נועם ירושלמי על תענית ב:ב:יא

ר' זעירא בשם רב ירמי' יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע והיכן הוא אומרה בין גואל ישראל לרופא חולים ומהו אומר עננו כו' העונה בעת צרה. ר' ינאי בי ר' ישמעאל בשם רשב"ל אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע ר' זעירא בשם רב חונה אומרה בלילי שבת וביומו. א"ר מנא ואנא דלא בדקיתא אי כהדא דר' ירמיה (פי' שצריך לקבוע ברכה בין גואל לרופא) אין כהדא דר' ינאי בי ר' ישמעאל (פי' שאומרה בשומע תפילה) סלקות לסידרא ושמעית רב הונא בשם רב אפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צרי' להזכיר מעין המאורע התיב ר' יוסי והא מתניתא פליגא בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה ובמוצאי שבת ובמוצאי יוה"כ ובמוצאי תענית ציבור כו' הוי איתותבת בין גואל ישראל לרופא חולים:

והנה הק"ע והפ"מ פירשו בדחוקים גדולים ע"כ נראה לי להגיה בכל יום מתפלל אדם מעין י"ח חוץ במוצאי שבת (פי' משום שצ"ל הבדלה בחונן הדעת) ובמוצאי יוה"כ גם כן משום שצריך לומר הבדלה וקמ"ל דאע"ג דטריחא ליה משום שהתענה אעפ"כ צריך להתפלל י"ח ועיין בירושלמי לקמן פ"ד דתענית (ה"א) רב חונא בשם רב תפילת נעילה פוטרת של ערב א"ר בא לר"ח ואיכן הוא מזכיר של הבדלה א"ר יונה ואיך יהי' שבע פוטרת שמו"ע א"ל ולא כבר איתותבת א"ל ובגין דאיתותבת תיבטל א"ר יוסי מה דמקשה ר' בא קשי יאות (פי' שמקשה דאיך תהיה פוטרת של ערב הא צריך לומר הבדלה) מה דקשי ר' יונה לא קשי יאות קל הקילו עליו מפני תעניתו שיהא שבע פוטרת שמונה עשרה כו') וע"כ אומר שבכל יום מתפלל אדם מעין י"ח חוץ ממוצאי שבת משום שצריך לומר הבדלה וכן במוצאי יוה"כ צריך לומר הבדלה ובמוצאי תעני' ציבור (והוא ט"ס צ"ל) ובתענית ציבור (פי' דבתענית ציבור אינו יכול ג"כ להתפלל מפני שצריך לומר עננו בין גואל לרופא וסובר דלא קשי' דניכללי' מכלל דהא אומר דבמוצאי שבת ובמוצאי יוה"כ צריך להתפלל י"ח מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעה וכמו דאמרי' בברכות (ד' כ"ט) אמר ר"נ אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת ומוצאי יו"ט מפני שצ"ל הבדל בחונן הדעת מתקיף לה מר זוטר' ניכללי' מכלל הביננו כו' המבדיל בין קודם לחול וא"כ כיון שאומר דכל השנה כולה מתפלל אדם מעין י"ח חוץ ממוצאי שבת ומוצאי יו"ט א"כ סובר דאין יכול לכלול בהביננו אע"ג דאתי בתחילת צלותא וכמו דאמרי' בברכות ושם) אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר השאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא וניכללי' מכלל ודשאינו בנאות ארצך ותן טו"מ אתי לטרודי אי הכי הבדל' בחונן הדעת נמי אתי לטרודי אמרי התם כיון דאתי בתחילת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתי באמצע צלותא מטריד מתקיף לה רב אשי ונאמרה בשומע תפילה דאמר ר' תנחו' אמר רב אסי טעה כו' שאלה בברכה השנים כו' מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה. וא"כ ודאי דאינו יכול לכלול עננו דהוי באמצע צלותא וע"כ אומר חוץ ממוצאי שבת ומוצאי יו"הכ ותענית ציבור משום שצריך לומר עננו בין גואל לרופא:

וא"כ כיון דהתיב ר' יוסי קו' על הא דרב חונ' בשם רב דאפי' שגזר על עצמו תעני' צריך לומר מעין המאורע ואקשי ליה ר' יוסי מהאי ברייתא ואמר דהא מתניתא פליגא דהא תני' דבכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה חוץ ממוצאי שבת ומוצאי יוה"כ ותענית ציבור (לפי הגהתי שהגהתי) ומקשה מזה על רב שאומר דאפי' יחיד שגזר על עצמו תענית צריך לומר מעין המאורע דא"כ מפני מה תני בברייתא חוץ מתענית ציבור הא אפי' יחיד נמי צריך להתפלל שמונה עשרה מפני שצריך לומר מעין המאורע דהיינו עננו:

וא"כ מוכח מזה דרב סובר כר' ירמיה שאומר דיחיד אומר ברכה, בפני עצמו. והביא ראיה מהא דאמר רב יחיד שגזר על עצמו תענית צריך לומר מעין המאורע ומקשה ע"ז ר' יוסי מברייתא דתני דדווקא תענית ציבור צריך להתפלל י"ח מפני עננו אבל לא יחיד וא"כ הא דאמר רב דיחיד צריך לומר מעין המאורע הוא בשומע תפלה א"כ לא קשי' מהך ברייתא דע"כ יחיד שגזר על עצמו תענית מתפלל מעין י"ח מפני שיכול לכלול בהביננו בשומע הפלה דבשומע תפלה לא מטריד משום שבכל יום שואל אדם צרכיו בשומע תפלה והכי מוכח בש"ס דילן בברכות (ד' כ"ט) דאמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאל' בברכת השני' מתקיף לה מר זוטרא וניכללי' מכלל כו' אתי לאיטרודי אי הכי הבדלה כו' אתי לאיטרודי אמרי התם כיון דאתי בתחילת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתי באמצע צלותא מטריד מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דאמר ר' תנחום כו' טעה שאני וא"כ מוכח דאם אומר בשומע תפלה לא מטריד משום דבכל יום אדם שואל צרכיו בשומע תפלה וא"כ אם הא דאמר רב דיחיד שגזר על עצמו תענית צריך לומר מעין המאורע א"כ לא הוי מקשה מברייתא מהא דקאמר דדוקא תענית ציבור היינו משום דתענית ציבור קובע ברכה לעצמו בין גואל לרופא ע"כ לא יכול לכלול בהביננו משא"כ ביחיד שגזר על עצמו תענית שאומרה בשומע תפלה א"כ יכול לכלול בשומע תפלה אלא ודאי דהא דאמר רב דיחיד שגזר על עצמו תענית צריך לומר מעין המאורע הוא בין גואל לרופא וע"כ פריך מברייתא דתני דוקא תעני' ציבור אינו יכול להתפלל מעין י"ח מפני עננו. הא יחיד נמי אינו יכול להתפלל מעין י"ח ביום שהתענה מפני עננו וא"כ מוכח דהא דאמר רב דיחיד אומר עננו היינו בין גואל לרופא וכן איתא בתענית (ד' ג') אדברי' רב יהודה לרב יצחק ברי' כו' יחיד שקיבל עליו תעני' מתפלל של תענית והיכן אמרה בין גואל לרופא מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו אלא אמר רב יצחק בשומע תפלה וע"ז אומר בירושלמי הוי איתותבת בין גואל ישראל לרופא חולים ודו"ק:

[ובזה יתבאר הא דאיתא בירושל' אח"כ שלח לר' נחום גבי רבי ינאי בריה דרבי ישמעאל א"ל איזהו שבע מעין י"ח דשמואל א"ל הביננו כו' א"ר חגי אם היה ימות הגשמים אומר גשמי ברכה אם היה טללים אומר טללי ברכה כו' וא"כ משמע דסובר הירושלמי דאומר טל ומטר בהביננו. וא"כ קשיא דהא אמרינן בברכות (דף כט) אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים ופריך אי הכי הבדלה כו' אמרי התם כיון דאתי בתחילת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתי באמצע צלותא מטריד כו' וא"כ כיון דהירושלמי הביא הבריית' דכל השנ' דמתפלל אדם שמונה עשרה חוץ ממוצאי שבת (לפי מה שהגהתי) והוא משום שצריך לומר הבדלה ואינו יכול לומר בהביננו וא"כ מכש"כ דאינו יכול לומר ותן טל ומטר באמצע צלותא:

אך איפשר לומר דשיטת הירושלמי דכמו דיכול לומר בשומע תפילה ולא מטריד משום דבכל יום אדם מתפלל צרכיו בשומע תפלה הכי נמי אם אומר תן טל ומטר בברכת השנים יכול לומר וכמו דאיתא (פ"ק דע"ג ד' ח) אמר רב יהודה כו' אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר אמר רב חייא בר אשי אמר רב אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומרה בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים. וע"כ יכול לומר טל ומטר באמצע הברכה של ברכת השנים כמו שאומר בשומע תפלה אבל הבדלה שהוא מענינו של יום מחמת שהוא מוצאי שבת ואינו שייך להתפלה. וכן עננו אינו שייך להתפלה אלא מפני שהוא תענית ציבור ע"כ צריך להתפלל י"ח ואינו כוללה בהביננו מחמת שבכל יום שואל צרכיו בשומע תפלה וכמו דאמרינן (רפ"א ה"א) עד כדון ציבור שיש לו יחיד שאין לו א"ר חיננא לא כן א"ר זעירא בשם רב חונה יחיד תובע צרכיו בשומע תפלה ואלו צרכיו הן (ויש לדחות) ודו"ק]: