נועם ירושלמי על תרומות ב:ב:ד

דף כ"ד תני תורמין תאנים על הגרוגרות במנין וגרוגרות על התאנים במדה כו' רשב"ג אומר סני תחנים וגרוגרות מין א' הוא ותורמין ומעשרין מזה על זה ואמר ר' ישמעאל ב"ר יוסי אבא הי' נוטל עשר גרוגרו' מן המוקצה על תשעים תאנים שבכלכלה. ר' ירמיה סבר מימר את רואה את הצמק כאלו תפח ונסב סלין כמה דאינון ר' יונה ור' יוסי תרוייהון אמרין דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמק לתפוח. ונסב סלין רברבין בתאנים כו' והנה דברי המפרש מהרא"פ דחוקים מאוד ע"כ נראה לי לבאר שהירושלמי סובר דלא כשיטת הש"ס דילן במנחות (דף נ"ה) דהא דאם יכול לתרום גרוגרות על התאנים. אינו תלוי בזה אי אמרינן דכמות שהוא עכשיו משערינן או לכמות שהי' מתחילה. כמו דאיתא במנחות (ד' נד) כל השקלא וטרי'. אלא תלוי אם רואים הגרוגרות כאלו תפחו אח"כ וכה"ג אמרינן במנחות (ד' נ"ה) אמר ר' אלעזר בר' יוסי אבא הי' נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע על תשעים שבכלכלה כו' אי אמרת בשלמא לכמות שהן אמרינן שפיר אלא אי אמרת כמות שהן (פי' כמות שהן עכשיו בצר להון כי אתא רב דימי אמר ר' אלעזר שאני גרוגרות הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן כמות שהן) וע"ז אומר ר' ירמי' סבר מימר את רואה את הצמק כאלו תפח ונסב סלין כמה דאינון) ואעפ"י שהם גרוגרות אעפ"כ כיון דאת רואה את הצמק כאילו תפח ע"ז הוי כמו שהם תאנים דאת רואה את הצמק כאלו תפח רבי יונה ורבי יוסי תרוייהון אמרין דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמק לתפוח ונסב סלין רברבין בתאנים דמן הגרוגרות בצר להו ואעפ"י שתורם ומעשר מן הגרוגרות משום דרך התפח לצמוק אעפ"כ אם יתן מן הגרוגרות הרי הנתינה לע"ע פחותה וע"כ היה נותן מן התאנים אבל רבי ירמיה שסובר דרואים את הצמק כאלו תפח ע"כ הוי כמו שנותן תאנים: