נועם ירושלמי על סוכה ד:ב:ב
Noam Yerushalmi on Sukkah 4:2:2 · נועם ירושלמי על סוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ב) מצות לולב כיצד (כצ"ל) יו"ט הראשון של חג שחל בשבת כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית והחזנין מקבלין מידן וסודרין אותן על גג האיצטבה כו' ומלמדין אותן לומר כל מי שהגיע לולבו בידו הרי הוא לו מתנה למחרת משכימין כו' ר' יעקב דרומי' בעי מתניתין דלא כר' דוסא דר' דוסא אמר בשחרי' אדם צריך לומר כל מה שילקטו העניי' היום מבין העמרים הבקר כו' ר"י אומר לעתותי ערב (וצ"ל מתני' כר' דוסא דר' דוסא אומר בשחרית צריך אדם לומר כל מה שילקטו העניים מבין העמרים הבקר הרי הוא הבקר). ר' יודה אומר לעתותי ערב וחכמים אומרים אין הבקר אנסים הבקר שאין אנו אחראין לרמאין (פי' שאומר דמתניתין שאומר מע"ש כל מי שהגיע לולבו בידו הרי הוא לו במתנה ולא למחר וא"כ הטעם הוא דלמחר כיון דאינו ברשותו ע"כ אינו יכול להקנות לו במתנה וע"כ צריך לומר בשחרית כל מה שילקטו העניים הפקר ויש ברירה וא"כ הרי הוא מופקר מקודם ור' יודה סובר דאין ברירה ע"כ אומר לעתותי ערב ואע"ג שאינו ברשותו אעפ"כ יכול להפקיר והירושלמי סובר דמתנה דמי למכר (זהו דלא כמו שביארתי בספרי ע"י (סי' ז') דמתנה יכול להקנות אותו שבידו אע"ג שאינו ברשותו והכי משמע להדיא מתוס' ב"ק (דף ס"ט) שכתבו דיאוש דמועיל בתר דאתא ליד אחר הוי כמו מתנה ולא הוי כהפקר דהפקר אינו מועיל בתר דאתא ליד אחר כמו דמשמע הסוגי' דכל שלקטו העניים יהא הפקר ולכך אינו מועיל יאוש לפוטרו מן המעשר. וא"כ משמע דיכול להקנות במתנה בתר דאתא ליד אחר עיי"ש שהארכתי בזה והירו' הי' סבור דמתנה הוי כהפקר וע"כ אומר מע"ש כל מי שהגיע לולבו בידו הרי הוא לו במתנה והיינו כר' דוסא דר' דוסא אומר דבשחרית אדם צריך לומר כל מה שילקטו העניים מבין העמרים הבקר הרי הוא הבקר דלמחר אינו יכול לומר משום שאינו ברשותו:
וע"ז אומר המן את אמר אין הבקר אנסים הבקר והכא את אמר הבקר אנסים הבקר. (פי' כיון דמדמית מתנה להפקר א"כ לא אתי כחכמים דסבר דאין הפקר אנסים הפקר אמר ר לעזר תמן על דעתי' הוא מבקר (והוא ט"ס וצ"ל) תמן על כרחו הוא מבקר ברם הכא ע"כ הוא מבקר (והוא ט"ס וצ"ל) ברם הכא מדעתו הוא מבקר (פי' דהתם הוא בעל כרחו דהיינו שלא יוכלו העניים לאכול בלא מעשר וא"כ בע"כ הוא משא"כ הכא שנתקן לטובת כולם כדי שיצאו עם האתרוגי' אם יתחלפו וא"כ מפקר מרצוני א"ר חנניא ברי' דר' הילל ויאות תדע לך שהוא כן שכבר חילופיו בידו פי' דהא הכא חילופיו בידו דאם נתחלף מגיע לו לולב א' אך המתנה שיהיו יוצאים משום לכם ע"כ וכן נמי מודו בזה שיאמר כל א' כל מי שהגיע לולבו בידו הרי הוא לו במתנה.