נועם ירושלמי על סוכה ד:ז:ב

שם (ה"ז) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש חבית של זהב שאינה מקודשת כו' למה לי שאינה מקודשת ואפי' מקודשת לא כן כו' מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת אף הכלים לא יקדשו אלא בדעת חזקי' אמר שלא יהא אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה דבית ר' ינאי אמרין שלא יהו אומרין ראינו מי החג נפסלין בלינה. ר"י אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקי' אין כהדא דר' ינאי דברי הכל. והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה בהא דקאמר אין כר' ינאי דברי הכל והגיהו בירושלמי אין כדברי הכל פי' שחושש לדברי שניהם שלא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן ושלא יאמרו לדעת נתקדש כמו דאמרי' בסוכ' (ד' מ"ט):

והנה בספרי נועם ירושלמי (פ"ז דדמאי) כתבתי שם שהוא דחוק דכיון דחושש שלא ראינו מי החג נפסלין בלינה דהיינו שיאמרו לדעת מלאן. א"כ מה צריך לומר שמא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן:

וכתבתי שם דע"כ נראה לי דגרסינן איפכא חזקיה אמר שלא יאמרו מי החג נפסלים בלינה (והוא כמו דאיתא בש"ס דילן בסוכה (דף מ"ט) חזקיה אמר כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו לדעת נתקדש) דבית ר' ינאי אמרין שלא יאמרו ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. והנה להתירוץ של חזקיה כמו שהגהתי שלא יהיו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה דהיינו שיאמרו לדעת מלאן. עכ"ז מוכרחין אנו לתרץ שזהו אי אמרינן דאין שיעור למים וכמו שפירש"י דאי יש שיעור למים א"כ לא הוי מקודשים אבל לדבית ר' ינאי דמתרצים שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלים בלינה. א"כ מתורץ אפי' אי אמרינן דיש שיעור למים כיון שהחשש הוא שלא יאמרו ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. והנה אמרינן לעיל בירושלמי אית תניי תני יש להם שיעור ואית תניי תני אין להם שיעור וא"כ פליגי בזה תנאי וא"כ תירוץ של חזקיה לא אתי ככ"ע דלמ"ד יש להם שיעור לא אתי דא"כ תיקשי ליתי יותר מכשיעור שלשת לוגין ולא יתקדשו. אבל לדבית ר' ינאי דמתרצים שלא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן אתי אפי' כמ"ד יש שיעור למים:

וע"ז אומר הירושלמי ר"י אומר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל פי' דר' יוחנן שתירץ דחשש למראית העין ולא ידעין אם זהו כחזקיה דהיינו שלא יאמרו לדעת מלאן. וא"כ אתי דוקא כמ"ד אין שיעור למים ואם כהדא דבית ר' ינאי דהיינו שלא יהיו אומרים לקידוש ידים ורגלים מלאן. וא"כ אתי ככ"ע אפי' למ"ד דיש שיעור למים וע"ז אמר ר' יוחנן אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל (פי' דאם הטעם כר' ינאי אתי כד"ה אפי' למ"ד יש שיעור למים) ודו"ק:

אך עכ"ז היינו דוקא אי אמרינן דהירושלמי ס"ל דאי אמרינן יש שיעור למים ע"כ אם יש בכלי יותר אין הכלי מקדש אבל לפי מה שביארתי תחילה בשיטת הירושלמי דהכלי מקדש הג' לוגין אך שאינו מבורר היכן הם. והכי משמע מהירושלמי דפריך למה לי שאינה מקודשת ואפי' מקודשת לא כן אמר ר' אחא כו' אף הכלי לא יקדשו אלא בדעת וא"כ עיקר הקושיא הוא שלא יכוין לקדש ולא שיביאו יותר משלשה לוגין]:

ע"כ נראה לי שיהיה הגירסא כמו דאיתא בירושלמי חזקי' אמר שלא יהו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה דבית ר' ינאי אמרין שלא יהו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה (פי' שלא יאמרו שלדעת מלאן). ר' יוחנן אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה איןכהדא דר' ינאי דברי הכל. (פי' דאם סובר כחזקי' דהטע' שלא יאמרו ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלים בלינה וא"כ לא אתי כד"ה ויהי' תלוי בפלוגתא דאיתא בירושלמי (פ"ב דיומא ה"א) חילפא אמר כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור מתניתא פליגא על ר' חילפא קידש ידיו ורגליו ביום א"צ לקדש בלילה בלילה צריך לקדש ביום דברי רבי ר"א בר"ש אומרים אפילו עוסק בעבודה כל ג' ימים אינו צריך לקדש ידיו ורגליו שאין הלינה פוסלת בידים הא בכיור פוסלת תלמידי דר' יוחנן בשם חילפא הכיני קידש ידיו ורגליו כו' שאין הלינה פוסלת בידים הא בכיור פוסלת וכן אמרינן בזבחים (ד' כ') אמר ר' יוחנן בעי אילפא לדברי האומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים מי כיור מהו פוסלת מי אמרינן הני למאי לקידוש ידים ורגלים קידוש ידים ורגלים גופיה לא פסול בהו לינה או דילמא כיון דקדיש להו בכלי שרת מפסלי כי אתא רבין אמר ר' ירמיה אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן הדר פשיט אילפא כמחלוקת כו' כך מחלוקת בזו כו' וא"כ לדברי ר' יוחנן לדברי אילפא תלוי בפלוגתא דרבי ור"א בר' שמעון דלרבי פסול בלינה ולר"א בר' שמעון כיון דאין לינה פוסלת בידים כך אין לינה פוסלת בכיור העומד לקידוש ידים ורגלים וע"ז אומר דחזקיה אמר שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתקדשו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. דבית ר' ינאי אמרין שלא יהיו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה ר"י אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה (פי' שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתקדשו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. וא"כ זהו אליבא דרבי אבל לראב"ש לדברי אילפא באמת אין לינה פוסלת אם נתמלאו לקידוש ידים ורגלים). וע"ז אומר אין כהדא דר' ינאי דברי הכל. דלבית ר' ינאי דאמרין שלא יהיו אומרים ראינו מי החג שנפסלים בלינה (פי' דלפי טעם זה אתי ככ"ע ולא תלי בפלוגתא דרבי וראב"ש):

ובזה יתבאר הא דאמרינן שם ר' פדת בשם ר' הושעיא מי סוטה נפסלין בלינה. ר' אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו (וכתב הק"ע כתב הרמב"ם (פ"ד מה' סוטה ה' י"ב) מי סוטה שלנו נפסלין בלינה וכתב הכ"מ ירושלמי (פ"ד דסוכה) א"ר פדת כו' ופסק כר' יוחנן דהוא מארי דגמ' טפי וקשה מאי דוחקיה דמרן בכ"מ הא קייל"ן מים קדושים היינו שכבר נתקדשו בכלי והיינו שמביא מים מן הכיור וכדאיתא בספרי וכמו שכתב הרמב"ם שם בפ"ג וכיון שכבר נתקדשו בכלי ודאי דמיפסלי בלינה דהא תנן במנחות פ' שתי הלחם לה"פ ושתי הלחם לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ומפורש התם בש"ס דלכך היה מעשיהם בחול דלא ליפסלו בלינה ואילו היו נעשים בכלי שרת היו נפסלין בלינה אע"ג דשתי הלחם ולחם הפנים אין מהם למזבח אפ"ה נפסלין בלינה וכן יש להוכיח ממי הכיור עצמ' שנפסלין בלינה אם הם מלמעלן אע"ג כאין מהם למזבח וצ"ע עכ"ל).

והנה מה שהביא ראיה מן לחם הפנים ומשתי הלחם אין ראי' דלה"פ בזיכין מתירין להלחם וא"כ יש מהם למזבח וכן שתי הלחם כבשים הוא דמתירן וא"כ מצותן שיהי' מהם למזבח. אך שהיה לו להקשות מהא דאמרינן במנחות (ד' מ"ו) שתי הלחם הבאות בפני עצמן יונפו והעובר צורתן ויצאו לבית השריפה אמר רבה לעולם לאכילה אתיין כו' וא"כ מהני בהו עיבור צורה אע"ג דבאים בפני עצמם כו' אך כיון שאין ראיה זה מוכרחת כתב הכ"מ שמוכח מהירושלמי דמי סוטה נפסלין בלינה ומה שהביא ראיה מהא דמי כיור לפי מה שביארתי דהא דקאמר אין כהדא דר' ינאי דברי הכל א"כ פליגי בזה לאילפא רבי וראב"ש ולראב"ש אין לינה פוסלת בכיור כמו שאינה פוסלת בידים ולפי מה שביארתי ניחא שפיר הא דקאמר הכא בירושלמי ר' פדת בשם ר' הושעי' מי סוטה נפסלין בלינה ר' אחא בשם ר' אבינה כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו והוא משום דתלוי בפלוגתא דרבי וראב"ש כיון דאין לינה פוסלת בידים כך אין לינה פוסלת בכיור. והכא נמי כיון שהוא לסוטה ואינו בא למזבח ע"כ אין נפסלין בלינה:

ועוד יש לפרש הא דאמר ולא ידעין אין כהדא דחזקי' אין הדא דר' ינאי דברי הכל והוא שהק"ע כתב על הא דאמר ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים פירש"י שנתמלאו לכה"ג כו' וקשה הא בימי החג אנו קיימין ומ"ש כה"ג משאר כהנים דכולהו מקדשי ידיהם ורגליהם מן הכיור וכ"ש לפי מה שכתבתי ביומא דלר"ש אפילו ביוה"כ לא הי' כה"ג מקדש קידוש הראשון מן הקיתון אלא מן הכיור כו' לכן נראה לי דלאו דווקא בכה"ג איירי אלא בשאר כהנים ובדיעבד אם קידש ידיו ורגליו בכלי שרת כשר וכמפורש בזבחים (ד' כ"ב) וברמב"ם (פ"ה מה' ביאת המקדש):

וע"כ נראה לי לפרש הא דקאמר ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל והוא דלחזקי' שאומר שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה ולכאורה איך יאמרו דהא הכהנים מקדשין ידיהם ורגליה' מן הכיור אך זה תלוי בפלוגתא דפליגי בירושלמי ביומא (פ"ד ה"ה) א"ר יונה חוץ מקידוש הראשון (פי' הא דתנן בכל יום כה"ג מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זהב הוא חוץ מקידוש הראשון דקידוש ראשון צריך לקדש מן הכיור): אר"י ואפילו מקידוש ראשון (פי' דאפי' מקידוש הראשון יכול לקדש מן הקיתון של זהב) מתניתא פליגא על דר' יונה כל הכלים שהיו במקדש ראוים לקידוש ידם ורגלים פתר לה חוץ מקידוש הראשון (פי' אבל קידוש ראשון בעינן דוקא מן הכיור) מתניתא פליגא על דר' יוסי הכיור והקן מעכבין פתר לה מקומן מעכב

וע"ז אומ' ר"י אמר מפני מראי' העין ולא ידעין אין כהדא דחזקי' (פי' אם כחזקי' שאומר שלא יהיו אומרי' ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלים בלינה א"כ זה לא אתי רק למ"ד אפי' קידוש ראשון יכול כה"ג לקדש מן הקיתון של זהב וא"כ הוא הדין דשאר כהנים יכולים גם כן לקדש שלא מן הכיור אלא שתקנו קיתון של זהב משום כבודו דכה"ג וא"כ איפשר לומר שלא יהיו אומרים ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים מלאן. אבל לר' יונה דאמר דחוץ מקידוש הראשון. א"כ אי אפשר לומר שמלאן לקידוש ידים ורגלים דהא בקידוש הראשון בעינן דווקא שיקדשו מן הכיור א"כ לא אתי ככ"ע וע"ז אומר אין כהדא דר' ינאי דברי הכל דאם כר ינאי דאמר שלא יאמרו ראינו מי החג נפסלין בלינה שיאמרו שלדעת מלאן א"כ אתי ככ"ע והוא משום דלחזקי' לא אתי כדברי הכל כמו שביארתי ודו"ק: