נועם ירושלמי על סוכה ד:ו:ג

שם מה נפק מביניהון אית תניי תני בשם ר"א צריך שיהא מילויין לשם החג אית תניי תני בשם ר' לעזר אינו צריך שיהא מילויין לשם החג (נ"ל שנתחלפו השיטות וצ"ל) אית תניי הני בשם ר' לעזר אינו צריך שיהא מילויין לשם חג) מה נפק מביניהון (פי' מהו החילוק בין הא דתניי תני צריך שיהא מילויין לשם חג ובין הא דתני אינו צריך שיהא מילויין לשם חג מ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר' אלעזר כר"ע ומ"ד אינו צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כרבנן) ועי' בק"ע שרוצה להפך הגירסא מ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר' אלעזר כרבנן ומ"ד אינו צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כר"ע והנה לפי פירוש הק"ע רוצה לומר דאי כרבנן ניסוך המים הלמ"מ כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דסוכה) ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן ערבה וניסוך המים הלמ"מ ודלא כר' עקיבא דר' עקיבא אמר ניסוך המים דבר תורה א"כ רבנן דר"א סוברים דניסוך המים הלמ"מ. והא דאמר ר' יוחנן דר"א שאומר דהמנסך מי החג בחג בחוץ חייב אתי כר"ע אם כן אפילו כרבנן אתי אי אמרינן דהלמ"מ אם כן משמע כמו שכתבו התוספות שהוא מדרבנן

[ והנה ראיתי למפרשים שפירשו דאי הוי הלמ"מ לא היו מחויבים על ניסוך המים בחוץ והביאו ראיה מהא דאיתא בנזיר (ד' כ"ה) אי מהילכתא ה"א הלכתא ואי אקרבי' לא ליחייב ולא כלום קמ"ל דאי מקריב ליה קם ליה בעשה אלמא דאי מהלכתא אינו עובר בעשה אך מהא דמוע"ק (ד' ד') דאיתא שם אלא אמר ר' נחמן בר יצחק כי גמירי הלכתא למישרי ילדה קראי למיסר זקינה ופריך וכיון דהלכתא למשרי ילדה לאו ממילא זקינה אסירה. וא"כ מאי פריך דילמא אתי קרא לעבור בעשה ושם (ד' ג') אמרינן יכול ילקה על התוספת ואיתא שם ר' יוחנן אמר ימים שהוסיפו חכמים לפני ר"ה והכי קאמר יכול ילקה על תוספת כו'. אך איפשר לומר כמו שכתבו התוס' שם דאע"ג דלא הוי אלא עשה אך דכיון דילפינן מבחריש ומבקציר תשבות דצריך תוספת א"כ השביעית מתחלת מקודם וא"כ ה"נ באה הלמ"מ שהשביעית מתחלת מקודם וע"כ פריך וכיון דהילכתא למשרי ילדה ממילא זקינה אסורה דתוספת שביעית הוי כשביעית עצמה]:

וע"ז אומר מ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כר"ע (פי' דע"כ צריך שיהא מילויין לשם חג וכמו בניסוך היין דאמרי' בזבחים (ד' מ"ד) דתני' נסכי בהמה חייבין עליהם משום פיגול מפני שדם הזבח מתירן ליקרב דברי ר' מאיר אמרו לו והלא אדם מביא את זבחו היום ונסכים מכאן עד עשרה ימים כו' ומ"ד צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כר"ע. ומ"ד אין צריך שיהא מילויין לשם חג ר"א כרבנן לית יכיל דא"ר יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה כן ר' אלעזר אמר ניסוך המים דבר תורה וא"כ ליכא למימר דפליגי אי צריך שיהא מילויין לשם חג. וע"ז אומר מה נפק מביניהון א"ר זעירא והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ (פי' וא"כ מה נפקא מביניהון ובמאי פליגי) ע"ז אומר א"ר זעירא והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ ופירש הק"ע דפליגי אם צריך לנסך ג' לוגין כדרך המנסכים בפנים דמ"ד צריך סובר דיש שיעור למים ומ"ד אין צריך סובר דאין שיעור למים:

עוד פי' דא"ר זעירא והוא משניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ (פי' שהיה בכלי א') ומ"ד צריך שיהא מילויין לשם חל סובר דלא קדשינהו כלי משום דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להן. ומ"ד א"צ מילויין לשם חג ס"ל דאין שיעור למים וע"כ אפילו היה יותר משלשה לוגין קדשינהו כלי והוא כמו שפירש רש"י בזבחים (ד' ק"י) רב נחמן בר' יצחק אמר ביש שיעור במים קא מיפלגי:

והנה לפי"ז צ"ל דהירושלמי סובר דאם יש שיעור למים והוא מילא יותר משלשה לוגין לא קדשינהו כלי והנה כבר הארכתי בזה בספרי נועם ירושלמי (פ"ז דדמאי) ר' שמעון בן לקיש בעי אפי' הוציא את כל הכיס לא ימעול כמה דתימר למפרע טבל שתה אוף הכא למפרע חולין יצא (וביארתי שם דכמה דתימר גבי שני לוגין שמא תבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אלמא דאי לא בא לידי בירור הוי טבל גמור (ולא שנאמר שהתרומה מעורבת בחולין הכא נמי נימא כיון דלא הוברר הפרוטה לא קדוש כלל אלא כאן תלוי בהפרשה (פי' דהתם בשני לוגין שאני עתיד להפריש וע"כ אם נתבקע הנוד ולא בא לידי הפרשה ע"כ הוי טבל. אבל בהא דהאומר פרוטה בכיס זה הקדש שאינו תלוי בהפרשה ע"כ קדוש הפרוטה מיד. אלא שאינו מבורר איזו היא הפרוטה:

והנה אמרינן שם בירושלמי מחלפא שיטתיה דר"ל תמן הוא אומר מועלין בפרוטה לפי חשבון והכא הוא אמר הכין (פי' תמן במעילה אמר שאם מילא מים יותר מג' לוגין מועלין בפרוטה אלא לפי חשבון וכמו דאיתא במעילה (ד' י"ב) אמר ריש לקיש אין מועלין בפרוטה אלא לפי חשבון שלשה לוגין דס"ל דאין המים מקדשין אלא כשיעור שלשה לוגין והתוספות כתבו שם דאין מועלין אלא בשלשה לוגין האחרונים אבל הירושלמי סובר דהשלשה לוגין קדוש אלא שאינו מבורר היכן הוא השלשה לוגין וע"כ כיון דיש בילה בדבר ע"כ מועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין דאם יש מהשלשה לוגין פרוטה מעל והכא הקשה דכיון דבשני לוגין שאני עתיד להפריש למפרע טבל שתה הכא נמי לא קדיש הפרוטה כלל כיון שאינו מבורר וע"ז משני מן דאיצריכת ליה חזר ופשטה פי' אחר שהקשה ריש לקיש מר' יוחנן דמ"ש פרוטה בכיס זה הקדש אף שאינו מבורר ומאי שנא גבי שני לוגין דאמרינן שאם נבקע הנוד דהוי טבל לגמרי ולא זה התרומה מעורב. ותירץ לו ר' יוחנן דכאן תלוי בהפרשה פי' דהתם תלוי בהפרשה וע"כ כיון שלא בא לידי הפרשה ע"כ הוי טבל גמור משא"כ בפרוטה בכיס זה שאינו תלוי בהפרשה על כן קדוש מיד ואינו מבורר וכן הכא נמי קדוש השלשה לוגין אלא שאינו מבורר]:

וא"כ משמע מהירושלמי דאע"פ שמילא יותר משלשה לוגין קדוש הג' לוגין אלא שאינו מבורר והכא אמרינן (לפי פי' הק"ע דאם ניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין לא קדשינהו הכלי) וע"כ אינו חייב בחוץ והנה שם הארכתי לתרץ דהירושלמי סובר כהש"ס דילן ואם כלי שרת אין מקדשין אלא מדעתע"כ קדוש השלשה לוגין אלא שאינו מבורר אבל אם כלי שרת מקדשים שלא מדעת ע"כ לא קדוש כלל:

והנה איפשר לומר דאפילו לא אמרינן דהירושלמי סובר דאם מילא מים יותר מג' לוגין הכלי מקדש שלשה לוגין וכמו דאמר ר"ל מועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין אפ"ה ניחא מה דאיתא מה נפק מביניהון א"ר זעירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ והוא דאי אמרינן אין שיעור למים א"כ קדשינהו הכלי וחייב אם ניסך בחוץ אבל אי אמרינן דיש שיעור למים אפילו אי אמרינן דהכלי מקדש ג' לוגין אפ"ה אין השלשה לוגין מבורר וע"כ אמר ר"ל דמעל לפי חשבון שלשה לוגין וא"כ אי אמרינן דיש ברירה א"כ יש בתוך הג' לוגין לוג וחצי מה שקידש הכלי וא"כ ניסך לוג וחצי מה שקידש הכלי בפנים ולוג וחצי מה שקידש הכלי בחוץ וא"כ חייב דהא תנן בזבחים (ד' ק"ט) הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים כו' ומנחת נסכים שהקריב מא' מהן כזית בחוץ חייב ר"א פוטר עד שיקריב את כולן וכולן שהקריב בפנים ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ חייב וא"כ אם ניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ וא"כ יש מזה לוג ומחצה בחוץ ע"כ חייב:

ולפי"ז יש לומר דהא דקאמר בירושלמי מה נפק מביניהון א"ר זעירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ דתרווייהו סברי דיש שיעור למים אלא דפליגי בהא דאם נותן להכלי יותר מכשיעור דאי אמרינן דקדשינהו כלי לפי ערך השיעור אלא שהג' לוגין מעורב וא"כ אם ניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ חייב דהא אם ינסך עוד הג' לוגין א"כ יהיו ג' לוגין מקודשין וע"כ אם ניסך בחוץ חייב אבל אי אמרינן דאם נותן להכלי יותר משלשה לוגין לא קדוש כלל א"כ אם ניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ איכא בינייהו דאית תניי תני בשם ר"א צריך שיהא מילויין לשם חג ס"ל דאם נתן לכלי יותר מג' לוגין לא קדוש כלל וע"כ בעינן שיהא מילויין לשם חג דהיינו רק שלשה לוגין אבל למ"ד דא"צ שיהא מילויין לשם חג א"כ קדשינהו הכלי אלא שאינו מבורר היכן הוא השלשה לוגין א"כ אם ניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ קדוש שלשה לוגין וע"כ אם ניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ חייב דהא ראוי לפנים להשלים השלשה לוגין וכמו דתנן במתניתין בזבחים (דף ק"ט ושם) וכולן שהקריב בפנים ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ חייב:

ובזה יתבאר הירושלמי דקאמר תחלה מה נפק מביניהון אית תניי תני בשם ר"א צריך שיהי' מילויין לשם חג אית תניי תני בשם ר"א אינו צריך שיהי' מילויין לשם חג ר"א כר"ע למ"ד אינו צריך שיהי' מילויין לשם חג ר"א כרבנן איפשר לומר דמילויין לשם חג היינו שצריך השיעור כמו בניסוך היין דהיינו ג' לוגין ומ"ד אינו צריך שיהיה מילויין לשם חג ר"א כרבנן פי' דלא בעי שיעורא ג' לוגין וע"ז אומר לית יכול דאמר ר' יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים דבר תור' כן ר"א אמר ניסוך המים דבר תורה (פי' דר"א סובר כר' עקיבא דאמר ניסוך המים ד"ת וא"כ ליכא למימר דפליגי בזה אם יש להם שיעור שלשה לוגין כיון דניסוך המים יליף מניסוך היין א"כ ודאי יש להם שיעור דהיינו שלשה לוגין

וע"ז אומר מה נפק מביניהון (פי' כיון דב' הברייתות סוברים אליבא דר"א דיש שיעור למים) א"כ מה נ"מ ביניהון. וע"ז אמר ר' זעירא והוא שנסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ ופליגי בזה אם הכלי מקדש ג' לוגין וא"כ יהי' חייב אם ניסך ב' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ דהא ניסך שלשה לוגין בפנים ויש מהם לוג ומחצה מקודשים א"כ ראוים הם למזבח להשלים השלשה לוגין אבל אי אמרינן דהכלי אינו מקדש כלל ע"כ פטור ודו"ק:

אך לפי פי' זה א"כ הי' איפשר לומר דפליגי בזה אם מילא בהכלי ששה לוגין ונסך בחוץ דאי אמרינן דהכלי מקדש ג' לוגין אלא דאינו מבורר א"כ יש בזה ג' לוגין שנתקדשו בכלי וע"כ חייב אבל אם אינו מקדש כלל ע"כ פטור וא"כ הי' לר' זעירא לומר דפליגי בזה:

ע"כ נראה לי דהירושלמי סובר דהכלי אינו מקדש רק כשיעור שלשת לוגין וכמו דאמר ר"ל בירושלמי (פ"ז דדמאי) תמן ק ש כ ש הוא אומר מועלין בפרוטה לפי חשבון ג' לוגין אלא דהך ברייתא דתני לר' אליעזר צריך שיהי' מילויין לשם חג סוברת דאי אמרינן דאין ברירה ע"כ כל הג' לוגין קדוש רק שאינו מבורר היכן הם.

[וכמו שנחלקו התוס' ורש"י בגיטין (ד' מ"ז) וכמו שהארכתי בזה בספרי ע"י (ס' ט"ו) והבאתי ראיה מהירושלמי פ"ז דדמאי דקאמר מועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין אלמא דאי אין ברירה הרי כל הב' לוגין מעורבין ובכל חלק יש מחצה מה שהוא מקודש ומחצה מה שאינו מקודש: וכן הבאתי ראיה שם מהירושלמי (פ"ו דדמאי) ישראל כו' שקנו שדה בסורי' הרי הוא כטבל ומעשר מעורבין זה בזה ורשב"ג אמר חלקו של ישראל חייב כו' ר' יוסי בשם ר' חנינא מה פליגין כשחלקו שדה בקמתה. אבל אם חלקו עמרים אף ר' שמעון בן גמליאל מודה לרבי שכל קלח וקלח של שותפות הוא]:

וע"כ פליגי בזה השני ברייתות דהך ברייתא דתני צריך שיהי' מילויין לשם חג סברה דהשלשה לוגין שנתקדש אינו מבורר היכן א"כ אם מילא בכלי יותר משלשה לוגין ע"כ אפי' נסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ פטור משום דילמא כל השלשה לוגין נסך בפנים וע"כ פטור והברייתא השני' דתני' אין צריך שיהי' מילויין לשם חג סוברת דהשלשה לוגין מעורבין בשוה ויש בילה וא"כ מחצה ניסך בפנים דהיינו לוג וחצי והלוג וחצי השני' ניסך בחוץ וע"כ חייב:

[וזהו דווקא לר"א שסובר במתניתין דזבחים (דף ק"ט) דעל כזית בחוץ פטור עד שיקריב את כולן ואינו מתחייב רק אם הקריב בפנים ושייר כזית בחוץ וע"ז אמר ר' זעירא והוא שניסך ג' לוגין בפני' וג' לוגין בחוץ אבל לרבנן חייב דהא לרבנן מתחייב אפי' לא ניסך כולו בחוץ רק כזית ובלוג ומחצה יש יותר מכזית וא"כ אם הי' מנסך ג' לוגין בחוץ חייב אפי' לא ניסך ב' לוגין בפנים דהא לדידהו חייב על כזית לבד ג"כ ובלוג ומחצה יש יותר מכזית וכמו דאמרינן בזבחים (דף ק"ט) והא פחות משלשה לוגין דאית בהו כמה זיתים כו']:

ובזה יתבאר הא דאמרינן בזבחים (דף ק"י) ר' אלעזר אומר אף המנסך מי החג בחג בחוץ חייב א"ר יוחנן משום ר' מנחם יודפאה ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה דאמר ניסוך המים דאורייתא דתני' ר' עקיבא אומר ונסכי' בשני ניסוכין הכתוב מדבר א' ניסוך המים וא' ניסוך היין א"ל ר"ל לר' יוחנן אי מה להלן שלשה לוגין אף כאן שלשת לוגין והא ר"א מי החג קאמר אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנה ור"א בחג קאמר כו':

ולכאורה אמאי לא מקשה בירושלמי הכי אי אמרינן דר"א משמי' דר' עקיבא רבו אמרה אך תחילה יש לדקדק אהא שפירשו אי מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין והא ר"א מי החג קאמר ופירש"י ואפי' פחות משלשת לוגין דאיכא למ"ד סוכה (דף מ"ב) בלוג הי' מנסך וקשה לי דמניין מוכח שיהא ר"א סובר כר' יהודה דבלוג הי' מנסך דילמא סובר כת"ק דשלשה לוגין הי' מנסך. ע"כ נראה לי דמדייק מהא דקאמר מי החג ולא קאמר מים של חג משמע דאין להם שיעור וע"כ פריך אי מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין אבל לשיטת הירושלמי ניחא שפיר והוא דקאי אמתניתין דתנן בזבחים (דף ק"ט) הקומץ והלבונה כו' שהקריב מא' מהן כזית בחוץ חייב ור"א פוטר עד שיקריב את כולן וכולן שהקריבו בפנים ושייר מהם כזית והקריבו בחוץ חייב והכא נמי אם ניסך מקצת שלשה לוגין בפנים ושייר מהם מקצת שיהא כשיעור זית וניסך בחוץ חייב וא"כ ניחא הא דנקט מי החג משמע שאין להם שיעור וגם ניחא הא דתנן בחג מחמת שאם מנסך בחוץ פחות משלשה לוגין אינו חייב רק מחמת שהוא ראוי להשלמת ניסוך המים בפנים וע"כ נקט בחג וא"כ ניחא מה דמקשה בש"ס דילן ר"ל לר' יוחנן וע"כ אמר ר' זעירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים שלשה לוגין בחוץ דחייב וכמו שבארתי דסובר דמקדש שלשה לוגין ועל כן חייב על לוג ומחצה שבחוץ משום שראוי להשלמת ניסוך המים שבפנים:

והא דלא ניחא להש"ס דילן לתרץ הכי הוא משום דתנן במתניתין הזורק מקצת הדם בחוץ חייב וקאמר בש"ס דילן (דף ק"י) אמר רבא ומודה ר"א בדמים דתניא ר' אלעזר ור"ש אומרים ממקום שפסק הוא מתחיל וא"כ לשיטת הש"ס מיירי במתניתין דהכא בתחילת זריקה ומודה ר"א דחייבין בדמים דממקום שפסק הוא מתחיל וא"כ הא דקאמר ר"אאף המנסך מי החג בחג בחוץ חייב משמע נמי בתחילת ניסוך וע"כ מקשה ר"ל לר' יוחנן דאי בתחילת ניסוך ליבעי שלשה לוגין כמו בניסוך המים וכן הא דתנן בחג דא"כ אף בשאר ימות השנה נמי כמו בניסוך היין ולקמן יתבאר בזה]:

והנה הפ"מ פירש על הא דא"ר ר' זעירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים ושלשה לוגין בחוץ דפליגי בהא והוא דלמ"ד יש שיעור והיינו שלשה לוגין ותו לא א"כ פטור הוא על אותן שבחוץ דהא שוב אינם ראוים לנסך בפנים ומ"ד אין להם שיעור חייב כו' עיי"ש ויש דחוקים בפירושו:

[אך הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בזבחים (ד' ק"י] דפריך אי מה להלן בשאר ימות השנה אף כאן בשאר ימות השנה נמי חייב ואע"ג דאין ניסוך המים אלא בחג מכל מקום חייבין עליו בחוץ כל השנה וכמו דאמרינן בשמעתין למ"ד קרבו נסכים במדבר דמיחייב בלא כלי שרת אע"ג דאין מתקבל בפנים הואיל ובשעת היתר הבמות קריבין בלא קדושת כלי כו' והכי נמי מיחייב בחוץ כיון דאם לא היה מנסך היתה ראויה בפנים והא דאמרי' בירושלמי (פ"ד דיומא ה"א) שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניי תני חייב ואית תניי תני פטור אמר רב חסדא מ"ד חייב (ט"ס וצ"ל) פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ מ"ד פטור (ט"ס וצ"ל) חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ וע"כ מיחייב משום שחוטי חוץ התם שאני דהא הקריב משני שעירי יוה"כ אך דלא מיחייב משום דמחוסר הגרלה ומחוסר הגרלה במחוסר מעשה דמי כמו דאיתא ביומ' (ד' ס"ג) והחיוב הוא רק משום שראוי לשעיר הנעשה בחוץ וקסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום וע"כ כיון שהוא מטעם הואיל ע"כ כיון שכבר קרב השעיר הנעשה בחוץ לא אמרינן הואיל אבל בכל הדברים שמחוייבים עליהם בחוץ אפי' כבר קיים המצוה בפנים אעפ"כ מחייב עליו בחוץ ועוד לפי מה שהגהתי שם מ"ד פטור בשקרב לשם שעיר הנעשה בפנים ומ"ד חייב בשקרב לשם שעיר הנעשה בחוץ עיין שם ביומא דאל"ה קשה איך הקריב שעיר הנעשה בחוץ קודם עבודות היום והא חוקה כתיב בהו (ומה שכתב שם הק"ע שגה בזה דודאי אם הקדים עבודת חוץ לעבודת פנים אינה כלום). א"כ אין ראיה משם ודו"ק:

שם בירושלמי אית תניי תני יש להם שיעור ואית תניי תני אין להם שיעור מ"ד יש להם שיעור פטור ומ"ד אין להם שיעור חייב והנה לפי' הפ"מ קאי אהא דאמר ר' זירא והוא שניסך שלשה לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ דלמ"ד יש להם שיעור כבר יצא וע"כ לא מיחייב עוד על חוץ. ואם אין להם שיעור חייב דהא יכול עוד לנסך וכבר כתבתי שאינו נראה לי ולפי מה שפי' הק"ע הוא דאם יש להם שיעור א"כ אם מילא בכלי יותר משלשה לוגין לא קדשינהו הכלי וע"כ פטור על חוץ. ולמ"ד אין להם שיעור ע"כ חייב דקדשינהו הכלי. והוא כמו דאיתא בזבחים (דף ק"י) ת"ר המנסך ג' לוגין מים בחג בחוץ חייב ר' אלעזר אומר אם מלאן לשם חג חייב מאי בינייהו אמר רב נחמן בר יצחק ביש שיעור במים קא מיפלגי וכמו שפי' רש"י שם]:

אך לפי מה שבארתי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דאם יש שיעור למים לא קדשינהו הכלי כלל אלא דקדוש הג' לוגין אלא שאינו מבורר וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ז דדמאי) דר"ל אמר דמועלין בפרוטה לפי חשבון שלשה לוגין א"כ קדוש ועוד דלפי שיטת הירושלמי משמע דהא דחייב עליהם בחוץ הוא בשיטת ר' עקיבא דאמר ניסוך המים דאורייתא אבל אי הלמ"מ אין חייבים עליהם בחוץ וגם לפי שיטת הירושלמי דאי אמרינן דניסוך המים ד"ת ודאי בעינן שלשה לוגין כמו בניסוך היין וכמו דאמרינן בזבחים (דף ק"י) אמר ר"ל לר' יוחנן אי מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין וא"כ איך אמרינן דלמ"ד דיש שיעור למים לא קדשינהו כלי ופטור ומ"ד אין להם שיעור חייב דכיון דאין להם שיעור א"כ לא סבר כר"ע דאמר דניסוך המים דבר תורה וא"כ אמאי חייב דהא ע"כ אמרינן דר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה:

ע"כ הי' נראה לי לגרוס אית תניי תני יש להם שיעור אית תניי תני אין להם שיעור מ"ד יש להם שיעור חייב (כצ"ל) פי' דכיון דיש להם שיעור א"כ הוי דבר תורה וילפינן מניסוך ע"כ חייב כיון דהוי דבר תורה. ומ"ד אין להם שיעור פטור דכיון דאין להם שיעור א"כ לא ילפינן מניסוך היין ולא הוי דבר תורה ע"כ פטור אם מנסך בחוץ והוא דלא כשיטת הש"ס דילן דאדרבה אם אין להם שיעור קדשינהו הכלי וע"כ חייב: אבל אם יש להם שיעור לא קדשינהו הכלי וע"כ פטור. וא"כ אי אמרינן דאין להם שיעור א"כ לא הוי דבר תורה דהא לא ילפינן מניסוך המים ואפ"ה חייב ודו"ק: