוי קאי כו' וכן תקשה אם אכל בכדי אכילת פרס ביוה"כ א"כ כיון שאכל חצי כזית ביוה"כ כיפר יוה"כ וא"כ איך יצטרף (ובפרט לר"ל שסובר דידיעות ס' מחלקות לחטאות) וכן בירושלמי (שם) רשב"ל אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת) וא"כ איך יצטרך ביוה"כ אלא ודאי כיון שאכל אח"כ והשלים השיעור מצטרף חצי זית הראשון להשלמת השיעור. וע"ז אומר מודה ר"ל ביוה"כ. והוא כמו דאמרינן בכריתות (ד' י"ח) כי קא מכפר יוה"כ אכולי שיעורא אפלגא דשיעורא לא מכפר. והמ"ל תמה ע"ז. אך הטעם דכיון דנשלם השיעור. א"כ מצטרף החצי זית הראשון ויוה"כ אינו מכפר חייבי חטאות ואשמות ודאין וע"ז אמר דמודה ר"ל ביוה"כ ומודה ר"ל באיסורי הנאה ועיין בכריתות (שם דף י"ח) שמקשה שם הש"ס דצירף את המעילה לזמן מרובה כו'. ומשני כי קא מכפר יוה"כ על איסורא על ממונא לא מכפר כי קא מכפר יוה"כ אכולי שיעורא אפלגא דשיעורא לא מכפר. וע"ז אמר דמודה בעתיד להשלים דמצטרף החצי שיעור הראשון [והא שאומר ואין יסבור ר' יוסי ב"ר בון כר"ל דאמר רשב"ל אכל חצי זית בהעלם א' פטור כו' וכמו שביארתי לפי זה יהי' בכל האיסורין שאכל אם אמר הריני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית אינו חייב עד שיאכל שני זיתים פחות כל שהוא והא דאמרינן בירושלמי (ס' פ' י"א דשבת) האיך עבידא כו' הרי אני אוכל חצי זית כו' דמשמע מזה דחייב הוא לר' יוחנן דלר' יוחנן כיון דאכל כזית כולו אעפ"י שאינו פורש מחצי זית אעפ"כ מתחייב קרבן דהא מכזית שלם הוא פורש וכמו שביארתי ודוק: