נועם ירושלמי על סוכה ג:ד:ג

שם (ה"ד) הכל מודים ביו"ט ראשון שהוא אומר על נטילת לולב מה פליגין בשאר כל הימים ר' יוחנן אמר על נטילת לולב ריב"ל אמר על מצות זקנים מה אמר רב בלולב מה אם חנוכה שהיא מדבריהן הוא אומר על מצות נר חנוכה לולב שהוא דבר תורה לא כש"כ כו' רב חונה לא מברך אלא פעם אחת בלבד ר' חונה בשם רב יוסף טעמי' דרב חונה דמאי מדבריהן ושאר כל הימים מדבריהן מה דמאי אין מברכין עליו אף שאר כל הימים אין מברכין עליו וכתב הק"ע וקשה הא רב הונא תלמיד דרב הוי ורב אמר נר חנוכה צריך לברך וכ"ש לולב. ועוד קשיא דילמא שאני דמאי דספק דדבריהם הוא ורוב ע"ה מעשרין הן וכדאיתא בבבלי פ"ב דשבת ודף כ"ג) (וצ"ל דרב הונא סובר דלא אמר רב הכי) ודוחק עכ"ל:

[ולי נראה דרב הונא סובר דאע"ג דאמר רב דצריך לברך על מצות הדלקת נר חנוכה אעפ"כ סובר רב הונא דלא מברך על לולב אלא פעם א' בלבד והוא כמו שכתבו התוס' בסוכה (ד' מ"ד) בד"ה כאן במקדש כו' ור"ת אומר דאין ראיה מערבה להלל דערבה אינה אלא טלטול וכיון דלאו תקנתא היא אלא מנהגא לא חשיב למיקבע לה ברכה אבל קרו את ההלל לא גרע מקורא בתורה ודכוותה כו' מברכין אשני יו"ט של גליות ואינו אלא מנהג בעלמא כו' וע"כ נראה לי דע"כ סובר רב הונא דאע"ג דאמר רב דצריך לברך על מצות הדלקת נר חנוכה הוא משום דהדלקה הוי מעשה משא"כ בלולב ביו"ט שני דלא הוי רק מדרבנן והוי טלטול בעלמא ע"כ לא הי' מברך עליו וע"כ מדמי לה להפרשת דמאי וסובר רב הונא דהא דאין מברכין בדמאי אין הטעם כמו דאיתא בשבת (דף פ"ג) משום דספק דדבריהם לא בעי ברכה או משום דרוב ע"ה מעשרין הן אלא הטעם כיון דהפרשת דמאי סגי בנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כמו דאמרינן פ"ק דחולין (ד' ז') ודילמא נתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר וכמו שכתבו התוס' ד"ה והתיר כו' וכן משמע דאיירי הכא בדמאי מדפריך לקמן ודילמא ר' מאיר נתן עיניו בצד זה ואכל בצד אחר (ויש לדחות,.

וכן איתא בירושלמי (פ"ג דביצה ה"ד) ר' חונה בשם ר' אבא דר' יודה היא דר' יודה עביד ראית בכור כראית טריפה כמה דאת אמר רואין את הטריפה ביו"ט ודכוותה רואין את הבכור ביו"ט. ר' יודן בעי דמאי מדבריהם וראית טריפה מדבריהן כמה דאת אמר אין רואין את הטריפה ביו"ט (צ"ל רואין את הטריפה ביו"ט) ודכוותה מפרישין את הדמאי ביו"ט. וכתב הק"ע וקשה דילמא שאני דמאי שצריך לעשות מעשה להפריש התרומה (צ"ל המעשר) וגם צריך שיאמר בפירוש נראה כמתקן משא"כ בראית טריפה דבראי' בעלמא סגי גם אין צריך להוציא דבר כו' אינו נראה כמתקן הנה מה שכתב שצריך לומר דה"ז מעשר כבר כתבו התוס' בבכורות (ד' נ"ט) דאפי' אינו אומר בפירוש הוי נמי תרומה וגם מה שכתב שצריך לעשותמעשה להפריש בדמאי סגי בנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה וע"כ אומר ר' יודן בעי דמאי מדבריהם בעי וראית טריפה מדבריהן כו' ומדמי ראית טריפה לדמאי וכמו שרואין טריפה ביו"ט כך הפרשת דמאי מותר ביו"ט. אך אעפ"כ לא דמי ראית טריפה דראית טריפה לא הוי כמתקן משא"כ הפרשת דמאי וכמו שחילקו התוס' בבכורות (ד' נ"ט) דאפי' דמאי אסור לתקן בשבת אע"ג דשרי ע"י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דהוי תחילת תיקון משא"כ במדומע אמרינן בשבת (ד' קיא) דמעלין את המדומע באחד ומאה ופריך והא מתקן ושני ר' אליעזר בר' שמעון היא דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כו' עיי"ש ודו"ק]: