נועם ירושלמי על תענית א:ח:ב
Noam Yerushalmi on Taanis 1:8:2 (Noam Yerushalmi on Taanit 1:8:2) · נועם ירושלמי על תענית · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ח) עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין בנשואין בשאילת שלום כו' אמר רשב"ל הדא דתימר בבנין של שמחה כו' שמואל אמר אפי' בט' באב יארס שלא יקדמנו אחר כו' תני אין שואלים בשלום חבירים בתשעה באב אבל משיבין את ההדיוטות כו' לימים שבינתי' נצרכה (ופי' הק"ע דפריך מהא דתני אין שואלים בשלום חבירים בתשעה באב והוא הדין בכל העניה וכיון דתנן היחידים חוזרים ומתענים ממילא ידעינן דאין שואל שלום ומשני לימים שבינתים צריכה אין היחידים מתענין אלא שני וחמישי קמ"ל מתניתין דאף בשאר הימים אין בהם שאילת שלום והפ"מ פירש לא כן הני אהא דקתני ממעטין בשאילת שלום פריך דמשמע דבמיעוט לחודיה סגי והא לא כן תני אין שואלין בשלום בתשעה באב ואם כן אין שואלין כלל ומשני לימים שבינתים נצרכה בימים שבין שלשה תענית לג' תענית כו') עיין שם ופירושם דחוק מאוד:.
ע"כ נראה לי דקאי אהא דקאמר שמואל דמותר לארוס אשה אפי' בתשעה באב, וא"כ חמיר הני ימים דעברו אלו ולא נעני לענין אירוסין דהא הכא אמרינן דממעטין באירסין ואילו בט' באב אמר שמואל דמארסין והאי ממעטין היינו שלא היו מאריסין כלל וכמו שכתבו התוס' בפ"ק דמגילה (ד' ה') בד"ה ממעטין רוצה לומר שלא יהא ששים כלל וחמירי מט' בחב שמארסין בו אבל אין לפרש ממעטין אבל ששים קצת דא"כ היה לו לפרש השיעור מה הוא קורא ממעט עכ"ל וא"כ הני ימים חמירי מט' באב לשמואל דאמר מארסין בתשעה באב וא"כ קשיא דלמה ליה למיתני בשאילת שלום דהא הוא ק"ו מתשעה באב. דהא הני ימים חמירי לענין אירוסין (ועיין תוספות יבמות (דף חג) בד"ה שאני כו' אבל בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור ליארס דאי שרי אכתי איכא ק"ו דכיבוס ומיהו במגילת סתרים מתיר ליארס אפי' בתשעה באב שלא יקדמנו אחר ברחמים והביא ראיה מירושלמי וצ"ל דבאבילות דרבים יש להחמיר אפי' בכיבוס כו']:
וע"ז משני לימים שבינתים צריכה ונראה לי להגיה לשבתות שבינתים צריכה דאילו בתשעה באב שחל בשבת שואלים בשבת דהוי כמו פרהסי' ויש שאילת שלום בשבת והא דאמרי' בירוש' ברכות ובפ"ג דמוע"ק ר' יוסי בן חלפתא הוי משבח בי ר"מ קומי ציפוראי כו' לי' חמא אבילי' בשובתא ושאל בון א"ל כו להודיענו שאין אבל בשבת ואמרינן התם מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת שואלים זהו לענין לשאול בשלום אבלים אבל אבלים מותרין בשאילת שלום כמו דאיתא בש"ע יו"ד וסי' שפ"ה) אבל בהני ימים תנינן וממעטין בשאילת שלום דהני לאו משום אבילות אלא צער שמצערין עד שיענו ע"כ ממעטין בשאילת שלום וע"כ צריך למיתני דאע"ג דהוי ק"ו מט' באב דמארסין ואעפ"כ אין בו שאילת שלום מכש"כ הני דחמירי לענין אירוסין עכ"ז משמיענו דאפי' בשבתות נמי אין שואלים וע"ז אומר לימים שבינתים צריכ' פירוש בשבתות או שצ"ל לשבתות שבינתים נצרכה וכמו שביארתי: