נועם ירושלמי על סוכה ד:ו:ב

שם (ה"ו) יוסי בר חנינא בשם מנחם יותפי' דר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה תמן תנינן ר' אלעזר אומר אף המנסך מים בחג בחוץ חייב כו' ולכאורה נראה לי (שנתחלפו השורות וכצ"ל) תמן תנינן ר' אלעזר אומר אף המנסך מים בחג בחוץ חייב. יוסי ב"ר חנינא בשם מנחם יותפי' דר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה א"ר יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר ניסוך המים ד"ת כן ר"א אומר ניסוך המים דבר תורה (והוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"י) א"ר יוחנן משום ר' מנחם יודפאה ר' אלעזר בשיטת ר' עקיבא רבו אמרה דאמר ניסוך המים דאורייתא דתני' ר' עקיבא אומר ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר א' ניסוך המים וא' ניסוך היין):

ולפי הגירסא שלפנינו דקאי אמתניתין איפשר לומר דקאי אהא דתנן ניסוך המים שבעה כיצד צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין. ע"ז אומר דאתי כר"ע דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה וע"כ יליף ניסוך המים מניסוך היין דבעינן שלשת לוגין ואשמועינן דאתי כר"ע ובעינן דוקא שלשת לוגין שהי' אפשר לומר דאדרבה ממתניתין מוכח דלא אתי כר"ע ולא ילפינן ניסוך המים מניסוך היין דבעינן שלשת לוגין והוא כמו דאמרינן בסוכה (דף מ"ט) ואמאי נייתי במקודשת אמר זעירי קסבר אין שיעור למים כו' (פי' דאי אמרינן יש שיעור למים א"כ נייתי במקודשת וימלאו יותר מכשיעור וא"כ אין ראוין לכלי ואין הכלי מקדשין וא"כ מוכח ממתניתין דאין שיעור למים וא"כ הא דקתני שלשת לוגין הוא רק מדרבנן וא"כ מתניתין לא אתי כר' עקיבא):

וע"ז אומר דמתניתין ר"ע היא דר"ע אמר ניסוך המים דבר תורה והא דאינו נותן במקודשת יותר משלשת לוגין הוא כמו דמשני בש"ם דילן (שם) דגזירה שמא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן. וכן אמרינן בירושלמי לקמן (ה"ז) דבית ר' ינאי אמרין שלא יהו אומרים ראינו מי החג נפסלין בלינה. פ ולקמן יתבאר בזה: